שתף קטע נבחר

דרום קוריאה: עד 2020 נגיע לירח

תכנית החלל המפורטת של המצטרפת החדשה למועדון מעצמות החלל, כוללת תצפית לוויינית מלאה על חצי האי הקוריאני ושיגור משימה אל הירח עד שנת 2020. בינתיים מסתפקים במשגר לוויינים הנבנה בעזרתן של חברות רוסיות

הבוקר (ג') בשעה 11:00 שעון ישראל, הפכה דרום קוריאה לחברה העשירית ב"מועדון החלל". למועדון זה שייכות מדינות הבונות בעצמן לוויינים ומשגרים, ומשגרות משטחן לחלל.

 

אמנם, נכון לעתה קיים ספק האם הלוויין שנשא הטיל נארו-1 יוכל למלא את תפקודו, כיוון שהוא ניתק מהטיל בגובה רב מדי. אך השיגור עצמו הצליח ומעתה מעצמות החלל צריכות להביא בחשבון גם את תכניותיה של המדינה האסיאתית המצויה בלבו של סכסוך פוליטי עם שכנתה מצפון.

 

תוכנית החלל של דרום קוריאה מתפרסת על פני תחומים רבים – החל מבנייה ותפעול של לוויינים, דרך פיתוח משגר לוויינים וכלה בתוכנית חלל מאוישת, במסגרתה כבר שוגרה לחלל אסטרונאוטית דרום קוריאנית. המדינה האסיאתית רואה בחלל מנוף כלכלי וטכנולוגי, כמו גם מכשיר לחיזוק מעמדה האזורי, ואין להתפלא על ההשקעות הגדולות המוזרמות מתקציבי ממשל לתחום החלל.

 

המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל (Korea Aerospace Research Institute, KARI) משמש כסוכנות החלל של דרום קוריאה. המכון נוסד בשנת 1981 ומתקניו ממוקמים בסמוך לעיר טג'אן. המכון עוסק במחקר ופיתוח בתחומים מגוונים של אווירונאוטיקה וחלל, ובמסגרת פעולתו פותחו כלי טיס שונים, מנועים רקטיים, לוויינים וטילים. כמו כן משמש הידע שנוצר במכון לשיתופי פעולה בין-לאומיים שונים, למשל מיזמי הלוויינים של מלזיה ודובאי, שנבנו באמצעות ידע דרום קוריאני.

 

לווייני תצפית

המצב הגיאו-אסטרטגי של דרום קוריאה מחייב אותה ליכולות מודיעין מתקדמות. עוד בשלב מוקדם של עיסוקה בלוויינות, הבינו ראשי מדינה זו כי נחוץ לה מערך של לווייני תצפית, בעלי יכולת צילום בחדות גבוהה. לווייני תצפית מסוגים שונים פותחו במהלך שנות התשעים, ודרום קוריאה משתמשת בהם למגוון יישומים – ביטחוניים, אזרחיים, מדעיים ולצורך ניטור הסביבה.

 

  • ובינתיים בצפון קוריאה: תכנית החלל של האויבת

 

מצלמות הלוויינים הלכו והשתכללו עם השנים, ופרט לשיפור ביכולת ההבחנה שלהן (הרזולוציה) התווספו עליהן יכולות של צילום בצבע. לוויין התצפית המתקדם ביותר של דרום קוריאה הוא Arirang-2, הידוע גם כ-Kompsat-2. ללוויין יכולת צילום במספר ערוצי צבע ברזולוציה של ארבעה מטרים, ויכולת צילום בשחור לבן וגווני אפור ברזולוציה של מטר אחד.

 

את מצלמת הלוויין פיתחה וייצרה חברת אל-אופ, מקבוצת אלביט מערכות הישראלית. המצלמה היא נגזרת של מצלמות החלל המתקדמות מתוצרת ישראל המותקנות בלוויינים הישראליים מסדרת "אופק" ו"ארוס".

 

תוכנית המשגרים

הדרום קוריאנים רואים חשיבות רבה לכניסה למועדון המצומצם של מדינות בעלות יכולת שיגור לחלל. זאת בייחוד על רקע תוכניותיה וניסיונותיה של השכנה מצפון − קוריאה הצפונית. למדינות ספורות בעולם יש יכולת עצמאית להגיע לחלל (לפי הסדר: רוסיה, ארה"ב, צרפת, יפן, סין, הודו, ישראל ואיראן). כניסה למועדון החלל ממצבת את דרום קוריאה בשורה הראשונה של מדינות חלל, ותשרת גם את יכולת הרתעה שלה אל מול צפון קוריאה וסין.

 

דרום קוריאה פיתחה משפחה של רקטות מחקר שטסו אל שולי החלל, ולפני למעלה מעשור החלה בפיתוח משגר לוויינים משלה. בגלל קשיים שונים שהתגלו בתוכנית, חברה לרוסיה, המסייעת לה בתוכנית המשגרים. KSLV (ראשי תיבות של Korea Space Launch Vehicle) הוא משגר לוויינים מפיתוח משותף של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וחברות חלל מרוסיה.

