וובקינז? זה מעצבן אותי / דעה

באיחור לא אופנתי גם אני נפלתי בשגעת ה-Webkinz, אותן בובות פרווה המגיעות עם קוד לכניסה לעולם וירטואלי ובו בת דמותה של הבובה שזה עתה רכשתם. כן, קניתי את זה עבור הבת שלי. לא, זה לא בשבילי. אך מה, יש בו בעולם של Webkinz משהו שסוחף את ההורים - וזה לא בהכרח לזכותו. אסביר בהמשך.

באפי שלנו (צילום: גל מור)

רעיון החיבור בין בובת מחמד לחיים וירטואליים אינו חדש ושורשיו עוד בימי הטמגוצ'י בשנת ה-90', חיית כיס אלקטרונית שילדים נאלצו "להאכיל" ו"להשקות" על מנת להותירה בחיים. מאז הופיעו עוד חידושים ברוח דומה, בהם Beanie Babies, Moshimonsters ו-Neopets - המציעים אטרקציה דומה - גדלו, האכילו וטפחו דמות מקוונת.

מה זה Webkinz?

ב-Ganz, בעלי Webkinz, הבינו כי עבור הורים רבים רכישה של דמות מקוונת אינה מוחשית די הצורך ועל כן פיתחו את הקונספט המבריק של בובה המקושרת לדמות וירטואלית.

בובת ה-Webkinz שקונים בחנות לא תעיד במאומה על ייחוסה מלבד הקוד הסודי המצורף, המשמש לחיבור לאתר Webkinz, בו הילדים יכולים "לאמץ" את הדמות הווירטואלית של הבובה שרכשו.

עם הרישום, הילד מועבר לעולם מקוון בו הוא יכול לשחק משחקים עבור Kinzcash - מטבע וירטואלי המשמש לרכישת מזון, בגדים, צעצועים ורהיטים עבור החדר המקוון של הבובה.

בובה בזבזנית

הסביבה של Webkinz מעודדת צריכה ובזבוז. ישנן דרכים רבות להוציא כספים בעולם עבור הבובה שלכם. נוסף על כך, ילדים יכולים לקנות צעצועים נוספים של Webkinz בחנות המקווונת באתר. ברחבי העולם מתפרסמות "מודעות" פנימיות של השירות המעודדות ילדים לתור חלקים נוספים מהעולם ולהוציא כספים. אם בובה לא זוכה לאוכל או שתייה היא עלולה להיות "עצובה", אך לא תמות.

שפע האטרקציות הזה מבטיח שהילדים ירצו להתחבר לאתר שוב ושוב כמו צרכנים טובים. על אף שהגישה לאתר Webkinz היא חינם, לאחר שנה, כבר תתבקשו לשלם כדי להיכנס. אם תצרפו זאת לאין ספור ניסיונות לגרום לכם לשלם מתקבלת חוויה צרכנית לא בהכרח בריאה. וזאת, להזכיר, לאחר שכבר שילמתם 70 שקלים עבור הבובה בחנות.

בשיטה של Webkinz, אנחנו מחנכים את ילדינו כבר מגיל צעיר מאוד באופן סמוי לכך, שחלק מהנוכחות שלהם היא מקוונת וחשובה אף יותר מזו הפיזית שרק מספקת לנו את הגוף, אך לא את המחשבה והרגש. מסרים כאלה אינם רעים מייסודם, על פי נקודת ההשקפה הפרו-דיגיטלית שלי, אך יותר מעצם הנוכחות המקוונת חשובה מהותה, תכניה - מה ילדים לומדים מ-Webkinz?

עיצוב מקושקש

מסך הפתיחה דווקא מזמין. ברווז וכלבלב, היפופוטם ונמר, אריה, צפרדע ודובי. כולם משלבים ידיים ומחייכים, וקוף עושה שלום מהעץ. איזה כיף, כמה מזמין. מיד נכנסים עם הקוד שקיבלנו.

את הביקורת שלי משלב זה ואילך אפשר לחלק להיבט טכנולוגי-עיצובי ולהיבט חינוכי.

לעתים קרובות מדי מסך הפתיחה של Webkinz פשוט לא נטען, והכוונה היא שעולה רק תמונת הרקע ללא תוכן. ב-Webkinz מודעים לעניין ומציעים לבעלי דפדפנים שונים לרענן את הדף, אך גם זה לא עוזר פעמים תכופות מדי.

אגב, בעיה זו אינה נקודתית או מקומית ואפשר למצוא אזכורים רבים עבורה בחיפוש בגוגל. ואני שואל - אם השכלתם להקים אימפריה מותגית עולמית חדשה, לא כדאי לשלם לאיש התשתיות עוד כמה גרושים כדי שיעשה את העבודה כמו שצריך? אגב, זו אינה תקלה נקודתית-מקומית אלא בעיה שמשתמשים רבים בשירות מתריעים עליה.

מסך הפתיחה של Webkinz למשתמשים רשומים מזכיר אתרים אחרים לילדים אשר כולם סבורים, ככל הנראה, שילדים או הוריהם מוכנים לספוג הכל. המסך מקושקש, עמוס בפרטים, מפגע סביבתי. האם מעט סדר היה פוגע במטרה? חלילה, ההפך הוא הנכון. אני רוצה לסייג את הביקורת בהקשר זה בכך שייתכן ו-Ganz כן יודעים מה הם עושים, ואני, או הורים אחרים אינם בהכרח קהל היעד של שירות כזה.

העבודה לא משתלמת

הבעיה העיקרית בעולם של Webkinz אינה טכנולוגית כי אם חינוכית. באצטלא של חדשנות מעבירה לנו Ganz מסרים מיושנים ופגומים, המגדלים דור של גולשים פסיבים. אמנם, ילדים יכולים לגלות פעלתנות בעולם של Webkinz ולצבור נקודות עבור משחקים, אך אין בכך די.

תוכלו גם לשלוח את הבובה שלכם לעבודה עבור משכורת, כדי שהילדים ילמדו שהחיים קשים והם צריכים לפרנס את עצמם כבר מגיל צעיר, אך מהר מאוד הם יגלו כי העבודה אינה משתלמת. עבור משחק שייארך 20 דקות, הם יצברו 20 נקודות, אך אם אבא ואמא ישלפו את הארנק וישלמו כמה דולרים עבור מנוי, הם ייזכו ב-1,000 נקודות. משמע, העבודה לא משתלמת. זה משתלם ל-Ganz - הרבה פחות להורים ולילדים, ואולי גם לנו, כחברה.