חוק הפריפריה אושר בוועדת הכספים
החוק לקביעת אזורי עדיפות לאומית אושר בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית. הוועדה העלתה את סעיף המצב הביטחוני של הישוב לראש רשימת הקריטריונים להענקת הטבות לישובים. גפני: "האמירה שלנו חשובה", יחימוביץ': "אתם משחקים בנדמה לי"
הצעת חוק שמסמיכה את הממשלה לקבוע את אזורי העדיפות הלאומית אושרה היום (א') בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים. הממשלה נאלצה להגיש את החוק בעקבות פסיקת בג"צ שפסלה את השיטה הקיימת של קביעת אזורי העדיפות בהחלטות ממשלה.
- גפני: אזורי העדיפות לא ייכנסו לחוק ההסדרים
החקיקה החדשה ותוצאותיה ימעיטו בעתיד את תוקף ההחלטות מן העבר, עם זאת מדובר כאן רק בחוק מסגרת שקובע מבחני מטרה מנחים וכלליים למתן העדיפות בתקציבי רווחה ופיתוח, בהפניית משקיעים ובהטבות מס לתושבים. קביעת אמות המידה לכל מבחן, בהתאם לנסיבות של כל ישוב וחבל ארץ, תישאר בידי הממשלה.
מבקרי הצעת החוק המקורית התקוממו נגד העמימות האופפת את אמות המידה שאמורות להיות שוויוניות. לטענתם, העמימות לא מאפשרת את יישומו התקין של החוק אלא להיפך, היא פוערת פתח רחב לטענות על קיפוח, העדפה פוליטית, ואין-ספור עתירות לבג"צ.
המתנגדת החריפה ביותר, ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה), לגלגה על עמיתיה שקנו חתול בשק. במקום להתייחס בביקורת המתחייבת אל המסגרת הריקה של החוק, טענה יחימוביץ', התפתלו חברי הוועדה והסתבכו בוויכוח ארוך, לוהט ומייגע, תוך ניסיונות סרק לשפץ את החוק מבלי לשנות את מהותו. "אתם משחקים בנדמה לי, כמו ילדים בארגז החול, ובונים מגדלים באוויר", לעגה להם יחימוביץ.
אותם המבחנים בסדר שונה
הגיעו הדברים עד אבסורד, כשהקואליציה הצביעה נגד הממשלה על סעיף המפתח הכולל את שורת המבחנים הכלליים. במקומו התקבל נוסח חלופי שהציע היו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אשר בעיקרו רק משנה את סדר המבחנים. זאת, בניגוד למחאות משרד המשפטים, ולמרות שבפועל, סדר הופעתם איננו מקנה לאף מבחן משקל או עדיפות גבוהים או נמוכים בהשוואה לאחרים.
"חשובה כאן האמירה שלנו לאיזה מבחן אנחנו מצפים שהממשלה תיתן משקל כבד יותר", אמר גפני, והתעקש להעלות לראש הרשימה את המצב הביטחוני של היישוב או האזור, מהמקום הרביעי במקור הממשלתי. "עם משקל כזה כל שטח ישראל יהיה אזור עדיפות אחד גדול תחת האיום הביטחוני של הגרעין האיראני", גיחך ח"כ שי חרמש (קדימה).
סדר המבחנים לפי הצעת הממשלה שנדחתה היה: החוסן הכלכלי-חברתי של היישוב או האזור; המרחק הגיאוגרפי ממרכז הארץ; מקומם בתכנון פריסת היישובים; המצב הביטחוני; ושיקולי צמצום הפערים החברתיים. הסדר החלופי שהתקבל: המצב הביטחוני; החוסן הכלכלי-חברתי; רמת השירותים; המרחק ממרכז הארץ; מיצוי הפוטנציאל של גביית המסים; צמצום הפערים והיקף קליטת העלייה.
שני המבחנים האחרונים לא היו כלל בהצעת הממשלה. סערת רוחות פרצה סביב הוספת מבחן המסים, לפיו תינתן עדיפות ליישוב ככל שהיקף הגבייה של הרשות המקומית קרוב יותר לפוטנציאל הגבייה המבוסס על מצבו הכלכלי-חברתי של היישוב. הלחץ לכלול מבחן זה בפני עצמו בא מצד יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין (ליכוד) שגם השתלט על הדיון במשך שעה ארוכה.
המתנגדים טענו שהמבחן מעניש פעמיים את היישובים החלשים. ח"כ חיים אורון (מרצ) רתח מזעם. "למה שלא תקראו לילד בשמו ותגידו שאתם לא רוצים את הערבים"? הוא ראה במבחן כוונה סמויה להוציא ממפת העדיפות את יישובי המגזר הערבי שהיקף גביית המסים בהם הוא מהנמוכים בארץ. הסתייגותו לזרוק מהחוק את המבחן נדחתה ברוב האוטומטי של הימין. חברי הכנסת מהעבודה לא הצביעו.
גם שטחים זה פריפריה
בהקשר וברוב דומה "שופץ" סעיף אחר של החוק, כך שיאפשר לממשלה להרחיב את אזורי העדיפות על גושי היישובים ביהודה ושומרון. הוועדה הוציאה מהחוק את הסעיף הקובע כי תחולתו חלה על "שטח המדינה". ראש עיריית אריאל רון נחמן וראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל לחצו בכיוון זה כמענה ללחץ הבינלאומי להקפאת הבניה, נאנחו לרווחה. גם אורון המתוסכל נאנח. "אין מה לעשות כשאתם בעלי הבית", אמר.
בנקודה צודקת אחת התאחדו המחנות – נגד הסמכות שביקשה הממשלה ליטול לעצמה, בנוסח המקורי, להעניק עדיפות על פי כל שיקול אחר שתמצא לנכון מעבר למבחנים הכלליים שנקבעו. כולם היו בדעה שהיתר כזה מרוקן את החוק מתוכנו. לפיכך החליטה הוועדה להוסיף לו חסם המחייב את הממשלה לקבל אישור של ועדת הכספים לכל שיקול שאיננו קיים בחוק ולדווח לה מראש על כל שינוי במתווה העדיפות.
