שימור הזוגיות - כמעט עבודה במשרה מלאה
זוגות שהחליטו לבחור ברוח על פני החומר לא מתפשרים על תשוקה בחייהם. הסוד שלהם הוא במשמעת - הם פשוט לא מוותרים לעצמם. כמה עקרונות חשובים שכדאי ליישם
נשמע מוכר? חיי היומיום של הרבה זוגות נשואים עם ילדים נראים פחות או יותר מסעירים ומרגשים באותה מידה. האם יש כאן סיכוי לרוח לגבור על החומר? האם יש סיכוי שהרוח הרגשית שקיימת בכל אחד ואחד מאיתנו תתגבר על אותם קשיים יומיומיים ותסרב לשכוח לחיות את החיים?! תסרב לשכוח לחיות את האהבה? תסרב לוותר על התשוקה?
זוגות שהחליטו לבחור ברוח על פני החומר נוקטים גישה מאוד לא פשרנית לגבי חשיבות הזוגיות שלהם. הם לא מתפשרים על תשוקה בחייהם, הסוד שלהם הוא במשמעת. הם פשוט לא מוותרים לעצמם. הם ממש מכריחים את עצמם להיכנס למקלחת, להתלבש יפה ולצאת לבלות, כאילו אין ילדים בבית שכרגע משגעים את הסבתא (או את הבייביסיטר), כאילו אין ערימת כביסה שמחכה בסלון, כאילו שאין טרדות בעולם...
איך הם עושים את זה? הם מציבים את הזוגיות שלהם במקום גבוה מאוד. הם שומרים על משמעת גבוהה מאוד ביחס לזוגיות שלהם. גם כשהם עייפים, גם כשיש לא מעט דברים אחרים לטיפול, הם זוכרים שבלי הזוגיות החזקה שלהם זה רק עניין של זמן עד שמגדל הקלפים הזה שנקרא בית/משפחה/קשר יתפרק. לכן הם בוחרים ברוח, הם מוציאים שרידים קטנים של מוטיבציה, דבקים במשמעת ועושים את ההבדל.
קוטביות: צד גברי וצד נשי
בלי קוטביות בין גבר לאשה אין ולא תהיה תשוקה אמיתית. אפילו אם הוא מתנהל בתפקיד הנשי ואת בתפקיד הגברי, יש לכם עדיין קוטביות, גם אם לא מהסוג המקובל. אבל אם שניכם "נשיים" אין קוטביות, ואם את גברית במהותך בדיוק כמוהו, לא משנה שחיצונית תהיי האשה היפה ביותר בעולם - התשוקה לא תהיה שם. תשוקה לא יכולה להישאר במקום בו אין קוטביות.
שומרים על קוטביות בכך שהגבר נותן לאשה להרגיש אשה לידו, ואילו האשה יוצרת את המרחב לגבר להרגיש גברי לידה. אם אשה מסרסת גבר על ידי דחיית כל יוזמה גברית שלו, היא מחלישה את הצד היוזם והגברי שלו ומטשטשת לאט לאט את הקוטביות שלהם. אם גבר מזלזל ביוזמות או בפעולות נשיות שיוצרת האשה שאיתו, הרי שהוא מחליש את החיבור שלה לצד הנשי שלה וכך בעצם "דוחק" אותה לצד הגברי שלה. כשזה קורה אין לנו קוטביות ואין תשוקה, וזוגיות לא יכולה לחיות לאורך זמן ללא תשוקה.
שמירה על עצמאות וייחוד
אדם חייב שיהיה בו יכולת תרומה אישית וייחודית לקשר. לכן אני תמיד ממליצה לכל אחד מבני הזוג לא לוותר על עיסוק נוסף שמעורר אותו או אותה ואינו קשור לבן או בת הזוג. זה יכול להיות קשר חברתי, התנדבות, תחביב. לא משנה מה. העיקר שיש לכל אחד כמה שעות בשבוע בהן הוא מייצר עולם פרטי משלו. המטרה אינה ליצור חיץ או הפרדה חלילה, אלא להעשיר את עולמך הפרטי, כדי שיהיה בך יותר לתת לזוגיות. אדם חייב לקבל ולשמר ערך עצמי פרטי, על מנת שיוכל להביא לזוגיות את התשוקה שלו, הנובעת מעצמו.
תנו מה שצריך, אחרת מישהו אחר ייתן
אחד מהמשפטים האהובים עלי, למגינת לבם של הרבה אנשים, אומר: "מה שאתה לא תיתן לה, גבר אחר ייתן". המשפט הזה עובד כמובן גם לצד השני - אם לא תשקיעי בבן זוגך, אם לא תהיה שם נתינה, הרי שמתישהו, במהלך הזוגיות הוא יחפש את זה אצל אשה אחרת, או ייפרד ממך כדי לקבל את מה שחסר לו. אם תמנע מהאשה שלך את הצרכים החשובים לה, אתה בעצם מונע מעצמך להוציא את המקסימום מהזוגיות שלך.
אשה בדרך כלל לא באמת צריכה עוד שמלה חדשה בארון, אלא צריכה להרגיש יפה (אם כי לפעמים זאת בדיוק השמלה שתעשה את זה). גבר בדרך כלל לא באמת צריך סקס שלוש פעמים ביום (יש יוצאים מהכלל, כמובן), הוא בדרך כלל ירגיש מסופק גם מפעם ביום-יומיים, כל עוד הוא מרגיש כל הזמן נחשק ורצוי.
בזוגיות יש לנו מספר צרכים בסיסיים. כשיש הבנה לגבי אותם צרכים אישיים ויש נתינה הדדית - התשוקה בזוגיות רק הולכת וגדלה.
האתרים של שרון:
- www.babemaster.co.il
לפנייה לכתב/ת 
