שתף קטע נבחר

חסרה שן? שיטות חדשות (וותיקות) לשיקום הפה

אזרתם אומץ, הלכתם לרופא השיניים וגיליתם שאתם צריכים עקירה. מה תעשו להשלמת החסר? משיקום שן בודדת ועד שיטות חדשות לשיקום פה חסר שיניים לחלוטין: טיפולים לכל עת ומצב

אם איתרע מזלכם ונאלצתם לעבור עקירה של שן, כיצד ניתן לשקם את החסר?

 

שיקום חסר שן בודדת

1. "פליפר": תותבת קטנה, הנתמכת על-ידי ווים בשיניים הסמוכות.

 

יתרונות: קל לביצוע, זול יחסית.

חסרונות: לא נוח, נודרשת הכנה על-ידי טכנאי. התותבת נשלפת, נוטה להישבר, לא אסתטית במיוחד, ושיניים מאחזות עלולות להיפגע.

 

2. גשר: 3 כתרים לפחות מחוברים. הגשר נתמך בשיניים מאחזות משני צידי החסר.

 

יתרונות: קבוע, אסתטי, לעיתים ניתן לשחזר זמנית על-ידי גשר זמני סמוך למועד העקירה.

חסרונות: בשביל להשלים שן אחת חסרה, "מקריבים" שתי שיניים לפחות. לעיתים יהיה צורך בטיפולים מקדימים בשיניים המאחזות, כגון טיפול שורש ומבנה.

 

3. "גשר מרילנד": שיקום קבוע על-ידי שן מלאכותית הנתמכת בשיניים הסמוכות באמצעות "כנפיים" בחלקן האחורי של השן, כמעט ללא השחזה של השיניים המאחזות. את הגשר מדביקים באופן קבוע. ניתן לייצור בצורות ומידות שונות, ממתכת וחרסינה או סיבי זכוכית וחומרים אסטטים.

 

יתרונות: זהו פתרון שיכול להיות קבוע או זמני, הוא אסתטי, ואין צורך בהכנה מוקדמת בשיניים המאחזות. אידאלי כפתרון מהיר לטווח לא ארוך.

חסרונות: לאורך זמן, מדובר באחיזה נמוכה. הגשר נתמך רק על-ידי "כנפיים" מאחור, ולא מתאים בכל המקרים. לרוב, הגשר לא מחזיק ליותר מכמה שנים.

 

4. שתל: שתל בודד המוחדר לאזור החסר ואליו מחברים מבנה וכתר חרסינה.

יתרונות: אין פגיעה בשיניים סמוכות, ורמת התפקוד והאסתטיקה חוזרות בצורה הקרובה ביותר למצב בטרם העקירה. ישנם מקרים בהם ניתן לשקם מיידית במועד ההשתלה על-ידי כתר. מתאים כמעט בכל המקרים

חסרונות: לעיתים צריך פרוצדורות מקדימות כמו תוספת עצם. כמו כן, במקרים מסוימים יש צורך בהמתנה בין ההשתלה לבין השיקום, ואז יש להיעזר בפתרונות הזמניים יותר שפורטו לעיל.

 

שיקום חסר של מספר שיניים

כאשר יש חוסר במספר שיניים, ניתן לתכנן שיקום בעזרת מספר שתלים וכתרים המחוברים ביניהם, או לבחור בשיקום נייד (תותבת חלקית להוצאה). הפתרון תלוי בכמות השיניים החסרות, איכות השיניים הנותרות, איכות וכמות העצם המאחזת,

  ומצבו הבריאותי של המטופל. אם חסרות שתיים-שלוש שיניים, הפתרון דומה למדיי לחוסר בשן אחת.

 

1. תותבת חלקית להוצאה (תח"ל): תותבת שעשויה בדרך כלל מאקריל קשיח (אפשרי גם פולימר רך) ומשלימה את השיניים החסרות. קיימות צורות רבות תותבות כאלה, היות והדבר מהווה פתרון אפקטיבי. תותבות אלה יכולות להישען על שיניים נותרות או להשתלב עם כתרים, והן יכולות לשמש כפתרון זמני בשיקום עם שתלים.

