שתף קטע נבחר

 

המרצה שחולל סערה: התכוונתי לחרם "רגיש"

אחרי הסערה שחולל מאמרו ב"לוס אנג'לס טיימס", מסביר ד"ר ניב גורדון מאוניברסיטת בן-גוריון: "קראתי לחרם מדורג על ישראל, רגיש לנסיבות". על הזמנתה של נשיאת האוניברסיטה "למצוא מקום עבודה אחר", הוא אומר ל-ynet: "מי שמבקר אותי מתחמק מהשאלות האמיתיות - התנחלות, כיבוש ואפרטהייד"

חרם זה לא מה שאתם חושבים. סערה רבתי התעוררה בעקבות פרסום מאמרו של ד"ר ניב גורדון, שקרא מעל דפי ה"לוס אנג'לס טיימס" להחרים את ישראל, בהסבירו כי "זו הדרך היחידה להציל אותה". בשיחה עם ynet, מנסה היום (א') המרצה למדע המדינה מאוניברסיטת בן גוריון להסביר את כוונתו.

 

"מדובר בחרם מדורג, רגיש לתכנים ולנסיבות", הוא מסביר. "אני מדגיש במאמר שהחרם צריך להתחיל עם מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, ואם זה לא עוזר - אז להמשיך בחברות שתומכות באופן נראה לעין בפרויקט ההתנחלויות".

 

"אני חושב שחרם מדורג שרגיש לתוכן ונסיבות לא יביא הרס למדינה, אלא יחזק אותה", הוא מוסיף, "כי הוא יעודד את החזרת השטחים הכבושים והגעה להסכם שלום עם הפלסטינים - דבר שגם יביא לנורמליזציה עם מדינות ערביות רבות וישנה את מעמדה של ישראל בזריה הבינלאומית".

 

בתשובה לשאלה אם רק בצורה כזו ניתן להגיע לפתרון, הסכסוך הוא משיב: "נראה לי שכן. ב-1993 כשנחתם הסכם אוסלו, היו מאה אלף מתנחלים בגדה. היום יש כ-250 אלף. כלומר, גם בתקופת אוסלו שהייתה תקופת השלום, המתנחלים הכפילו את מספרם. רק באמצעות לחץ חיצוני נוכל לצאת מהשטחים".

 

"השקפות הרסניות"

אוניברסיטת בן-גוריון, שכבר גינתה בחריפות את מאמרו של ד"ר גורדון עם פרסומו, וקבעה כי הוא חורג מגבולות החופש האקדמי, הגדילה הבוקר לעשות ופרסמה תגובה אישית של נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי: "אנחנו מזועזעים מדבריו הבלתי אחראים של ד"ר גורדון, הראויים מוסרית לכל גינוי. אנחנו מתנערים בתוקף מהשקפותיו ההרסניות של גורדון, המשתמש באופן ציני בחופש הביטוי הקיים בישראל ובאוניברסיטת בן-גוריון".

 

"אוניברסיטת בן-גוריון היא מוסד ציוני המגשים את חזונו של דוד בו-גוריון על בסיס יום-יומי, מקדם את פיתוח הנגב ומדינת ישראל, ומחויב בקידום המחקר ובמגוון פעילויות אחרות, לטובת תושבי האזור", הוסיפה הנשיאה. "התבטאויות מהסוג הזה, של מתיחת ביקורת בוטה ומסיתה על מדינת ישראל, פוגעות בעבודה המצוינת המתבצעת באוניברסיטה ובכל האוניברסיטאות בישראל. אנשי אקדמיה שחשים כך כלפי מדינתם, מוזמנים לחפש אכסנייה מקצועית ואישית אחרת במקום אחר".

 

פרופ' כרמי הוסיפה כי כעת בודקים באוניברסיטה כיצד יש לנהוג בד"ר גורדון: "אנחנו מנסים לבחון את כל האופציות ודנים בנושא בכובד ראש. מפה ועד נקיטת צעדים קונקרטיים הדרך ארוכה. אנחנו מוסד אקדמי במדינה דמוקרטית ויש כללים וחוקי תעסוקה".

 

"כמו המקארתיסטים"

עם זאת, ד"ר גורדון זוכה גם לתמיכה מצד כמה מהקולגות שלו באוניברסיטה. "אני מצר על תגובת האוניברסיטה", אמר ל- ynet פרופ' אורן יפתחאל, מהחוג לגיאוגרפיה. "אפשר לא להסכים עם גורדון, אך זכותו להביע את דעתו. הוא לא מדבר בשם האוניברסיטה, ומדבר על תחום שהוא מומחה בו. תגובת פרופ' כרמי היא תגובה קלאסית של לשלוח חץ בסופר ולא בסיפור. העניין פה הוא מצב האפרטהייד הנוראי שישראל הידרדרה אליו בשטחים".

 

ד"ר גורדון עצמו השיב היום עוד לביקורת עליו: "אני בטוח שהקוראים ישמחו לדעת שההצהרה על חופש אקדמי מ-1940 הייתה אחד הכלים החזקים שבהם השתמשו המקארתיסטים לצורך פיטורי מרצים קומוניסטים או חשודים ככאלה. מדובר בהצהרה שהיום אף אחד אינו מקבל, ויש הצהרות שונות שהיום מקובלות בקהילה האקדמית".

 

לדבריו, "מהתגובות למאמר ניכר כי לרוב האנשים אין אומץ לדון בנושאים העיקריים: האם ישראל היא מדינת אפרטהייד? איך ניתן לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני? האם פרוייקט ההתנחלויות טוב למדינת ישראל או גרם להרס המדינה? קל מאוד לבקר אותי אישית, ושוב להתחמק מהשאלות הקשות והחשובות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר גורדון. "מדובר בחרם מדורג"
צילום: דני מכליס
פרופ' כרמי. "מזועזעת"
צילום: דני מכליס
צילום: ערוץ 1
פרופ' יפתחאל. "חץ בסופר ולא בסיפור"
צילום: ערוץ 1
מומלצים