שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יוקם מאגר טביעות אצבע ופנים של אזרחי ישראל
    כנסת ישראל אישרה: תעודות הזהות והדרכונים הנוכחיים יוחלפו בשנים הקרובות בתעודות חכמות, המכילות מידע ביומטרי. במקביל - טביעות האצבעות ותמונות של כל תושבי המדינה יישמרו במאגר על מנת למנוע זיופים. המתנגדים: המאגר הוא סכנה לפרטיות, ועשוי לדלוף

    הכנסת אישרה הערב (ב') את הצעת החוק אמצעי זיהוי ביומטריים. המשמעות: תעודות זהות חכמות והדרכונים חכמים עם שבב אלקטרוני יחליפו בשנים הבאות את התעודות הנוכחיות מנייר. החוק עבר ברוב של 40 חברי כנסת, עם 11 מתנגדים ושלושה נמנעים (ראו מסגרות).

     

     

    בנוסף - טביעות שתי האצבעות המורות, ותצלום פנים ממוחשב של כל תושבי ישראל יישמרו הן על התעודות והן במאגר ממשלתי. ההסתייגויות שביקשו להסיר את הקמת המאגר מהחוק לא התקבלו, וכן לא התקבלו אף אחת מההסתיגויות להצעת החוק. יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, ציין כי "זו פעם ראשונה שכל ההסתייגויות רלוונטיות ומעוררות מחשבה". 

     

     

    תקופת ניסוי

    החוק, בשמו במלא "החלת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע", יכנס לתוקף בהדרגה בחודשים הקרובים. בחוק נאמר כי שר הפנים, אלי ישי (ש"ס) בהתייעצות עם שר האוצר יובל שטייניץ (ליכוד) יקבע תקופת מבחן של שנתיים בה יתקיים ניסוי מצומצם על כמות מוגבלת של תושבים שיבחרו לקבל תעודה ביומטרית ולהיכלל במאגר הנתונים הממשלתי.

     

    בהתייעצות עם שר המשפטים יקבע ישי האם להקים את המאגר במשרד הפנים, או מאגר נפרד במשרד המשפטים. ישי הבטיח כי ישמע את המומחים בטרם יקבל החלטות. שינוי זה התקבל בעקבות פשרה ממשלתית, שהוצעה ממש לפני אישורו הסופי של החוק.

     

    במהלך תקופת הניסוי יתאפשר לכל ישראלי המבקש תעודת זהות או דרכון מתקדם - להצטרף למאגר. ישראלים אשר לא יחפצו בכך - לא יכנסו למאגר, ויקבלו תעודות רגילות. כך יווצרו בעצם שני סוגי אזרחים בישראל - אלו בעלי תעודה ביומטרית, שפרטיהם יופיעו במאגר, שיקבלו שירותים משופרים והאזרחים בעלי תעודות ללא נתונים ביומטריים - שיקבלו שרות שונה, מן הסתם טוב פחות.

     

    מדינות רבות ידרשו בשנים הקרובות מסמך זיהוי ביומטרי על מנת להיכנס לשטחן. משרד הפנים הבהיר כי לא יספק דרכון ביומטרי ללא השתתפות במאגר, ולא ינתנו תעודות חליפיות כאלה. המקרה היחיד שבו יינתן "מסמך נסיעה" ביומטרי ללא כניסה למאגר (שאיננו דרכון!) - הוא במקרה של מניעת כניסתו של אזרח ישראלי למדינה כלשהי.

     

    כמה חודשים לפני תום הניסוי, יהיו חייבים השרים לדווח על התוצאות לועדות השרים והכנסת ליישומים ביומטריים ורק לאחר התייעצות עימם, יכנס החוק לתוקף ויחול על כלל התושבים. לאחר מכן יחל בהדרגה איסוף של הנתונים והנפקת התעודות מכולם. שר הפנים עוד צריך לקבוע תקנות שונות לחוק ולאשרן בועדות הכנסת. חשוב לציין כי מרבית הדיווחים יהיו חסויים מעין הציבור - ולפיכך, לא ניתנים לביקורת ובקרה ציבורית - לרבות מקרים של שימוש חריג או דליפה מהמאגר.

     

    אם יוחלט בסיום תקופת הניסוי שלא להחיל את החוק על כלל אזרחי ישראל, בתום שנתיים יפקע המאגר הביומטרי, אך עם זאת, השמדתו של המאגר תתרחש רק לאחר ארבע שנים.

