האח הגדול - הגירסה החברונית

על רקע התמכרותם של המוני בית ישראל לבהייה משותפת במספר דמויות השוהות בבית אחד וצפייה אדוקה במעלליהם, (המשמימים לעיתים) של אלו, החליטו מספר משפחות באזור H2 בחברון בו מתגוררים בשכנות יהודים ופלסטינים, לפתוח את דלתותיהם ולשדר בשידור חי, באמצעות פרויקט וידיאו תיעודי נסיוני, את המתרחש בין כתלי בתיהם.

במשך ארבעה לילות בסוף הקיץ, הפך בניין המגורים הפינתי שברחוב שמואל הנגיד פינת רחוב בצלאל, למקלט טלוויזיה ענק המשמש חלון ללבה של חברון, כחלק מפרויקט משותף בין מעמוּתָה - מרכז לאמנות ומדיה על שם דניאלה פסל, ו -HEB2 תחנת טלוויזיה המשדרת ברשת האינטרנט מתוך בית בשולי תל רומיידה.

הקרנות השידורים המצולמים בחברון בשידור חי דרך האינטרנט, הזמינו את הירושלמים להתבונן בחיי תושבי חברון, לצפייה בשיחות משפחתיות, בהווי החיים של התושבים ואורחות חייהם. חלק מההתרחשות שהועברה בשידור חי הייתה אירוח של משפחות אחרות מהאזור לסעודות שבירת צום הרמדאן. האורחים, אלו שבבתים ואלו שברחוב, צפו במסגרת הארוחה, במקלטי הטלויזיה שבבתי המשפחות, בחומרי ארכיון שצולמו ונערכו על ידם - כחלק מהשתתפות פעילה שלהם בפרויקט.

הפרויקט המיוחד נוצר כשיתוף פעולה בין - מַעמוּתָה מרכז לעשייה, מפגש, מחקר ותצוגה המורכב מחללי עבודה, מעבדות (וידיאו, סאונד, אלקטרוניקה) ובית מלאכה המיועדים לקידום פרויקטים בתחום האמנות מיסודה של הקרן לירושלים וקבוצת sala-manca, לתחנת הטלוויזיה הקהילתית החברונית HEB2.

ירושלמים מנהלים שיחה תוך צפייה במסך הענק המוצב ברחוב

"האמן הפולני-אמריקאי קרזי'סוף וודיצ'ו השתמש בהקרנות ענק במרחב הציבורי בבניינים בעלי משמעות היסטורית תוך מתן קול לפרט, לחסר הקול" מסבירה לאה מאואס מקבוצת sala-manca "הפעם בניין מגורים השוכן דווקא במרכז ירושלים, במרכז השיח הפוליטי, סיפק קול לתושבי חברון, המחפשים דרך אחרת לביטוי ההווי שלהם. נעשה כאן ניסיון לתת ביטוי לעשייה והתבוננות רגישה, השונה מזו המוצגת בתקשורת והמוכרת לקהל הצופים הישראלים".

"השתלה של פיסת נוף וחיים שהם לא מכאן"

ההקרנה הציבורית הפכה את הצפייה הטלוויזיונית והאינטרנטית האינטימית והפרטית, לצפייה ציבורית, חלון הזדמנות להכיר את חייהם של תושבי חברון מבפנים. האירוע, לדברי המארגנים, לא ניסה להציג ביטוי אידיליה או אוטופיה של מפגש אלא להביא ולחשוף בפומבי תמונות מחיי השכנים כפי שמיוצרות על ידם.

"זו התערבות בנוף האורבני, השתלה של פיסת נוף וחיים שהם לא מכאן, במסלול ההליכה של ירושלמים המשוטטים במרכז ירושלים", מוסיפה מאואס. "הזדמנות לצפיית חטף ולהיכרות ראשונית לא רק עם משפחות פלסטיניות מחברון, אלא עם פעילות אמנותית וחברתית ייחודית ומרתקת המתקיימת בH2".

"HEB2 שואף להשיב ולממש את הפוטנציאל של טלוויזיה ככלי להארה ציבורית", אומר מיכאל ז'ופרנר, במאי HEB2 "אני רואה בו חיפוש אחר דרכים חלופיות לתיעוד מציאות כגון זו של חברון. הבחירה היא למקם את נקודת המבט של הצופה קרוב ככל האפשר לזו של האזרח, של המקומי, של זה שבדרך כלל מתועד ולא מתעד. להכניס את הצופה לסבך היומיומי של הסכסוך, במקום להציג בפניו אירועים פוליטיים נרחבים".

"התקשורת הממסדית, באופן כללי, אינה מצליחה לתאר את הנעשה בשטחים. הכיסוי פשטני, שטחי, וספורדי. בין אם מדובר במדיניות מכוונת או פשוט מגבלות של המדיום" הוא מוסיף, "לקראת ההקרנות

בבירה התרגשנו כמו בהקרנות הראשונות של אחים לומייר, לא כל כך בגלל החידוש הטכנולוגי אלא בגלל ההזדמנות למפגש בזמן אמת בעידן בו עדיין השקר שולט".

"מבחינתנו, ההקרנות בירושלים היו ניסוי לטשטוש גבולות בין הצופה הישראלי לתושב הפלסטיני בחברון - גבולות פוליטיים, תרבותיים, וגיאוגרפים שבדרך כלל לא נחצים" מסכם ז'ופרנר, "זו היתה הזדמנות נדירה, וכמעט בלתי מתווכת, לראות ולהבין את אורח חייהם של אנשים המצויים בצדו האחר של המתרס, באחד ממוקדי הסכסוך הישראלי-פלסטיני - מפגש ישיר ואינטימי שאולי אינו אפשרי במציאות הפוליטית בה כולנו חיים".

בנוסף להיותו כלי להעלאת מודעות מהווה הפרויקט גם ניסוי חברתי בתוך הקהילה אותה הוא בא לתעד, לה מוענקת אפשרות להשתמש בצילום ככלי מוחשי לביטוי עצמי, פוליטי ואומנותי. "השידורים היו חשובים מאוד עבור המשפחות, במיוחד כי ידעו שמדובר בקהל ישראלי" מספר עיסא עמרו מפיק HEB2, "הם שמחו מאוד על ההזדמנות לפתוח בפני ישראלים את בתיהם ולחלוק איתם את המציאות היומיומית בה הם נמצאים והקשיים איתם הם מתמודדים, והם מזמינים את כולם לצפות בעשייה הטלוויזיונית הדוקומנטרית המקורית שלהם".  

• לצפייה בשידורי HEB2 לחצו כאן