השרים לכלא: "מי יודע עוד כמה הירשזונים יש?"

ביום אחד, נשלחו לכלא שני שרים לשעבר בממשלת ישראל: אברהם הירשזון נידון לחמש שנים וחמישה חודשי מאסר. עונשו של שלמה בניזרי הוחמר לארבע שנים בכלא. בשיחה עם ynet, מברכים אנשי משפט וחוק שלחמו בשחיתות, אך יש גם מי שטוען שהיה צורך בהחמרה נוספת. מבקרת המדינה לשעבר, השופטת בדימוס מרים בן-פורת, תוהה: "מי יודע עוד כמה הירשזונים כאלו יש?"

• להורדת הפסיקה המלאה בתיק הירשזון בקובץ word - לחצו כאן
• להורדת הפסיקה המלאה בתיק בניזרי - לחצו כאן
  

בן-פורת הביעה סיפוק מההכרעות: "טוב שנותנים עונש ומראים שכולם שווים. מי שיושב גבוה צריך לשלם אפילו יותר. הירשזון היה אמון על הכספים באוצר ועשה עסקאות לכל המדינה.

 הוא היה צריך להיות טהור יותר מטהור. זה מצער, הוא עשה רושם חיצוני לפחות של אדם שאכפת לו, שלוחם למען ניצולי השואה".

לדבריה, את השחיתות "צריך לנקות ולטאטא - ולא מתחת השטיח אלא מעל השטיח, וזה מה שעושים עכשיו. קשה לדעת כמה לא קיבלו את העונש שהגיע להם. הרי מגישים למשפט רק כשיש חומר. עצם העמידה לדין כבר מרתיעה. יש עוד עבודה רבה, אבל מתייחסים עכשיו לדברים כפי שצריך להתייחס אליהם - בחומרה המתבקשת - ואני מברכת על כך", אמרה בן-פורת.

יום הדין של השרים המושחתים - כל הדיווחים:

• התובעת בתיק בניזרי: לעונש יש מסר ברור
• התגובות בש"ס: לעבור לשיטת חבר מושבעים
• הע"ל: הירשזון גרם לנו נזק ב-20 מיליון שקל
• אחיו של בניזרי: הוא הפריע להומואים
  

השופטת ברכה אופיר-תום התייחסה ארוכות לסוגיית השחיתות בגזר הדין על הירשזון, והביעה תמיהה "כיצד התגלגלה אותה דמות של אדם טוב ומיטיב, לדמותו של מי שליסטם את קופת הציבור ביחד עם הכפופים לו, לצורך מימון 'החיים הטובים' אשר הפכו להיות עבורו ועבורם, דרך חיים? האם היה זה שיכרון הכוח ששינה את מבטו של הנאשם על העולם? או, שמא היתה זו תאוות בצע חסרת גבולות, שהשתלבה באווירת ההפקרוּת אשר השתלטה על הארגון שאיש לא פיקח עוד על הנעשה בו?"

במשרד מבקר המדינה אומרים כי "בית המשפט ביטא היום בצורה מובהקת את חשיבות המאבק נגד השחיתות הציבורית. משרד מבקר המדינה, שהוביל את פרשת הירשזון מהשלבים הראשונים שלה, ימשיך במאבק נגד השחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות במדינה, בלי לפסוח גם על העומדים בראש הפירמידה, זאת יחד עם כל גופי האכיפה. מבקר המדינה הביע לא אחת את דעתו כי רק תהליך של חקירה ראויה העמדה לדין וענישה חמורה בעקבותיה - והכל סמוך לביצוע העבירה, יסייעו לטיהור החברה מנגעי השחיתות הפוגעים בה".

השופטת בדימוס דליה דורנר שבעת רצון מ"פסקי דין ראויים", ומאמינה ש"מגיע להם תגמול, לא במובן של נקמה, אלא במובן של הוקעת מעשים מסוג זה. עבירות שוחד וגניבה איתנו עוד מימי התנ"ך, אבל כשמדובר באנשי ציבור צריכה להינתן ענישה חמורה. נושא ההוקעה חשוב מכל ולכן אתה לוקח בחשבון שענישה מקלה עלולה ללמד שהדברים לא נוראים כל כך. חלילה לנו לשדר שדר כזה".

"בניזרי לא קורבן"

בתיק הירשזון, ביקשה הפרקליטות לגזור שבע שנות מאסר לפחות על שר האוצר שהורשע בגניבת מיליונים - אך השופטת פסקה פחות. המדינה טרם הודיע אם תערער, אולם מי שכיהנה כפרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד מרים רוזנטל, טוענת שיש סיבות טובות: "הוא לא התחרט, וההפרש בין העונש שלו לאלו של האחרים קטן מדי", אמרה ל-ynet.

הירשזון באולמה של השופטת ברכה אופיר-תום (צילום: ירון ברנר)

"בית המשפט המחוזי נתן משקל כבד לנסיבותיו האישיות של הירשזון", הוסיפה רוזנטל. "העונש יחסית קל, במיוחד כששאר הנאשמים שהודו בעסקות טיעון ולא 'בזבזו' את זמנו של בית המשפט - ואף לא נהנו מהכספים כמו שהירשזון נהנה -

 קיבלו עונשים של עד חמש שנים. תוספת של חצי שנה היא תוספת קלה".

כשהחמיר את עונשו של בניזרי, כתב אחד משופטי העליון, אדמונד לוי: "השחיתות הגוברת במוסדות השלטון הישראלי מחייבת לעשות מעשה על ידי הצבת תג מחיר גבוה יותר... כדי להתמודד עם נגע זה ולהרתיע את הרבים, לא די עוד במלל ודברי כיבושין, והגיעה העת לעשות מעשה".

עו"ד רוזנטל מסכימה כי העונש בתיק בניזרי נועד להרתעה - אחרי שהעונשים עד היום לא הספיקו. "בניזרי הוא לא קורבן", הדגישה. לעומת זאת, במקרה הירשזון לא היה בגזר הדין כדי להעביר מסר.

ומה הלאה? את הקישור בין שני המקרים רוזנטל מוצאת רק בכך שמדובר באישי ציבור שסרחו - מכיוון שהעבירות שונות: בניזרי לקח שוחד, הירשזון גנב. "לדעתי התביעה לא תקשור בין מקרים אלו. אם הם יערערו, זה בגלל המדד בין אלה שנאשמו והורשעו בעסקת טיעון לבין אדם שהורשע לאחר שכפר בהאשמות נגדו וניהל משפט".