 

יתרונות: מהיר,פשוט, ניתן לשמור בקלות.

חסרונות: שיקום נייד הוא לרוב לא אסתטי, ופחות נוח משיקום קבוע.

 

2. גשר מרילנד: לא מתאים בשל המרווח בין השיניים הנותרות, שהוא גדול מדי, ועל כן יש חשש לשבר או התנתקות בשימוש בגשר זה. עם זאת, הוא יכול לשמש כפתרון זמני בשיקום עם שתלים.

 

3. גשר: צריך לפחות שן אחת מאחזת משני צידי החסר. בהחלט פתרון מקובל, בעיקר אם השיניים הנותרות זקוקות לטיפול.

 

יתרונות: קבוע, אסתטי, ומהיר.

חסרונות: מצריך השחזה של שיניים שכנות, תהליך פחות מומלץ אם הן שלמות. אין שיפור בכמות השיניים המשתתפות בלעיסה ומכאן שכל הכוחות יופעלו על השיניים הנותרות.

 

4. שתלים: החדרת השתלים במקום השיניים החסרות ושיקום על גביהם.

 

יתרונות: קבוע, אסתטי, אין פגיעה בשיניים שכנות, יש שיפור משמעותי לשיניים הנותרות בהתמודדות עם כוחות הלעיסה.

חסרונות: שיקום מורכב, המצריך קיום עצם או בניית עצם חדשה.

 

שיקום פה במחוסרי שיניים

שיקום של פה מחוסר שיניים מהווה ללא ספק את אחד האתגרים המורכבים ברפואת השינים, כאשר שיקום קבוע ונוח הוא הגדול מכולם. כמו "עיניים" לעיוורים או "רגליים" במקום כסא גלגלים - הרפואה מתקדמת ללא הרף, מאריכה ומשפרת את

 איכות החיים.

 

1. שיקום נייד (תותבת): שיקום נייד כולל בתוכו השלמה של שיניים חסרות בעזרת תותבת (בדרך כלל מחומר אקרילי) שאינה קבועה בפה וניתן להוציאה ולנקותה. תותבות אילו מוכרות לאורך מאות שנים ויש ניסיון רב בשימוש בהן.

 

יתרונות: פשטות השימוש ומחיר נוח. זהו הפתרון היחיד כיום לחולים סיסטמיים לא מאוזנים, המתמודדים עם מחלות כגון סוכרת, גידולים סרטניים ואי-איזון הורמונאלי.

 

2. שיקום נייד (נשלף) מחוזק שתלים: בחוסר שיניים מוחלט, ניתן לשקם באמצעות תותבת שיניים שלמה, המורכבת על גבי שתלים והניתנת להוצאה. השיקום מבוסס בדרך כלל על 2-6 שתלים התומכים בתותבת "המתיישבת" מעליהם. בטכניקה זו מושגת אחיזה טובה מאוד, המקנה יציבות ואחיזה המדמה את השן הטבעית בחניכיים בריאות.

 

יתרונות: מדובר בטיפול הנפוץ ביותר היום, הוא קל לניקוי ולשמירה, יציבות ואחיזה טובה לתותבת בפה המקנה מראה אסתטי וטבעי. המטופל יכול לדבר, ללעוס ולנגוס ללא חשש. בשל העובדה כי תהליך השיקום כולל התערבות כירורגית מינימלית, הוא מתאים גם למתמודדים עם מחלות כרוניות ואוכלוסייה בוגרת.

חסרונות: מדובר, אחרי הכל, בשיקום נייד בלבד.

