מת פליקס שלומוביץ' - המטפס שנלחם ב-ALS

ה"מטפס שלא נכנע ל ALS", וסמל המאבק במחלה בישראל, הלך לעולמו: פליקס שלומוביץ', האיש המזוהה ביותר בארץ עם המאבק במחלת ניוון השרירים הבלתי מנוצחת, נפטר היום (ד') בבית החולים איכילוב בתל אביב. בחייו הבלתי רגילים לימד פליקס שלומוביץ' את כולנו - הבריאים ואלה מאיתנו שעדיין נלחמים - כיצד לחיות באומץ. את מחלת ניוון השרירים הוא שם בצד, ויצא לכבוש פסגה אחר פסגה.

שלומוביץ' ניסה את כוחו מול ה"אל קפיטן", הצוק המפורסם בפארק יוסמטי בקליפורניה, המתנשא לגובה 1,000 מטר. לאחריו העפיל על מגדל עזריאלי בתל אביב כחלק מהמסע לגיוס תרומות ולהעלאת המודעות למחלה. בעזרת מכונת הנשמה מיוחדת וציוד טיפוס משוכלל, טיפס שלומוביץ' מעלה-מעלה, לא שוכח לרגע את המטרה: זו שבקצה, הפסגה, וזו שמביטה בו מלמטה ומקווה יחד איתו לעודד את המחקר למחלה נטולת המרפא. לאחר שנים של מאבק, נתקל שלומוביץ' ביריב חזק ממנו: ביום חמישי לפני כשבועיים, לפנות בוקר, הוא אושפז באיכילוב לאחר אירוע מוחי. היום נפטר, והוא בן 46 במותו. מאחוריו אין ספור צוקים שאותם כבש בישראל, ירדן ואירופה.

העפלתו של שלומוביץ' על עזריאלי, 2007 

השאיר את המחלה למטה, וטיפס לפסגה

מחלת ה ALS ממנה סבל פליקס פוגעת בתאי עצב מוטוריים במוח ובחוט השדרה. כתוצאה מהרס תאי העצב, שרירי הגוף לא מקבלים את המסרים להפעלתם והם מתנוונים ומאבדים את יכולתם לפעול. המחלה תוקפת אנשים בריאים, לרוב באמצע חייהם, וגורמת בהדרגה לאובדן יכולת הדיבור והפסקת הנשימה באופן עצמאי. בישראל כ-500 חולים, והרפואה עדיין אינה יודעת לתת מענה לסיבות לפריצתה. עבור ספורטאי העושה שימוש בגופו לטיפוס חופשי על מצוקים טבעיים, המכה היתה קשה שבעתיים.

ב-2003 הופיעו אצל שלומוביץ' הסימנים הראשונים למחלה, וקטעה את הקריירה הספורטיבית של מי שהיה לנציג ישראל באליפות אירופה בטיפוס צוקים. כשנתיים לאחר התפרצות המחלה, תועד שלומוביץ' בקליפורניה, במה שנחשב אז כ"טיפוס האחרון" שלו במסגרת הסרט "פרויקט פליקס". במאי הסרט דני ענבר, אמר עליו אז: "זה סרט על בן אדם שהולך למות שכל הזמן למעשה רק חי - ויכול ללמד הרבה אנשים בריאים את המהות של החיים עצמם".

הרופאים נתנו שנה - פליקס החזיק עוד ארבע

בשנת 2005, העריכו הרופאים כי נותרה לו עוד שנה עד שייאלץ להתחבר באופן קבוע למכונת הנשמה. אך כפי שנוכחו הצופים בסרטו של ענבר, השנה הזו היתה פוריה מתמיד עבור שלומוביץ': כשהוא משותק מהצוואר מטה, הצליח המטפס להעפיל על צוק המפורסם, נפרד מחברתו לחיים, תכנן ילד משותף עם חברה אחרת, התאהב במטפלת שלו ולבסוף - אף התחתן איתה. 

למרות החמרה במצבו והזדקקותו לכסא גלגלים בשנים שלאחר הסרט, ביוני 2007 שלומוביץ' יצא לכבוש פסגה נוספת - הפעם על מגדל עזריאלי בתל אביב. הטיפוס המרגש היה חלק ממסע ההסברה להכרת המחלה שעורכת עמותת ישראלס לחקר ניוון השרירים. חבריו עזרו לו לבנות מכשירים מיוחדים שיעזרו לו להתמודד עם האתגר, למרות ניוון השרירים שהלך והחריף.

"הייתי אמור למות לפני 3 שנים": שלומוביץ' מדבר על המאבק במחלה, 2008 

צילום: שי רוזנצוויג, עריכה: מישל דור

הראיון האחרון עם שלומוביץ' לרגל תערוכת הפסלים בהשראתו

אלון הוד, ספורטאי וחבר קרוב, שותף לאהבת הטיפוס של שלומוביץ', מספר: "כשהיה בריא היינו מטפסים יחד. כשפרצה המחלה אף אחד לא הבין. עזרתי לו לחקור וללמוד על מה מדובר. ליוויתי אותו בטיפוס על ה'אל קפיטן' עד לאותה סערה שקטעה את המבצע ולבקשתו ניהלתי את מבצע הטיפוס על עזריאלי ביוני 2007. הרוח שלו הייתה מנוע שלא יתואר" .

אברי גלעד, חבר שליווה את פליקס בשנים האחרונות, סיפר: "הכרתי אותו בראיון שערכתי איתו בתכנית הבוקר ומאז נהיינו חברים. נהגנו לדבר על החיים ועל המוות. פליקס דיבר בפתיחות על הקו האדום ונסיגתו. הוא הסביר לי איך כל פעם הוא שם קו אדום שמגדיר את מה שהוא מוכן לשאת ולסבול, אך ככל שהמחלה מתקדמת הקו נסוג".

גלעד מדבר על אדם שאהב באמת את החיים, גם ברגעים הקשים של המחלה, והיה מוכן לקבל גם קיום מצומצם. "לאחר שבחודשים האחרונים הוא הלך ואיבד את יכולת

 הדיבור הוא חשב לערוך מגבית כדי להשיג מחשב שידבר במקומו. זהו קו אדום שהוא לא חשב שיגיע אליו ושירצה להמשיך לחיות" סיפר גלעד."ובכל זאת כשהרגע הזה הגיע - הוא לא וויתר".

חבריו של פליקס הקיפו אותו יום-יום. "הוא היה תמיד מוקף באנשים ונשים שהמשיכו להתאהב בו עד הרגע האחרון", סיפר גלעד. בשמונה החודשים האחרונים, ליוותה אותו מקרוב ידידתו שילה פריבר. "הכרנו דרך הפייסבוק, ומאז עברנו הרבה ביחד. הוא כל כך הצחיק אותי, הוא היה כל כך אופטימי וחיובי. הפתיחות שלו והרצון שלו לחיות את הרגע, הקסימו אותי". פריבר אומרת שמשלב די מוקדם, "כבר לא ראתה את המחלה". היא מספרת: "למרות שחיינו אותה יום יום, לא הרגשתי קושי, לא פיסי ולא נפשי. הייתה שם הרבה אהבה"

ואברי גלעד מוסיף: "בשעותיו הכי קשות הוא היה יותר שמח מחלק מהאנשים הבריאים שאני מכיר הוא לא היה קורבני והביט באופן מפוכח אל מה שהמחלה עוד מתכננת לו".

• ההלוויה, אותה ינהל אברי גלעד, תתקיים ביום שישי הקרוב בשעה 11:00 בבוקר בבית עלמין "מנוחה נכונה" בשכונת יוספטל בכפר-סבא. מידע על מאבקם של חולי האיי.אל.אס למציאת תרופה למחלה באתר: www.israls.org.il