הציב לה תנאי: "רוצה להתחתן איתי? עשי דיאטה"
למד היתה בחורה עגלגלה במקומות הנכונים, וגם באלו שלא נחשבים נכונים, אלא אם את חיה במאה ה-17 ואת דוגמנית ציור של פול רובנס. האם זו דרישה הוגנת? האם אנחנו בכלל אמורים לקבל את בן הזוג שלנו כמו שהוא, ללא כל תנאי?
שמעתי על התנאי הזה כשהייתי בחברת ארבע בנות, וכולנו הזדעזענו. מפה לשם התלהט ויכוח האם זו דרישה הוגנת? האם יש קוים אדומים שלא חוצים אותם בהתניית תנאים? מצד שני, על מה בעצם המהומה? אם היא יכולה להציב תנאי שיפסיק לעשן, הוא יכול לבקש ממנה שתרד במשקל. ובכל זאת היתה הסכמה בין הבנות שיש משהו משפיל בבקשה הזו, ושצריך להיות אשה כדי להבין שזה מעליב. כל מי שמכיר אשה אחת או שתיים, כולל את אמא שלו, יודע שמשקל הוא נושא טעון רגשית, כמעט טאבו.
ובכל זאת, האם אנו אמורים לקבל את בן זוגנו כפי שהוא ללא תנאי, גם אם יש דברים שמפריעים לנו בו? האם אין מקום לתנאים בקשר? ובכלל, כפי ששרה טינה טרנר, מה אהבה קשורה לכל זה?
היא כלל לא נעלבה מבקשתו, להפך
העובדה היא שלמד עשתה דיאטה, ובחתונתה נראתה כמו דוגמנית. היא הציבה לעצמה מטרה ושעטה אליה. היא בחורה הישגית, שאפילו נהנתה מהתהליך ומהתוצאה, כמובן. היא כלל לא נעלבה מבקשתו, להפך, היא מיד נרשמה לשיטה של הנקודות וירדה במשקל. זה אנחנו שנעלבנו בשמה. בעיניה התנאי שהציב לה היה תנאי קטן ולא חשוב. היא ראתה את עניין המשקל כעוד תנאי בדרך להשיג את מה שחשוב לה ביותר. לבלות את שארית חייה עם אהובה.
היא מעולם לא הבינה את הפרצופים העקומים, שאנחנו, חבריה, עשינו לבן זוגה, בכל פעם שספרה אפונים, לעסה גזר 20 לעיסות לפחות ולגמה דייאט משהו. בנוסף, היא תרצה את זה שבן זוגה הוא גבר שהאסתטיות חשובה לו מאוד. וכן, חשוב לו גם מה יאמרו חבריו ומשפחתו, וגם הוא אמר לה שהיא יותר יפה כשהיא רזה. הדברים פשוטים. זה לא אומר שהוא לא אוהב אותה. הוא לטענתו עוזר לה להוציא את המיטב שבה, והיא מסכימה.
מה דעתכם?
במחלקה הזו יש משחק תת-קרקעי שמשוחק. במשחק תן וקח, קח וקח, ותן ותן. ובכל זאת, היכן עובר הגבול בין תנאי משפיל לתנאי לגיטימי? האם כל תנאי לגיטימי ונכון, כל עוד הוא מפריע?
מה לגבי הדרישה לרכוש השכלה או לבצע ניתוח הגדלת חזה?
כשהינו ילדים אמא אמרה לנו שאם לא נאכל יבוא שוטר. התנאי הזה מפחיד ילדים, אבל עושה את העבודה. האם זהו תנאי הוגן? האם כשאשה אומרת לבעלה "אתחתן איתך בתנאי שנעבור רחוק מאמא שלך", זה תנאי בונה או הורס? לגיטימי או משתלט? מה לגבי הדרישה לרכוש השכלה או לבצע ניתוח הגדלת חזה?
.
ומה עם בת זוג שמבקשת מבן זוגה להפסיק לעשן עשבים שוטים, כי אינה יודעת מתי ה"אני אוהב אותך" מגיע ממנו או מהעציץ במרפסת? האם היא יכולה לבקש מבן זוגה לוותר על עישון שעושה לו הכי טוב, כי זה עושה לה רע? מתי אנחנו חושבים על עצמנו ומתי על האחר? או שמא אנחנו רק חושבים קודם כל על טובתנו ועל הנוחות שלנו?
בכל קשר, ובעיקר בין בני הזוג, אנחנו מציבים תנאים. ההגבלות האלה בעצם הופכות כל קשר לסוג של משא ומתן, או ליחסי עובד מעביד. היא תעשה דיאטה, והוא יגיע מוקדם מהעבודה. וכמובן, התנאי הידוע: סקס תמורת כל מיני דברים אחרים.
יחסים הן סחר חליפין. אפילו עידן הניו אייג' לא הצליח להעלים את הצבת התנאים. אולי רק לרככם קמעה. נושא קבלת האחר ללא תנאי נמצא רק באגדות. במציאות הזוגית תנאים קיימים תמיד. הוויכוח הוא עד כמה תנאי זה או אחר הוא הוגן. עד כמה הוא פולשני לגופו ולנפשו של האחר.
לפנייה לכתב/ת 
