משתחררים מהשלשלאות של אליס

לליין סטיילי היה אחד הקולות המיוחדים שידע הרוקנ'רול. קולו המאנפף והגבוה חדר ישר לעצמות של מעריצי הגראנג' והרוק. אבל סופו של הילד הרזה והבלונדיני מסיאטל היה נורא: לפני כשבע שנים סטיילי נמצא ללא רוח חיים בדירתו כנראה שבועיים אחרי שמת, כשסביבו כמעט כל סוג של סם קשה. בעקבות בעיות הסמים שלו, שהחלו כמה שנים לפני מותו, הפסיקה להקתו המצליחה, "אליס אין צ'יינס", לנגן יחד. בשבוע שעבר, שלושת חברי הלהקה הנותרים עשו צעד ראשון בדרך לחיים מוזיקליים חדשים. אך האם העתיד נראה ורוד יותר? לא בטוח.

וויליאם דובל. הזדמנות להיכנס לנעלי רוקסטאר (צילומים: Gettyimages)

לפני כארבע שנים, אחרי שני אלבומי סולו מצוינים של המוח מאחורי הלהקה, ג'רי קנטרל, חזרה "אליס אין צ'יינס" לעניינים. בעיני המעריצים, היה זה רק הגיוני שבחזרתם של חברי הלהקה לבמה יתפוס קנטרל את מקום הסולן. אחרי הכל, במהלך השנים

הפך גם קולו של קנטרל למזוהה עם שירי הלהקה. בשירים רבים הוא שר לצידו של סטיילי, לפעמים לבדו, וההרמוניות הקוליות האדירות שלהם הפכו גם לסמל היכר של הלהקה. אבל זה לא היה המקרה: "אליס" הפתיעה כשחזרה להופיע עם זמר חדש, וויליאם דובל, ששמו וקולו לא מוכרים למעריצים.

דובל הגיע מלהקה בשם "Comes With The Fall", שחרשה בתחילת העשור מועדונים בלוס אנג'לס, אבל לא הצליחה לפרוץ, ואז הגיעה ההזדמנות של דובל להפוך לרוקסטאר אמיתי כשנכנס לנעליו של סטיילי. אבל כידוע, להחליף זמר בלהקה מפורסמת זהו אחד הנושאים הרגישים והקשים ביותר למעריצים, וההצלחה לא ממש מובטחת.

"איירון מיידן" עשתה את זה, "ואן היילן", "דיפ פרפל", "בלאק סאבת'", "מוטלי קרו" ו"ג'ודאס פריסט" גם כן. ברוב המקרים, כשהזמר החדש הגיע, הלהקה החלה לאבד מומנטום. הסיבה היא שככל שהשנים חולפות ולהקה הופכת יותר ויותר מצליחה, קולו של הזמר הופך קדוש. החלפתו בקול לא מוכר היא פגיעה ישירה באהבה הגדולה שרוכשים המעריצים ללהקה.

חילול הקודש

בשונה מהמקרים שלעיל, "אליס" החליטה להביא זמר חדש לאחר שהמקורי הלך לעולמו ולאחר שנים רבות מאז עבדה יחד כלהקה. נראה שהרצון לנגן יחד בער אצל חברי הלהקה והם החליטו ללכת על זה למרות חילול הקודש. יהיו מי שיזלזלו בקנטרל, דובל והאחרים, על כך שהם פועלים תחת השם "אליס אין צ'יינס". הרי במקרה של "קווין", לדוגמה, הגיטריסט בריאן מאי והמתופף רוג'ר טיילור ידעו מה מסמל שם הלהקה עבור אוהדיה. לכן, כשיצאו לדרך עם הזמר החדש, פול רוג'רס, הכותרת היתה ונשארה "קווין ופול רוג'רס" ולא סתם "קווין". אמנם "אליס" לעולם לא תזכה לכמות קהל לו זכתה "קווין", אבל מעריציה שרופים לא פחות. יכול גם להיות שאם סטיילי היה נפרד מהעולם כשהלהקה היתה פעילה, הפצע היה עמוק עוד יותר ולא היינו רואים חבר חדש ב"אליס" לשנים הבאות.