     

    נחיצות המאגר - במחלוקת

    לאחר עיכוב של עשור משרד הפנים חתם בחודש דצמבר אשתקד על הסכם עם חברת HP, לפיו החברה תהיה אחראית על הנפקת התעודות. כך או אחרת, יחלפו חודשים עד שנים, בטרם תעודות הזהות הכחולות והדרכונים הנוכחיים יוחלפו בשלבים על ידי התעודות החדשות. זאת גם בשל הצורך להחליף מיליוני מסמכי זיהוי של כל האזרחים בישראל.

     

     

    בחודש יוני 2008 הוציא משרד הפנים בראשות שר הפנים דאז מאיר שטרית, הצעת חוק ממשלתית בנושא שעבר אחר כך בקריאה ראשונה. מאז, התחלף השלטון ובכנסת הנוכחית משמש שטרית כיושב ראש וועדת המדע.

     

    שטרית העביר את הדיונים לוועדה משותפת לוועדות המדע והפנים, תחתיו שכללה ששה חברים. למרות שחלקם הגיעו לחלק מהישיבות, בפועל, היה שטרית חבר הכנסת היחידי שאישר את הסעיפים לקראת קריאה שניה ושלישית. רק בדיונים האחרונים שהתקיימו בעקבות בקשה לדיון מחודש, הגיעו החברים הנוספים בוועדה להצבעות.

     

    אורחים ומומחים שהגיעו לדיונים לא התבטאו נגד הנחיצות של תעודות הזהות עצמן, אך כן הביעו חשש מהקמה של מאגר כזה, ממספר טעמים עיקריים.

     

    ראשית, על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת - אין אף מדינה דמוקרטית בעולם שמחזיקה מאגר חובה של נתונים כאלה על כל האזרחים (על אף הטענות של שטרית כי מדובר בשקר גס).

     

    שנית - מאגר כזה עשוי לדלוף, במיוחד לאור הדליפה של מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, עליה העיר גם מבקר המדינה, והמאגר מהווה חדירה לפרטיות שאינה מידתית ומאפשרת לשלטון לעקוב אחרי האזרחים.

     

    היכן הבקרה על האבטחה?

    עוד אומרים המתנגדים כי על פי החוק, חלק מהליכי הפיקוח וההגנה על המאגר נעשים בהליכים חסויים שאינם נגישים לעין ציבורית על מנת לבחון את טיבם.

     

    שטרית, מנגד, טען שמאגרים ביומטרים קיימים במספר מדינות בין אם הם כוללים את כל האזרחים ובין אם לאו - כך ארצות הברית שומרת על מידע ביומטרי של כל אורח שנכנס אליה עם ויזה.

     

    עוד אמר שטרית במהלך הדיונים שהקמת המאגר נעשתה בהתייעצות עם מומחים לא פחות טובים מאלה שמביעים התנגדות וכי ננקטו כל האמצעים להגנה. שטרית ציין גם  כי ישנם בישראל ובעולם מאגרים רגישים פי כמה - כמו מידע פיננסי בבנקים, ומידע רפואי רגיש ששמור אצל קופות החולים. מאגרים אלה, אומר שטרית, נשמרים ולא דולפים.

     

    דיון סוער

    חבר הכנסת שטרית (קדימה) אמר בנאומו במליאה: "מקווה שהפחד משינוי וקדמה לא ירתיע חברי כנסת מלתמוך בחוק. אני יודע שקמה מהומת אלוהים על ידי חלק מהאנשים שהפחידו את הציבור. לצערי, אין אמת ברוב הפרסומים שנעשו", אמר בהתייחס להתנגדויות שפורסמו לחוק.  

     

    חבר הכנסת הורוביץ (מרצ) המתנגד לחוק אמר במליאת הכנסת כי "המאגר הוא מסוכן, מיותר ויקר. במאגר הזה יושקעו מיליוני שקלים, וקשה לי לראות כיצד משרד הפנים לאחר תוכנית פיילוט כביכול, יסכים לוותר על הפרויקט ויוותר על ההשקעה העצומה שהוא עושה בפיילוט הזה".

     

    בעת נאומו, ח"כ הורוביץ עלה לדוכן עם מספר דפים ממרשם האוכלוסין של משרד הפנים, שהוציא מהאינטרנט. בשיחה עם ynet אמר: "כל ילד יכול לעשות את זה, זה פרוץ לגמרי. זו הוכחה שהמאגרים האלה דולפים". בדיון שנעשה על הדליפה בוועדה לביקורת המדינה, נאמר כי לא ניתן למצוא את המדליף.

     

    בהכנת הידיעה השתתפו: ניב ליליאן, אהוד קינן, ארז רונן, אדר שלו, אילנה ברודו, ניצן סדן ואמנון מרנדה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יוקם מאגר טביעות אצבע ופנים של אזרחי ישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים