דילמה בישראל: האם מסוכן למכור נשק לרוסיה?

מה המדיניות הישראלית לגבי מכירת ציוד צבאי לרוסיה? בסוגיה זו דנו בשבועות האחרונים במשרדי הביטחון והחוץ. זאת על סמך מידע כי רוסיה עשויה לבקש לרכוש מערכות צבאיות נוספות מתוצרת ישראל.

• מי מונע מישראל לספק מערכות נשק להודו?
• "סימנים להידרדרות ברכש הבטחוני ע"י טורקיה"
  

כמה חודשים אחרי שמטוסי קרב רוסיים הפילו מטוסים ללא טיס מתוצרת ישראל שהופעלו על ידי צבא גאורגיה בעת המלחמה שם, הודיעה מוסקבה כי היא רוכשת מל"טים מתוצרת התעשיה האווירית של ישראל.

העיתון הרוסי "קומרסאנט" דיווח כבר בחודש אפריל כי משרד ההגנה של רוסיה החליט לרכוש שני דגמים של מל"טים מתוצרת התעשיה האווירית. לדברי העיתון, שווי העיסקה הראשונה כ-50 מליון דולר אבל נראה כי יש פוטנציאל לעיסקות נוספות בהיקף גדול.

בעקבות הסימנים כי רוסיה מגלה ענין במערכות צבאיות נוספות מתוצרת ישראל, יש צורך בקביעת מדיניות ברורה בענין. למרות שמדובר במדינה שיש לה קשרים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, יש לעיסקות האלה הבטים מיוחדים שכן רוסיה מספקת נשק למדינות עוינות לישראל כמו סוריה ואיראן.

בנוסף, כאמור, במהלך המלחמה בגאורגיה הפילו כאמור מטוסי קרב רוסיים מדגם מיג-29 וסוללות טילים כמה מל"טים מדגם "הרמס-450" מתוצרת חברת אלביט מערכות שהופעלו על ידי צבא גאורגיה. 

לפיכך נראה, כי אם תאושר מכירה של כמה המערכות צבאיות, יהיה זה תחת הסכמי "משתמש סופי" חמורים מאד שיבטיחו שהמערכות או הטכנולוגיה שלהן לא תזלוג לידיים עוינות.

הדגמים שרוסיה רוכשת

הרוסים מנסים כבר זמן רב לפתח מל"טים לצרכי מודיעין אבל ללא הצלחה רבה. המל"ט מדגם סרצ'ר-2 שהוזכר בדיווח של העיתון הרוסי בחודש אפריל מצוי גם בשימוש צה"ל. אורך כנפיו יותר מ-8 מטר, הוא שקט מאוד ומסוגל לטוס בגובה מירבי של כ-7 קילומטר במהירות של כ-140 קמ"ש. המל"ט מצויד במערכת אופטית המסוגלת להעביר לקרון הבקרה תמונות ביום ובלילה, והוא ממריא ונוחת באופן אוטומטי.

הדגם השני של מל"ט שרוסיה רוכשת מהתעשיה האווירית הוא ה"בירד-איי-400". זו מל"ט קטן במשקל 5 קילוגרם המסוגל לטוס כשעה ולספק למפקדים בשטח מידע "מעבר לגבעה". ככל הידוע זו הפעם הראשונה שרוסיה רוכשת מערכות נשק מתוצרת ישראל.

במשרדי החוץ והביטחון סירבו להתייחס לנושא הכתבה.