 

משגר הלוויינים KSLV מורכב משני שלבים. השלב הראשון מונע על ידי מנוע רקטי יחיד מתוצרת רוסית, מדגם RD-191 , העושה שימוש בדלק נוזלי (חמצן נוזלי וקרוסין). השלב השני מונע בדלק מוצק, והוא פותח ויוצר בקוריאה על-ידי המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל. גובהו של המשגר כ-33 מטר, וקוטרו כשלושה מטרים. בשנת 2004 נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בתחום החלל בין קוריאה הדרומית לרוסיה, וביניהם הוסכם על סיוע רוסי לפיתוח משגר הלוויינים הקוריאני. החברות הרוסיות השותפות למיזם המשגר הן:

 

• תאגיד המחקר והייצור חרוניצ'ב: קבלן ראשי ואינטגרטור למשגר.

 

• תאגיד המחקר והייצור אנרגומאש: יצרני המנוע הרקטי של השלב הראשון במשגר.

 

• תאגיד הבניה והייצור של מכונות מאשינוסטרוניה: מרכיבים קרקעיים, כן השיגור ותשתית לטיל.

 

חלקים ניכרים מהמשגר הקוריאני משותפים למשגר הלוויינים העתידי של רוסיה, האנגארה, ובכך משיגה רוסיה מימון חלקי לתוכנית משגר העתיד שלה, והזדמנות לנסות טכנולוגיות שלו באמצעות קוריאה.


דרום קוריאה: באה למועדון החלל חברה חדשה (צילום: AP) 

 

הצעד הראשון והצעד השני

דרום קוריאה פירסמה את החזון שלה לשנת 2020, המפרט את תוכניותיה בתחום חקר החלל והיישומים הטכנולוגיים שבהם היא מעוניינת לעסוק. החזון נחלק לשניים חלקים – "הצעד הראשון" שיושלם עד 2010, ו"צעד השני" המיועד לשנת 2020. מעיון בחזון הקוריאני לתחום החלל עולים כמה תחומי פעילות הראויים לציון:

 

• תצפית לוויינית רציפה מעל קוריאה והאזור בשנת 2020: הכוונה שלדרום קוריאה תהיה יכולת מודיעינית 24 שעות ביממה מעל שטחה ושטח המדינות הקרובות. יעד זה יושג באמצעות מערך של מספר לווייני תצפית נמוכי מסלול. יודגש, יש לציין כי נכון להיום אין לאף מדינה בעולם יכולת מודיעין זמן אמת באופן רצוף באמצעות לווייני תצפית.

 

• פיתוח תעשיית החלל: יעד הביניים של 2010 עוסק בהשגת יכולת פיתוח וייצור של כלל המרכיבים הקשורים בלוויינים; היעד של 2020: כניסה לשוק הלוויינות בעולם כספק שירותים וכיצרן.

 

• פיתוח וייצור של מערכת ניווט לוויינית עצמאית בשנת 2020: מערכת זו תתווסף למערכות ה-GPS האמריקנית, גלונאס הרוסית, גלילאו האירופית וביידו הסינית.

 

• תחום המשגרים – צעד הביניים של 2010: פיתוח משגר הלוויינים KSLV בסיוע שותפים זרים; פיתוח מנוע רקטי המונע בדלק נוזלי בעל דחף של 75 טון יעדי 2020: השגת משגר מבצעי מוכח בעל אמינות גבוהה, למטע"דים במשקל גדול. כמו כן מבקשת קוריאה הדרומית להפוך לשחקן בשוק השיגורים המסחריים.

 

• והמטרה השאפתנית מכולן: משימת מחקר לירח עם מערכת הנעה מתקדמת, שתשוגר באמצעות משגר קוריאני.

 

דרום קוריאה, שלרשותה אמצעים כלכליים נכבדים, מגוון תעשיות מתקדמות בתחומים רבים, כוח אדם מעולה וצעיר וחזון איתן, נמצאת בנתיב מתוכנן היטב שנועד להציבה במרכז הרשימה של מעצמות החלל לקראת העשור השלישי של המאה.

 

עם שוק חלל המוערך בסכום העולה על 200 מיליארד דולר (בשנת 2008), כל נתח שתוכל קוריאה הדרומית לפרוס מהעוגה, יהווה בעבורה מכשיר רב עוצמה להמשך הצמיחה, לקידום מעמדה האזורי והבין-לאומי ולביסוס המדינה כמובילה בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת.

 

המאמר המלא יתפרסם בגיליון הקרוב של מגזין "גליליאו "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נארו-1 בדרך לחלל
צילום: רויטרס
מומלצים