שתף קטע נבחר

איפה חב"ד של פעם?

ביום פטירתו של הרבי, שהיה חכם, אנושי, מקשיב, אבל גם שפוי כל כך, אליעזר היון מבקש מאחיו החבדניק"ם: אנא עזרו לנו לאהוב אתכם, אנא בערו מקרבכם את אי הרצינליות, ואת הפונדמנטליזם המשיחי

ג' בתמוז, יום ההילולה של האדמו"ר הקדוש, מן הנפילים אשר בארץ, הרבי מחב"ד, חל אתמול.

 

בעולם היהודי בכלל, ובמגרש החבד"י בפרט מציינים את יום הסתלקותו של אחד מענקי הרוח, מנהיגי היהדות של הדור האחרון שמורשתו, הנהגתו, ומפעליו, חיים, נושמים, וממשיכים להיות דינמיים, גם אחרי לכתו.

 

אלא שבחב"ד כמו פעמים רבות בחב"ד, לא מצליחים לציין את יום השנה המיוחד באופן רציונלי. קבוצה לא קטנה מקרב החסידים, סבורה כידוע, שהרבי עדיין קיים. לדידם הרבי בחיים חיותו, והוא עונה לשאלות, משיב לפניות, ומגיב למכתבים. חלק ניכר מאנשי לובביץ', נוהגים לפני כל שאלה, או דילמת חיים, להעלות את הבעייה על הכתב ולטמון את פיסת הנייר בין אחד מספרי הרבי כשהם מאמינים כי התשובה האולטימטיבית לסוגיא נמצאת באותו עמוד אקראי.

 

והשאלה, מתוך לב אוהב ותמה, מתבקשת: מדוע אתם פועלים כך? מפני מה ההתנהגות הכל כך תמוהה הזו? חב"ד שיכלה להיות אולי הלב של הקונצנזוס הקוסמו-יהודי, בפעולותיה הברוכות סביב העזרה והסיוע הכלל עולמיים, בתרבות ובספרות העשירה שיצרה החסידות, מאבדת בהדרגה את הערצה הכלל יהודית אליה - לדעת.

 

איך זה קורה?

איך אפשר לקבל את העובדה שאנשים כל כך טובים, פילנטרופים, וולונטריים, עושים מעשים משונים הזרים כל כך לתפיסתה של היהדות המסורתית. מדוע בוגרים חבדיי"ם, שכלתניים ורציונליים ביומיום, חובשים כיפת קטיפה ילדותית עם הכיתוב הרקום: 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'? כשאגב, המנטרה, ההזויה משהו הזו, נהגית על ידי חלק מאנשי חב"ד, בהזדמנויות שונות חסרות פשר ומובן מינימליסטי.

 

האם מדובר בחוג חבד"י קטן ובלתי משפיע, או בתא זעיר של תמהוניים שאינם שייכים לחב"ד הרשמית? נדמה שלא. הפרסומים הרבים בחוצות על 'הרבי מלך המשיח', מספרי הטלפונים המוצעים כהתחברות ישירה אל הרבי, והמחקרים הרבים, כמו עבודתו של הפרופסור דוד ברגר בענין, מצביעים על זרם משיחי עצום בתוך התנועה הקדושה. גם חוסר ההתנערות הגורף של חב"ד הרשמית מעלה את התמיהה האם מדובר אכן בחוג זערורי, חיצוני, ובלתי מזיק.

 

אנשים שחזרו מטיולים סביב העולם ונתקלו בעזרה, ובאלטרואיזם המופלא של החבדניקי"ם בכל פינה, עיירה, מערה, או שביל נידח, מאבדים את סבלנותם כשהם נדרשים על ידי צעיר חבד"י בברוקלין לכתוב מכתב או 'לשלוח פקס' דחוף אל הציון. תכנון כל טיול תרמילאים שחלק מן הכרוניקה הטבעית בו היא הצטיידות במפת 'בתי חב"ד' בעולם, עשוי להיפגם עת נתקלים באיש חב"ד המבקש לתאר בפניך את העולם החבד"י המופלא והמיסתורי.

 

ביום פטירתו של הרבי, שהיה חכם, אנושי, מקשיב, אבל גם שפוי כל כך. אפשר לשאול אולי מאחינו החבדניק"ם בקשה פשוטה: אנא עזרו לנו לאהוב אתכם, אנא בערו מקרבכם את אי הרצינליות, ואת הפונדמנטליזם המשיחי. היו רק החבדניקי"ם הרגילים שהכרנו כל השנים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הרבי. מענקי הרוח של העם היהודי
צילום: ישראל ברדוגו
מומלצים