אחרי שלוש שנים בדרכים ובהופעות, בהן היתה מעין להקת חידושים המבצעת שירים של עצמה, חשפה "אליס אין צ'יינס"    סינגל ראשון בשם "A Looking In View", שיר ראשון מתוך אלבום חדש מזה 14 שנים, כשדובל בעמדת הזמר. האלבום, שייקרא "Black Gives Way To Blue" עתיד לצאת ב-29 בספטמבר.

השיר החדש נשמע טוב. הוא מופק כראוי, כבד, הגיטרות נפוחות, המכות חזקות וללא ספק, ניכר בה הצליל המזוהה עם "אליס". בנוסף, הלהקה עשתה מהלך אמיץ ומפתיע, כשהחליטה להפוך דווקא את השיר הזה, שאורכו לא פחות משבע דקות, לסינגל ראשון. מהלך כזה מבהיר שהלהקה יודעת כי אין שום סיכוי שהשיר ידרוך במקומות הגבוהים במצעדים כאלה ואחרים.

ג'רי קנטרל. המוח מאחורי הלהקה

אבל לצד כל הטוב אפשר למצוא בשיר גם כמה דברים מאוד משונים: תחילה, קולו של קנטרל הוא זה הבולט בשיר. גם בבתים, גם בפזמון, הגיטריסט המוכשר מנהיג את המלודיה, כשדובל נשאר אי שם מאחורה. לקראת סוף השיר, אפשר לשמוע את דובל שר קצת לבדו ובאותם רגעים, בגלל קולו השונה כל כך, הוא סוחב את השיר, ואת הלהקה, למקומות שונים לגמרי.

בנוסף, במהלך השיר, קנטרל ודובל מבצעים את אותן הרמוניות קוליות שקנטרל היה מקיים עם סטיילי. המהלך הופך את כל הסיפור לצורם הרבה יותר עבור המעריצים. דמיינו לעצמכם את ג'ו פרי מ"אירוסמית'" מפעיל את הדינמיקה המוכרת שלו עם מישהו אחר מאשר סטיבן טיילר, את ג'יימס הטפילד מ"מטאליקה" ללא לארס אולריך או את ריצ'י סמבורה ללא ג'ון בון ג'ובי. זו בדיוק אותה תחושה שעוברת באוזן כשנשמעים הקולות של השניים בשיר החדש.

פגיעה ישירה בלב הקהל

לפני פחות מחודש הופיע בישראל חברם הטוב של חברי "אליס אין צ'יינס", כריס קורנל, חלוץ הגראנג' האחר, שגם הקליט שיר עם הלהקה בשנות ה-90. במסיבת העיתונאים שערך הוא נשאל, בין היתר, על התפתחות הרוק בעולם והאם הגראנג' אכן מת. קורנל השיב כי בשנה שעברה, הלהקה המוצלחת ביותר בארצות הברית, בכל הנוגע למכירות, הופעות, השמעות ברדיו וקליפים בטלוויזיה, היתה "ניקלבק".

הלהקה ללא ספק כבשה את לבם של בני הנוער האמריקני ובכל שנה נדמה שהיא הופכת גדולה יותר. "אני לא יכול לחשוב על להקה אחרת בעולם שיותר מושפעת מסגנון הגראנג' מאשר 'ניקלבק'", אמר קורנל, בצדק. נראה שבכל זאת, למרות ההספדים, הסגנון שסטיילי, קנטרל, קורנל והחברים האחרים בסיטאל יצרו עדיין פוגע ישירות בלב הקהל גם 20 שנה אחר-כך.

כעת ניתנת ההזדמנות ל"אליס אין צ'יינס" להזכיר לדור שיודע רק את "ניקלבק" מאיפה הכל התחיל. הבעיה שמולם ניצבים המעריצים הותיקים, אלה שהיו מאוד שמחים שלא לראות אף אחד אחר בעמדתו של סטיילי האהוב. המאבק מתחיל עכשיו. בהצלחה לכולם.