 

3. שיקום קבוע: שיקום קבוע הינו השלמה ובניה מחדש של פה מחוסר שיניים, שאינו ניתן להוצאה על ידי המטופל. השיקום מבוסס על שתלים שמספרם ומיקומם בלסת נקבע על פי אופי השיקום הסופי, ובהתאם למספר אפשרוויות קיימות:

 

  • אם קיימת בלסת עצם בכמות ובאיכות מספקת, ניתן לייצב "גשר" של 12-14 שיניים על גבי 6-10 שתלים המדמים לסת טבעית ובריאה. לרוב, מראה השיניים המשוקמות יפה ומטופח יותר מהשיניים הטבעיות. ההתאמה האסתטית נעשית על ידי רופא השיניים והמטופל, החל ממבנה השיניים, גוון ושקיפות השן, אורך השן, ההתאמה לחניכיים וכד'.

 

יתרונות: התוצאה האסתטית והפונקציונלית הטובה ביותר. הדבר הקרוב ביותר ל"שיניים טבעיות".

חסרונות: בגלל הכמות הגדולה של השתלים והכתרים, תקופת השיקום נמשכת כמה חודשים

 

  • שיקום נייד אם נמצא שאין מספיק עצם התחלתית או שאיכותה ירודה (תהליך המקשה על הרכבת שתלים) ניתן להציע למטופל "שיקום נשלף" (תותבת) או לבנות עצם חדשה. בניית עצם חדשה היא תהליך מוכר ונפוץ.

 

יתרונות: בסיומו של התהליך מתקבל בסיס אשר ניתן לייצב עליו גשר קבוע. מראה השיניים אסתטי וחזק, לאורך זמן.

חסרונות: פרוצדורה ארוכה יותר הכרוכה במספר טיפולים גבוה (הטיפול עלול להגיע ל12-16 חודשים), חוסר נוחות לאורך מספר חודשים.

 

  • שיקום קבוע אם נמצא שאין מספיק עצם: בשיקום הקבוע בשיטת "All On 4-6", יש אפשרות לקבל שיקום קבוע למרות שחסרה עצם. השיטה מתבססת על קיבוע מספר שתלים, בין 4 ל-6, במיקום מדויק מאד - ליצירת טרפז כוחות  תלת מימדי המאפשר חיבור גשר מוברג בעל 12 שיניים. השיטה מיועדת ללסתות מחוסרות שיניים (לבעלי תותבות שלמות או אם כל השיניים מיועדות לעקירה), ומתאימה גם למי שזקוק לשיקום בצד אחד בלבד של הלסת או לבעלי עצם באיכות נמוכה. כשיש עצם בכמות קטנה יותר או באיכות פחות טובה ניתן לבצע את השיקום על 6 שתלים (במקום 4) על מנת לחלק את העומס בין יותר נקודות.

 

יתרונות: הפעלה מיידית של השתלים, שכן תוך כמה שעות ניתנת האפשרות למטופל ללעוס. זמן הטיפול ומספר הפרוצדורות הכירורגיות קצר יחסית בהשוואה לשיקום קבוע שבו נדרשת בנייה של עצם מחדש. בשיטה זו, ישנה דרישה לחיתוכים מינימאליים בחניכיים, המקצרים את משך ההחלמה ומפחיתים משמעותית את הכאב לאחר הטיפול. בנוסף, ניתן לשלב את התהליך יחד עם עקירת השניים ההרוסות; כלומר עקירה, השתלה והחזרה לפונקציה ביום אחד.

חסרונות: מטופלים שלא מתאימים לשתלים, לא מתאימים גם לכאן (חולים הסובלים מסוכרת, גידולים סרטניים ואי-איזון הורמונאלי). בנוסף, דרושה בכל זאת כמות ואיכות של עצם התחלתית (לעיתים מתאפשרת בניה של עצם חדשה לטובת שיקום בשיטה זו).

 

הכותב הוא רופא שיניים, מרצה וחבר בצוות המחקר הבינלאומי על שתלים דנטליים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איך מטפלים במה שחסר?
צילום: ablestock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים