שתף קטע נבחר

מומחה: "מזוז יתחרט על היום שבו אישר בוררות"

השופט בדימוס אורי שטרוזמן מותח ביקורת חריפה על היועץ המשפטי, שהחליט לאפשר בוררות גם בסכסוכים שבהם מעורבת המדינה. עורכי הדין דווקא מרוצים: "זה עידן חדש"

"היועץ המשפטי יתחרט על היום שבו הלך לבוררות" - כך אמר אמש (יום ב') ל-ynet שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, אורי שטרוזמן, בעקבות ההנחיות החדשות שפרסם אתמול בבוקר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, המאפשרות לראשונה ליישב באמצעות בוררות גם סכסוכים שבהם מעורבת המדינה. שטרוזמן, העוסק בבוררות בעצמו, נחשב למומחה בתחום ואף פירסם בעבר ספר הנקרא "ספר הבוררות".

 

בוררות היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, במסגרתה מביאים הצדדים למחלוקת את עמדותיהם בפני בורר אובייקטיבי. השיטה מאפשרת פתרון סכסוכים תוך זמן קצר יחסית ועלויות מופחתות.

 

גם לפני ההנחיות החדשות, עודדה המדינה צדדים לסכסוך להביא לסיומו בדרכים אלטרנטיביות - אולם נמנעה בעצמה מיישב סכסוכים שלא באמצעות בתי המשפט. המכשול העיקרי שמנע מהמדינה להשתמש במוסד הבוררות היה העדרה של האפשרות לערער על פסקי בורר. מצב זה השתנה בשנה שעברה, עם התיקון לחוק הבוררות שעבר בכנסת. עם זאת, לטענת שטרוזמן, התיקון עדיין לא פותר את הבעיה.

 

"התיקון עצמו גרוע", הוא מסביר, "כי הוא לא מאפשר ערעור כפי שאנו מבינים אותו, שבו ערכאת הערעור יכולה לדון בכל טעות של הערכאה הראשונה. תחת זאת, מציב התיקון החדש שלושה תנאים: ראשית, על הצדדים להסכים לאפשרות ערעור על פסק בורר. שנית, מדובר בערעור ברשות לבית משפט ולא בערעור אוטומטי. לבסוף, הוא יתאפשר רק אם נפלה טעות יסודית ביישום הדין, שיש בה כדי לגרום לעיוות דין".

 

לטענתו, התנאי האחרון הוא הבעייתי, משום שהוא נוגע רק לטעות בהבנת ההלכה המשפטית, אך אינו תקף במקרה שהבורר טעה בעובדות המקרה עצמן: "התנאי קובע, להבנתי, שאם הבורר טעה בקביעת העובדות, לא בטוח שניתן יהיה לערער כלל. למשל, אם הבורר לא שם לב למכתב שמשנה את כל התמונה בנוגע לסכסוך - עדיין לא ניתן יהיה לערער".

 

תחת המודל הקיים, מציע שטרוזמן לאפשר זכות ערעור בפני שופט על כל פסק בוררות, אלא אם הצדדים מחליטים מראש לא לאפשר ערעור כלל.

 

"יימנעו עיוותי דין"

מנגד, בלשכת עורכי הדין שווקא מרוצים מהנחיות היועץ, ואף מיהרו לשגר מכתב תמיכה. "אני משוכנע שיהא בכך כדי לתרום רבות להקלה על העומס המוטל על בתי המשפט בישראל, ואף למנוע עיוותי דין שלעתים נגרמים אך ורק בגלל הסחבת", כתב ליועץ המשפטי ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון. הוא אף הציע לקיים בוררויות שבהן מעורבת המדינה במוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין.

 

עו"ד ישראל שמעוני, מיוזמי התיקון לחוק הבוררות, סיפר כי פנה ליועץ המשפטי מספר פעמים בעניין, בטרם עבר התיקון לחוק. לדבריו, "הוא הביע נכונות לשנות את ההנחיות בנוגע לפתרון סכסוכים שבהם מעורבת המדינה, אם יתוקן חוק הבוררות כך שתתאפשר ערכאת ערעור".

 

העדר השקיפות בהליכי הבוררות אינו מהווה מכשול אמיתי, לטענתו: "כבר היום ניתן למצוא פסקי בוררות באתרי אינטרנט שונים, כך שהטענה של העדר שקיפות לא רלוונטית. יש אפילו שקיפות גדולה יותר. הנחיות היועץ טובות לעם הזה, שאוהב לרוץ לבתי המשפט. ברגע שבורר יטפל בסכסוך ניתן היה לפתור אותו בחצי שנה במקום בחמש עד עשר שנים בבתי המשפט. זהו עידן חדש".

פורסם לראשונה 12/10/2009 23:47

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השופט בדימוס שטרוזמן. "התיקון גרוע"
צילום: צביקה טישלר
מזוז. שינוי מדיניות
צילום: גיל יוחנן
צילום: עו"ד יורי גיא-רון
עו"ד גיא-רון. שיגר מכתב תמיכה
צילום: עו"ד יורי גיא-רון
עו"ד שמעוני. "הטענה של העדר שקיפות לא רלוונטית"
צילום: משה כהן
מומלצים