השבוע: ליקויים הדדיים של ירחי צדק
בימים אלה אפשר לראות תופעה נדירה: השילוב של הימצאות מישור ההקפה של הירחים סביב צדק על אותו מישור ביחס לשמש וביחס לכדור הארץ, מאפשרת לנו לראות ליקויים הדדים בין ירחי לצדק לבין כוכב הלכת עצמו ובינם לבין עצמם
בתקופה זו מתרחשים שני אירועים נדירים יחסית בו זמנית; כדור הארץ חוצה הן את מישור הטבעות של שבתאי והן את קו המשווה של צדק ומסלולי ארבעת הירחים הגדולים שלו. מסלול זה מאפשר לנו הצצה מעניינת על תופעות הקשורות בירחים של שני כוכבי לכת ענקיים אלה.
ב-4 בספטמבר חצה כדור הארץ את מישור הטבעות של כוכב הלכת שבתאי מדרום לצפון. עובדה זו התווספה לכך שהשמש נמצאה במישור הטבעות של שבתאי כבר בתחילת חודש אוגוסט ומסיבה זו קשה מאוד עד בלתי אפשרי לראות את הטבעות המפורסמות של כוכב הלכת – עוביין כה דק שכאשר אנו מביטים ישירות אל המישור שלהן (בכיוון ה"עובי" של הטבעות) אי אפשר לראותן מכדור הארץ. תופעה זו נדירה יחסית והיא מתרחשת בערך פעמיים כל הקפת שבתאי את השמש, כלומר אחת ל-15 שנים בקירוב. השנה אפשר היה אפשר להרגיש בהיצרות הטבעות והיעלמותן וכל מי שצפה בשבתאי בחודשים האחרונים הבחין כיצד הן הופכות דקיקות משבוע לשבוע עד שנעלמו כליל בתחילת אוגוסט. רצה הגורל ושבתאי כה קרוב לשמש בימים אלה שממילא קשה מאוד לצפות בו.
אולם, בתקופה זו מצוי כדור הארץ גם במישור המשווה של צדק וכמעט חופף למישורים שבו מקיפים אותו ארבעת ירחיו הגדולים – איו, אירופה, גנימד וקאליסו. גם תופעה זו מתרחשת פעמיים בכל הקפה של צדק את השמש, קרי כל 6 שנים בערך. לכן, כל 30 שנה בקירוב כדור הארץ מצוי כמעט על מישור הטבעות של שבתאי וכמעט על קו המשווה של צדק והשנה מתרחשות שתי התופעות יחדיו.
ירחי צדק שהתגלו לפני 400 שנים על ידי גלילאו גלילאי, שהפנה בפעם הראשונה בתולדות האנושות את הטלסקופ שלו לכיוון צדק בפרט ולשמיים בכלל, קרויים על שמו – הירחים הגליליאנים. בימים אלה אנו חוגגים את שנת האסטרונומיה הבינלאומית, המציינת 400 שנה לתצפיות הראשונות של גליליאו.
ירחי צדק נראים היטב בטלסקופים קטנים ובמשקפות שדה ואחת התופעות המרתקות הקשורות בירחים אלה היא משחקי האור והצל בינם לבין כוכב הלכת אותו הם סובבים. משחקים אלה מאפשרים לנו לראות ליקויי חמה וליקויי לבנה המתרחשים בכוכב לכת אחר. כאשר ירח של צדק מסתיר את צדק מהשמש אנו נראה את נקודת הצל שהוא מטיל על צדק נעה לרוחב הדיסקה של צדק. צופה היפותטי המצוי באזור הצל על צדק יראה ליקוי חמה. כאשר ירח של צדק יוסתר מהשמש על ידי צדק הוא יעלם. זהו ליקוי ירח שייראה לצופה היפותטי על צדק (ולמעשה גם על ידי צופה מכדור הארץ, בתנאי שבעת הליקוי הירח לא מוסתר מעיננו על ידי הדיסקה של צדק עצמו). את תופעות ירחי צדק אפשר לראות גם בטלסקופים בינוניים בהגדלה של פי 100 ומעלה.
את תופעות ירחי צדק אפשר לראות כל עת שצדק נראה בשמיים, כיוון שגודלו, יחסית לירחיו, כה גדול, עד כדי כך שבכל הקפה של ירח סביב צדק מתרחשים ליקויי חמה ולבנה. אולם, ליקויים הדדיים בין ירחי צדק נדירים יותר כיוון שמדובר בגופים קטנים שכדי לראות אותם מכסים זה את זה כדור הארץ חייב להיות במישור הירחים של צדק וזה קורה אחת ל-6 שנים בקירוב. כדי שירחים יטילו צל זה על זה הם חייבים להיות אף הם במישור אחד עם השמש.
ynet מדע: לקריאה בכל כתבות הערוץ על ציר זמן
בימים אלה, השילוב של הימצאות מישור ההקפה של הירחים סביב צדק על אותו מישור ביחס לשמש וביחס לכדור הארץ מאפשרת לנו לראות את התופעות ההדדיות של הירחים. הירחים מכסים האחד את השני ומטילים צל האחד על השני (הצל עשוי להיות מלא או חלקי, תלוי במרחק שבין הירחים. אף-על-פי שאת ירחי צדק אפשר לראות גם במשקפת, הרי שנדרשת הגדלה גדולה (לפחות פי 200) כדי לראות את הירחים כדיסקות ואת התופעות ביניהן (לפירוט התופעות של ירחי צדק עם צדק והתופעות ההדדיות ביניהם).
צדק מצוי בימים אלה בניגוד ומרחקו מכדור הארץ הוא הקטן ביותר השנה וזו התקופה הטובה ביותר לצפות בו כיוון שהוא נראה מרבית שעות הלילה. צדק נראה בתחילת הערב בכיוון דרום מזרח בקבוצת גדי (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה) ואי אפשר לטעות בו.
תחנת החלל עוברת מעל ישראל
השבוע ייראו שני מעברים מאתגרים של תחנת החלל בשמי ישראל. אמנם, תחנת החלל תהיה בהירה ביותר ותתחרה בזוהרו של כוכב הלכת צדק, אך בשל השעה המוקדמת והסמיכות לשקיעה הופכים את הצפייה במעברים למאתגרת.
המעבר הראשון יראה ביום ראשון, 6 בספטמבר, כאשר תחנת החלל תעלה מכיוון דרום מערב בשעה 19:45, תגיע לרום מרבי של כ-5 מעלות בשעה 19:51 תוך שהיא חולפת בשליש המרחק בין הכוכב אלטאיר בקבוצת נשר לכוכב הלכת צדק (על פי התחזיות היא תהיה בהירה פי 3 מצדק) ותכנס לצל כדור הארץ בשעה 19:53 בכיוון מזרח צפון מזרח. בעת המעבר תהיה עדיין שעת דמדומים ויקשה להבחין בכוכבים.
המעבר השני ייראה ביום שלישי החל מהשעה 19:00 עת תעלה התחנה מעל האופק הדרום-דרום-מערבי. החללית תגיע לגובה מרבי בשעה 19:06 כאשר בשעה 19:04:38 היא תחלוף בצמידות לכוכב אלטאיר בקבוצת נשר. בגלל שהמעבר חל כמה דקות לאחר השקיעה (חלה בשעה 18:57), יקשה להבחין הן בחללית והן באלטאיר. החללית תשקע באופק הצפון מזרחי בשעה 19:09.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
צילום: נאס"א
מומלצים
