הוא שונא אוכל אתיופי, היא מתה על מטבח מרוקאי

עברה תקופה של התעלמויות הדדיות, ורמון התחיל לצאת עם בחורה אחרת, שהבריזה לו ביום שישי אחד. חברו, שרצה לעודד אותו, הציע לצאת לבר מוריסון בחיפה, אבל הם לא מצאו את עצמם שם והחליטו לזוז הביתה. "בדיוק כשיצאתי ראיתי אותה", נזכר רמון, "לא זכרתי מה שמה, אלא רק שהיא עובדת איתי. לא הייתי בטוח, אבל בכל זאת ניגשתי".

אחרי חודש בלבד התוודו זה על אהבתו של זה. אושרה ורמון ביום חתונתם

אושרה וחברתה הסכימו להתלוות לבחורים, וכך מצאו עצמם הארבעה בבר אחר בקריות. הם תקשרו בצורה מעולה כל הערב, אבל חברתה של אושרה אמרה לחברו של רמון שאין שום סיכוי למשהו ביניהם. כשסובבה את ראשה, הופתעה לגלות שהם כבר מתנשקים.

"כשסיימנו את הערב, לא הייתי בטוח שאני רוצה לקחת מספר טלפון", אומר רמון, "היא יצאה מהאוטו, אבל חזרה כי שכחה לקחת משהו - ואז ביקשתי את המספר".

"עברנו חופים רבים בהליכה והדייט השתפר פלאים"

הוא התקשר למחרת והם יצאו שוב. "זה היה דייט מיוחד", מספר רמון, "אספתי אותה מהדירה שלה ונסענו לבית קפה אבל לא היתה אינטראקציה, והדייט היה נורא ומשעמם. המשכנו לטייל בחוף הים ודיברנו שעות. עברנו חופים רבים בהליכה והדייט השתפר פלאים. במשך הפגישה התברר לאושרה הגיל שלי האמיתי. היא כל הזמן אמרה לי שאני ילד וצחקה עלי".

חודש וחצי של היכרות גרם לזוג החיפאי לעבור לגור יחד בקריית חיים. "חלקנו בכל", הם אומרים, "בחשבונות, במטלות. ממש חיינו ביחד לכל דבר". חצי שנה אחרי, קם לו יום אחד רמון בבוקר, הסתכל על אושרה ישנה ואמר לעצמו שזו האשה שהוא רוצה לקום איתה כל יום.

"בערב היא חזרה מהעבודה ואמרתי לה: אין לי טבעת או משהו מפואר", נזכר כיצד הציע נישואים, "אבל אני רוצה שתדעי שזה בא מהלב, ואני רוצה שנתחתן עוד שנה מהיום".

המפגש בין המשפחות היה טעון בחששות ומתח

רמון הוא צבר, בן למשפחה ממוצא מרוקאי, ואילו אושרה, בת למשפחה ממוצא אתיופי, עלתה לארץ בגיל ארבע. המפגש הראשון בין שתי המשפחות היה טעון בחששות ומתח, עקב הבדל התרבויות הגדול.

"אנחנו די הפכים, וזה מתחבר"

החתונה התקיימה באור עקיבא, ב-19 במרץ 2009. "אתה יודע מה זה חתונה מלאה באתיופים, מרוקאים ואשכנזים?", אומר רמון, "היה שמח מאוד וכולם רקדו עם כולם. היה מדהים!".

"אני חושב שאני מסתדר איתה כל כך טוב כי אין לה את המנטליות הישראלית הקלאסית", מוסיף רמון. "אנחנו גם די הפכים, וזה מתחבר: היא יותר מאמינה - אני פחות, אני עצלן והיא חרוצה. לא הכרתי את העולם האתיופי לפני שהכרתי אותה, ואנשים צריכים להכיר זאת יותר. זה פשוט עולם מדהים!".