הבוקר (ג') התקיים דיון נוסף על חוק המאגר הביומטרי (PDF)
בכנסת. אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל וינפיק תעודות זהות חכמות. אזרח שלא יסכים לתת טביעת אצבע צפוי לעונש של שנת מאסר.
בתחילת הדיון, יו"ר הועדה שטרית גירש את ערן ורד,
במאי עצמאי שצילם את הדיון בווידאו לצורך עריכת סרט דוקומנטרי עליו הוא עובד. שטרית אמר לנוכחים שנשאל לפני כן אם מותר לצלם את הדיון ובפירוש אמר שלא. "אני לא מבין למה הוא נכנס", הוא אמר.
ורד, שקיבל הזמנה לדיון מחבר הכנסת דב חנין, לרבות אישור להכניס מצלמה למשכן הכנסת (אך לא לוועדה), יצא מהאולם ואמר לשטרית כי הוא לא יתווכח איתו. אחר כך אמר ל-ynet: "מאיר שטרית מפחד ממצלמות, אבל רוצה שהנתונים הביומטריים שלנו יועלו על קובץ אחד גדול שעוד יסתובב לו חופשי בכל העולם".
התומכים במאגר מציינים כי באמצעות המידע יתקשו פושעים לגנוב זהויות ולזייף תעודות זהות. מתנגדי החוק טוענים כי מאגר כזה מעמיד את פרטיות האזרחים בסכנה חמורה,
| יו"ר הוועדה מאיר שטרית (צילום: גיל יוחנן) |
ושתעודות חכמות ניתן ליצור גם ללא הקמת המאגר. השר מיכאל איתן, שהצביע בעד החוק בהצבעת הרציפות, אמר בדיון האחרון כי זליגת מאגר ביומטרי גרועה מאסון צ'רנוביל.
בחודש אוקטובר האחרון החוק התקבל בקריאה ראשונה
בכנסת, ולפני כחודש עבר בהצבעת רציפות
והועבר לוועדת משותפת של הפנים והמדע בראשות שטרית, שיזם אותו כאשר היה שר הפנים - על מנת לקדם אותו במהירות.
הדיונים החלו בשבוע שעבר
וצפויים להמשיך להתקיים במהלך השבועיים הקרובים. בדיון נכח שטרית, ואורחים נוספים מהמשטרה, מגופים ממשלתיים, ארגוני פרטיות, חברות שעוסקות באמצעים ביומטריים ואזרחים פרטיים שביקשו להשתתף בדיון.
המתנגדים למאגר, בהם עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, וחבר הכנסת דב חנין שאינו חבר בוועדה אבל השתתף בדיון - דיברו על כך שיש סכנה שמאגר כזה ידלוף (בעקבות דו"ח מבקר המדינה
שציין לחומרה את דליפת מרשם האוכלוסין לאינטרנט), וכי ניתן יהיה לפרוץ אליו ולגנוב זהויות, מה שיהווה בדיוק את ההיפך מהמטרה שלשמו הוקם.
שטרית, מנגד, טען כי כבר היום קיימים מאגרי מידע רגישים רבים, בהם גם מאגרים רפואיים בקופות החולים שמכילים מידע רגיש אודות מידע רפואי של כל אחד מהאזרחים, וכן ציין שקיימים מאגרים נוספים שהם מוגנים ולא דלפו. הוא ציין כי תפישה לפיה לא צריך להקים אף מאגר רק מחשש שידלוף היא תפישה שגויה.
שטרית טען, שבניגוד לטענה כי מאגרים כאלה לא קיימים באף מדינה בעולם, בצרפת, שוויץ, איטליה, פינלנד וקנדה מאגרים כאלה נמצאים בשימוש, בעוד מדינות אחרות נמצאות בהליכים לקראת הקמת מאגרים דומים.
עוד הוסבר בישיבה כי מאגר הביומטרי יהיה נפרד ממאגר האוכלוסין, וגישה אליו תעשה רק דרך רשות מיוחדת שהומסכה לכך - והעובדים שלה. כך, למשל, במקרה שהמשטרה תרצה להשיג פרטים על אדם לא מזוהה, על גופה, או על טביעת אצבע שנלקחה מזירת פשע - יצטרכו לפנות לרשות שתבצע את הבדיקה ברשת הסגורה שבה נמצא המאגר.
| עוד בנושא: |
|
| מאגר ביומטרי לאזרחי ישראל: בעד ונגד / אריה אלדד, מיכאל בירנהק |
|
הכנסת העבירה בקריאה ראשונה חוק המורה על הנפקת תעודות זהות חכמות והקמת מאגר טביעות אצבעות של כל תושבי המדינה. האם מדובר בלחימה יעילה בפשע או פגיעה חמורה בפרטיות? ח"כ אריה אלדד בעד, ד"ר מיכאל בירנהק נגד |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
במקרה שחוזרות מספר תשובות אפשריות (במקרה של טביעות אצבע דומות), גורם אנושי יוכל לנפות את התוצאות לפי מאפיינים נוספים כמו גיל ומין האדם אותו רוצים לזהות.
טענה נוספת שעלתה בדיון נגד המאגר היא חוסר השקיפות. החוק קובע כי הנהלים שיקבעו לתחזוקה של המאגר ועבודה מולו ישאר חסויים. עורך הדין יהונתן קלינגר ציין כי כללים חסויים כאלה לא יהיו ניתנים לביקורת חיצונית, על מנת לוודא כי הם מחמירים מספיק, וכמו כן - שלא ניתן יהיה לעתור נגדם, אם הם בעייתיים.
יורם אורן, המייעץ בענייני טכנולוגיה למשרד הפנים ועובד גם בפרויקט ממשל זמין, סקר את המערכת הצפויה באופן כללי, והודיע כי יוכל להיפגש עם יושב ראש הוועדה ולפרט בפניו את האמצעים הטכנולוגיים המשמשים להקמת המגר ולהגנה עליו. לדבריו, גם במקרה של פריצה שהיא קשה מאוד, לא יוכל הפורץ להוציא זהות על פי טביעה מסויימת, אלא לכל היותר להוציא טביעות אקראיות מהמאגר.
עוד הוא מציין כי נבדקו חלופות כמו בסינגפור, בהם טביעת אצבע מומרת לקוד באמצעות מפתח הצפנה (מה שמונע את הצורך בהחזקת הטביעות עצמן). ברגע שעושים דבר כזה, הוא מסביר, שוללים את היכולת של מומחה אנושי לקבל החלטה במקרה של ספק.
עורך הדין פינצ'וק אמר כי לדעתו, למרות החשיבות לאזן בין שקיפות ההליך לבין הבטחון, על החקיקה להגדיר את התשתית לפיה יוגדרו אמצעי ההגנה. פינצ'וק הזכיר את האימרה
"מי ישמור על השומרים?", וציין כי לא מדובר באמירה בעלמא ויש להתייחס לשאלה הזו. "אי אפשר להיות פאראנויד", אמר שטרית.
"אני מצוי בטכנולוגיה היטב", אמר עוד שטרית, "ומי שאחראי על הכנת החוק הם אנשי מקצוע... עבדו על זה יותר משנה וזה מדויק ומדוקדק", הוא ציין וביקש להרגיע את הנוכחים באשר להגנה על המאגר. "החוק לא קובע טכנולוגיה", הוא פסק. "הייעוץ להגנת המאגר נעשה על ידי האנשים הטובים בישראל, שמגנים על כל המאגרים הכי רגישים במדינה".
עוד אמר שטרית בסוף הדיון כי הדיווחים לכנסת הם פומביים, זאת על אף שבסעיף 34 לחוק מצויין כי ישיבות ועדת הכנסת ליישומים ביומטריים יהיו חסויות. בסיום הדיון הכריז שטרית כי אין מבחינתו בעיה שנציגים בודדים של ארגוני זכויות להגנה על האזרח ישבו בפורום מצומצם עם נציגי ממשל זמין על מנת לבחון את רמת ההגנה, בהיתנן שהם יחתמו על הצהרת סודיות.
עורך הדין יהותנן קלינגר מסביר כי "עצם חסיון הנהלים מעמיד בפני הציבור מכשול מלבדוק האם היתה דליפה או האם היה שימוש לא ראוי, אף עמותה או אגודה לא יכולה להחליף את מיליוני העיניים של הציבור שיכולות להסתכל על דוחות, נהלים ומידע אחר שיפורסם".
מדובר הכנסת נמסר בתגובה: "בעקרון, ועדות הכנסת פתוחות לסיקור אמצעי תקשורת, אלא אם הוחלט אחרת.
"עיתונאי (אדם בעל תעודת עיתונאי המאושרת על-ידי לשכת העיתונות הממשלתית) הרוצה לסקר דיון באחת מוועדות הכנסת, מגיש לכנסת בקשה לאישור כניסה לצורך סיקור עיתונאי. היה ובקשתו מאושרת, רשאי לסקר.
"ערן ורד, שאינו עיתונאי, לא הגיש כל בקשה לסקר את דיוני הוועדה. הנ"ל הוזמן לחבר-הכנסת דב חנין (אישור כניסה הוכן לו על-ידי צוות חבר-הכנסת) ביקש להיות נוכח בדיון משותף של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה. הדבר אושר לו, אך לא אושר לו לצלם את הדיון.
"הנ"ל צילם את הדיון בניגוד להנחייה, שאסרה עליו לצלם. הוא התבקש להפסיק לצלם ולצאת מהדיון.
"ככלל, אין הכנסת משמשת במה לצילומי סרטים (מכל סוג שהוא)."
