מוליכים לאבדון: משבר תעשיית השבבים בישראל
סגירתן של הורייזן סמיקונדקטורס ונובהפורה מצביעה על מצבה הקשה של תעשיית השבבים הישראלית כולה: ההשקעות מצד קרנות ההון סיכון בשפל היסטורי, התחרות מסין גוברת והמשבר העולמי מאט את הביקושים
ביום רביעי האחרון הגישו בעלי המניות של חברת הסטארט־אפ הורייזן סמיקונדקטורס מהרצליה צו לבית המשפט המחוזי בתל אביב למנות לה מפרק זמני, לאחר שצברה חוב של 4 מיליון דולר ופיטרה את כל 70 עובדיה. בשש שנות פעילותה גייסה הורייזן 43 מיליון דולר, שכרה משרדים מפוארים בקומה העליונה של אחד ממבני היוקרה בהרצליה פיתוח, העסיקה מהנדסים מצטיינים במשכורות עתק, וזאת טרם מכרה בסנט אחד.
לא מדובר בשני מקרים נפרדים. הורייזן ונובהפורה מייצגות שבר רחב הרבה יותר מהמשבר הכלכלי, שפוקד את תעשיית השבבים. בימים אלו קרנות ההון סיכון נמצאות בדילמה אמיתית: אם להמשיך להשקיע בחברת שבבים - השקעה שככל הנראה לא תייצר הכנסות בשנתיים הקרובות (מחזור הפיתוח הממוצע של שבב חדש).
דו"ח מאני־טרי של פירמת ראיית החשבונאות PWC קסלמן וקסלמן מצא שהיקף ההשקעות בחברות סטארט־אפ בתחום השבבים בישראל ירד ברבעון האחרון למיליון דולר - שפל שלא היה כדוגמתו בענף. ממצב שבו האקזיטים הגדולים בישראל באו מחברות שפיתחו שבבים - גלילאו ב־2.7 מיליארד דולר, DSPC ב־1.6 מיליארד דולר ואם־סיסטמס ב־1.6 מיליארד דולר - נהפך הענף כיום לשותת דם.
"הענף במשבר אמיתי"
"לא תמיד יש תשובה לשאלה כמה כסף צריכה חברת שבבים כדי להצליח", אומר רובי סולימן, שותף היי-טק בפירמת PWC. "קשה להרוויח לנוכח הירידה בנפח מכירות הסיליקון ועם התחרות מסין ומטייוואן. הענף נמצא במשבר אמיתי, ונשאלת השאלה כמה כסף צריכה חברה בתחום לגייס כדי להיות מובילת שוק. בדרך כלל מדובר בסכומים של 200-50 מיליון דולר, חברות שבבים זוללות המון מזומנים, והענף נחשב בעל סיכון גבוה. הקרנות ניצבות היום בפני צומת דרכים, ולעתים יותר קל להן לוותר על האחזקה בחברת שבבים ובמקומה לפזר את פורטפוליו ההשקעה במגוון חברות בתחום האינטרנט, התוכנה או מדעי החיים - שהוא התחום המוביל בהשקעות בארה"ב כיום".
סולימן אינו פסימי: לדבריו, יתרונו הגדול של המהנדס הישראלי נותר עדיין בתחום המוליכים למחצה. "בהסתכלות שנתית, הענף גייס סכומים נאים. גם ברבעון השלישי אפשר כבר לראות שיפור ניכר. חברת אמימון לבדה, שמפתחת שבבים להעברת שידורי טלוויזיה אלחוטיים בתוך הבית, גייסה 10 מיליון דולר בחודש שעבר".
בקיץ 2008 הגיע ארז שוורץ לנהל את קומקס, חברת השבבים של האחים זיסאפל, לאחר קריירה ארוכה ב־DSPC, שכאמור נמכרה לאינטל ב־1.6 מיליארד דולר. הדבר הראשון שעשה היה לפטר שליש מעובדי החברה, ואז הביא אותה לאיזון תפעולי, וגייס 3.4 מיליון דולר בחודש מרס.
"היינו בין הראשונים שביצעו מהלכים כדי להקטין הוצאות ולקבל גישה מהירה לשוק", אומר שוורץ. "התמקדנו בפיתוח שבבים שניתנים לתכנות חוזר ובצורה הזאת יצאנו לשוק מהר יותר. אחרי שחטפנו את המכה של הפיטורים ייצבנו את הצוות, סגרנו עם משקיעים על סכום ודאגנו שהם יהיו מיושרים איתנו על ההוצאות שלנו בשנה הקרובה, והתרכזנו בפיתוח ובחדירה לשוק".
שוורץ כבר אינו צופה אקזיטים בנוסח DSPC בקרוב. "רכישת חברה מגדילה באופן חד ופתאומי את ההוצאות. חברות כמו אינטל או מארוול כבר לא יבצעו רכישות ענק בהיקפים שראינו בעבר. הן יבצעו השקעה התחלתית בחברה, וירוצו איתה במשך זמן ממושך לפני שיבצעו רכישה".
"היקף הפיטורים בתחום היה מוגזם"
כשענף השבבים סובל, העובדים הם הראשונים לחוש בכאב: בחודשים הספורים שלאחר פרוץ המשבר הכלכלי העולמי פוטרו אלפי עובדים בענף השבבים בישראל.
ארז צור, מנהל הפיתוח העסקי העולמי בחברת ייעוץ לסטארטאפים קיידנס סבור שהקיצוץ המסיבי בכוח האדם ובהוצאות היה מוגזם. "חברות שבבים שאינן במצב של ייצור מזומנים אכן נמצאות בבעיה. את הקיצוץ המסיבי ביצעו רובן בסביבות נובמבר, כדי להקטין משמעותית את ההוצאות התפעוליות ולהגיע לאיזון תקציבי. אבל החברות חתכו יותר מדי, ופגעו לא רק בשומנים אלא ממש בבשר החי, וגרמו לפגיעה בפעילותן.
"נכון שקרנות ההון סיכון הקפיאו את השקעתן בחברות שבבים חדשות, אבל זה עניין זמני. הן רוצות לראות עד לאן יגיע המשבר וכמה זמן יימשך, וממתינות לסימני התאוששות שמתחילים להגיע עכשיו. אני עצמי עובד עם חמישה־שישה סטארטאפים שטרם נחשפו לעולם, ושנמצאים ברגעים אלו בשלבי בדיקת נאותות של השקעה מקרנות הון סיכון".
צור מסרב לומר שהוא אופטימי, אבל בהחלט נשמע חיובי: "אני מאוד מפוכח. המניה של ענקית השבבים מארוול זינקה ב־154% מאז נובמבר, אינטל השתפרה בכ־60%. אני מרגיש שעברנו את החלק הקשה של המשבר, וכיוון שהוא צפוי להסתיים לפני מה שציפו תחילה, יש צורך להתכונן ולפתח את השבבים שיימכרו אז.
"פיתוח שבב חדש לוקח לפחות שנה וחצי של פיתוח ועוד חצי שנה של בדיקות. כדי שאותם שבבים יימכרו במחצית השנייה של 2010, עליהם להיות מפותחים עוד בזמן המשבר. הורייזן ונובהפורה הרגישו שלא יוכלו להתמודד בשוק שדורש אורך נשימה של עוד שנה וחצי או שנתיים, ולכן נסגרו".
לפנייה לכתב/ת 
