שתף קטע נבחר

היפנים כבר לא רוצים את ורסאצ'ה ולואי ויטון

ורסאצ'ה סוגר חנויות ביפן, לואי ויטון מקפיא פתיחת בוטיקים חדשים ומלך האופנה יאמאמוטו הודיע על פשיטת רגל. הצרכנים היפנים, שסגדו למוצרי יוקרה, עוברים למותגים מקומיים וזולים

ההודעה הדרמטית בשבת על פשיטת הרגל של מלך האופנה היפנית יוג’י יאמאמוטו הפתיעה את עולם האופנה לא רק ביפן, אלא ברחבי העולם. יאמאמוטו, מסמלי האופנה העילית, היה על המפה הבינלאומית יותר מ-30 שנה עם אופנה ייחודית ומינימליסטית, שהפכה לסמל של יפן.

 

יאמאמוטו הוא הקורבן האחרון של רעידת האדמה הפוקדת את עולם האופנה העילית ביפן ומפילה חללים בזה אחר זה. רשת התכשיטים היוקרתית והוותיקה "מיקי" פשטה אף היא את הרגל השנה, ורק לפני ימים ספורים הודיעה ורסאצ’ה על סגירת החנויות ביפן לאחר ירידה מתמדת במכירות במהלך 4 השנים האחרונות. גם לואי ויטון, המותג המזוהה ביותר כסמל הצרכנות היפנית, הודיע על הקפאת שורה חדשה של חנויות חדשות שהיו אמורות להיפתח.

 

האמנם הצרכנים היפנים מאסו במותגי היוקרה? מתברר שכן. שוק המותגים היוקרתיים של יפן נפל ב-10% רק בשנה האחרונה ובעשרות אחוזים מהשיא באמצע שנות ה-90. מרווחים של קרוב ל-2 טריליון ין שנרשמו בשנת 1996, ירד השוק העילי ל-992 מיליארד ין בלבד בשנה שעברה. אין ספק שמנהגי הצריכה של הצרכן היפני העירוני עוברים שינויים קיצוניים ומפתיעים בשני כיוונים עיקריים.

 

השינוי הראשון הוא המעבר המהיר מצרכן המעריץ סחורה עילית, שמות גדולים ואיכות מעולה, לצרכן החושב בראש ובראשונה על חסכנות ומתינות ומסתפק בפחות. שינוי זה החל כבר בסוף שנות ה-90 עם המודעות לעובדה שעידן הבועה לא הולך לחזור בקרוב.

 

בני הנוער: מעדיפים לקנות יותר בגדים בפחות כסף

שינוי בכיוון מפתיע אחר החל בקרב הצעירים ובני הנוער. במשך שנים היו הצעירים היפנים צרכנים עיקריים ומרכזיים במפה הכלכלית של יפן, ותמונת נערות ונערים הנושאים תיקי לואי ויטון מקוריים הפכו לסמל הנוער היפני הפזרן והאליטיסטי. אך בשנתיים האחרונות החל הדור הצעיר להראות העדפה ברורה לסחורה יפנית מקומית ולמחירים זולים. "כך אפשר לקנות יותר ולהחליף יותר בגדים וזה עדיף מאשר פריט אחד או שניים מאוד יקרים", אומרים סטודנטים בראיונות בתקשורת. גם הרשת הזולה H&M הזוכה להצלחה רבה לא נמלטה מהביקורת. אבל הם זרים, עדיף לקנות דברים יפניים ולעזור לכלכלה היפנית,” התבטאו כמה צעירים לפני חנות הדגל של הרשת במרכז האראג’וקו.

 

אין רשת המייצגת באופן בולט יותר את השינוי המהותי מאשר רשת יוניקלו. בתחילת העשור הייתה זו רשת קטנה של אופנת טריקו זולה, ובתחילת קיומה רוב היפנים שנכנסו לחנות היו מתביישים להודות שהם קונים בה. תוך שנים ספורות גדלה הרשת והפכה למרכז אופנה גדול ביפן. בשנה שעברה נפתחה חנות מרכזית בצומת הקניות היוקרתי ביותר של טוקיו - גינזה.

 

פתיחת החנות בגינזה לוותה בפתיחה של חנויות בחו”ל במקביל לפיתוח הפילוסופיה של "זול ואיכותי". יוניקלו החלה לפתח אופנה בסגנון עילי עם מעצבי אופנה מוכרים, ורק השנה שכרו את שירותיו של המעצב הגרמני הנודע ג’יל סאנדר. היום מוכרת יוניקלו קו של בגדים איכותיים ויוקרתיים, כולל קשמיר איכותי נקי, בפחות מ-100 דולר לפריט. לפני ימים ספורים הודיעה יוניקלו על מכירות שיא השנה. לאור הצלחה זו החלו רשתות יפניות אחרות לפתח מוצרים איכותיים וזולים בשיתוף מעצבי על מוכרים. 

 

הכתבה מתפרסמת היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
שינויים בהרגלי הצריכה. יפניות
צילום: רויטרס
מומלצים