שתף קטע נבחר

לחיות בנגב לפני 12 אלף שנה

עונת החפירות ה-29 בהר כרכום הסתיימה. היבול: אתר התיישבות שבו חיו בני אדם סביב שנת 10,000 לפני הספירה, וריכוז נדיר בדחיסותו של ציורי קרקע מהקדומים בעולם, שצולמו על ידי החוקרים באמצעות כדור פורח

צוות ארכיאולוגים מאיטליה, אשר הסתייע במתנדבים ישראלים, סיים באחרונה את עונת החפירות ה-29 בהר כרכום שליד גבול ישראל-מצרים. עונת החפירות האחרונה הניבה שני ממצאים חדשים ומעניינים - אתר התיישבות שבו חיו בני אדם סביב שנת 10,000 לפני הספירה, וריכוז נדיר בדחיסותו של גיאוגליפים (ציורי קרקע) שאף צולמו על ידי החוקרים באמצעות כדור פורח. 

 

 

מזה 29 שנה שהארכיאולוג הישראלי עמנואל ענתי חוקר את הר כרכום. ענתי, בן 81, נחשב לאחד ממייסדי תחום חקר ציורי הסלע בעולם ומזוהה בעיקר עם אתר "עמק קמוניקה" שבדרום האלפים, אשר בזכות מחקריו הוכתר כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

 

ענתי רואה בהר כרכום אתר ייחודי שבו ניתן למצוא עדויות להתיישבות רציפה של בני אדם מיציאת האדם מאפריקה ועד למאה ה-20. "במקום אחד מתגלים ממצאים שמתעדים את תולדות האנושות למשך מיליון וחצי עד שני מיליון שנה. מהופעת האדם הקדמון (הומו ארגסטור), שקדם לאדם המודרני, ועד לבדואים שישבו באזור עד לפני כ-50 שנה. זה מקרה מאוד מיוחד וכמות האתרים במתחם מאפשרת לנו לקבל תמונה מושלמת של המקום".

 

הר כרכום זכה לפרסום בציבור הרחב בעיקר בזכות ציורי הסלע והפסלים המיוחדים והיפהפיים שנתגלו בו, ובגלל הטענה של ענתי כי מדובר בהר סיני המקראי. טענה זו זכתה לביקורות קשות אך גם לתמיכה מצד הותיקן שהכריז על המקום כאתר הרשמי המזוהה על ידי הכנסייה הקתולית כהר סיני. 


כאן חיו אנשים לפני 10,000 שנה (צילום: CISPE)

 

המדבר לא היה תמיד יבש

בעונת החפירות האחרונה המשיכו החוקרים לחשוף שכבות נוספות באתר ההתישבות שלמרגלות ההר. תופעה ידועה בארכיאולוגיה היא, שאם נמצא אתר התישבותי סביר להניח שאם יעמיקו החופרים אל בטן האדמה, יגלו כי גם בתקופות קדומות יותר הייתה התיישבות באותה נקודה.

 

ואכן, מתחת לאתר ההתישבות שלמרגלות הר כרכום נתגלו שתי שכבות חדשות של התיישבות אנושית. משמעות הגילוי היא שבני אדם קיימו ישוב קבע למרגלות ההר כבר סביב שנת 10,000 לפני הספירה. לגילוי השלכות משמעותיות על הבנתנו את אופיו של המדבר הישראלי לאורך ההיסטוריה.

 

"שתי השכבות שנתגלו מעידות על רצף התיישבות ארוך באתר זה", מסביר ענתי. "בהתחשב באקלים ששורר היום באזור זה, יש לשער שלפני אלפי שנים היה אקלים אחר במדבר, הרבה יותר לח, אשר אפשר להתישבות קבע בת מספר דורות להתקיים".

 

בשלב זה עוד מוסיפים החוקרים לנתח את הנתונים מהשכבות החדשות שנחפרו, ולהשוות בין כלי האבן שנתגלו בשכבות התחתונות, לבין כלי האבן המוכרים מהשכבות העליות יותר. "כבר עתה ברור שהגיוון בסוג כלי האבן שהשתמשו בהם מעיד על מספר דורות שחלפו מבלי שאותה אוכלוסיה נטשה את המקום".


ציור קרקע בהר כרכום - בצד שמאל למטה ניתן לראות את הצל שהטיל הכדור הפורח שצילם את התמונה (צילום: CISPE)

 

לגלות את העבר מהאוויר

תגלית מרגשת במיוחד הושגה באמצעות עבודת שטח מדוקדקת ומבט מלמעלה על האתר. בשטח של ארבעה קילומטרים רבועים, חשפו החוקרים ריכוז של יותר מ-20 גיאוגליפים, ציורי קרקע העשויים מסידור של אבני צור בצורת בעלי חיים שונים. ענתי סבור כי הריכוז הגבוה של ציורי קרקע במתחם קטן יחסית, אחד הריכוזים הדחוסים ביותר בעולם, מעיד על קדושתו של המקום בתקופה שבה נוצרו הציורים.

 

"הציור שצולם הוא באורך של 30 מטרים", אומר ענתי, "והוא מתעד מין של קרנף אסייתי שחי עד לפני 20 אלף שנה במזרח התיכון. ברחבי העולם ניתן למצוא ציורי קרקע של חיות כחלק מפולחן טוטמי, ולרוב כשמוצאים ריכוז גבוה מדובר במקום קדוש".

 

לטענת ענתי, ניתן להשתמש בחיה המתוארת בציור כדי לתחום את התקופה שבה נוצר. "אם הציור מתאר חיה שנכחדה מהעולם, ואנו יודעים פחות או יותר מתי היא הפסיקה להופיע באותו אזור, ניתן לומר שהציור לא יכול להיות מאוחר יותר מאותה תקופה שבה היא נעלמה".

 

על פי שיטת ניתוח זו, כמה מציורי הקרקע שבהר כרכום נוצרו לפני יותר מ-20 אלף שנה, מה שהופך אותם לציורים הקדומים ביותר המוכרים למדע. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עמנואל ענתי
צילום: אריאלה פרדקין
מומלצים