שר התשתיות עוזי לנדאו אמר היום (ג') כי יהיה מוכן לשקול ביטול של היטל הבצורת בשנה הקרובה, בהתאם לכמות המשקעים השנתית.
השר לנדאו הוסיף ואמר: "המטרה הייתה לחסוך במים, ולא להפיק רווח מהמס", והסביר שבעקבות הירידה של 15 אחוז בצריכת המים לנפש, בשילוב עם אפשרות של שנה גשומה, ניתן יהיה לבטל את ההיטל.
גם ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, העריך כי אם תהיה שנה גשומה ניתן יהיה לבטל את היטל הבצורת. אם כי, הוא העריך שתגובת הציבור תהיה חזרה לרמת צריכת מים גבוהה, לעומת הירידה בצריכה שאפיינה את החודשים האחרונים.
במסמך מיוחד שהגיש לוועדת החקירה לניהול משק המים, ציין שני כי בשנת 2009 תעמוד הצריכה הממוצעת לנפש על 89 מ"ק בשנה - שיפור לעומת התחזית של 91 מ"ק לשנה. הוא העריך כי המשך החלת היטל הבצורת בשנת 2010 לשנה מלאה יביא לירידה נוספת בביקושים והצריכה לנפש תעמוד על 87 מ"ק לנפש. עם זאת, ביטול היטל הבצורת יגרום לעליית בצריכה ל-97 מ"ק לנפש. שני אמר גם כי אם יהיה חורף גשום, תתקשה רשות המים לשמור על הקצאות נמוכות לחקלאות.
המסמך שהגיש שני לוועדת החקירה הוא סיכום פעולות ההיערכות של רשות המים לשנת 2010. ועדת החקירה, שנמצאת בעיצומו של ניתוח וכתיבת הדו"ח הסופי, ביקשה מהרשות את המסמך כדי לעקוב אחר הפעולות, וכן זימנה את שני לתת עדות נוספת בפניה.
חברי הוועדה ביקשו לדעת האם האמצעים המתוכננים נידונו והוסמכו על ידי המעורבים האחרים, כדי להימנע ממה שאירע בשנה החולפת, כשהאמצעים שהוכנו על ידי רשות המים - כמו למשל ייבוש גינות פרטיות - לא התקבלו על ידי השר הממונה או חברי הכנסת. הדבר הוביל לבסוף למדיניות לא ברורה ובילבול של הציבור.
במסמך כותב שני כי משק המים מצוי עדיין במשבר חמור, והמשבר ייתכן ויימשך עד שנת 2013, כשמתקני ההתפלה הגדולים ייכנסו לפעולה מלאה. הוא ציין כי סך כמות המים הזמינים בישראל בשנים 2009-2010 מעל הקווים השחורים הוא 125 מיליון מ"ק, אך מדגיש: "גם אם 2010 תהיה גשומה, עדיין נסיים אותה כאשר האוגר (כמות המים הזמינים) נמוך יותר מהקווים האדומים. המשמעות היא שאין ברשותנו אוגר כדי לעמוד בשנת בצורת נוספת".
המסמך מפרט את מצב מאגרי המים של ישראל. בכנרת למשל הסתכם נפח המים ב-175 מיליון מ"ק - נמוך משמעותית מהנפח הממוצע הרב שנתי (380 מיליון מ"ק בין השנים 1985-2005). מפלס האגם ירד השנה ב-18 ס"מ והגיע לרום 214.24- (נמוך ב- 1.24 מ' מתחת לקו האדום ורק 0.63 מ' מעל לקו השחור).
גם מאגרי המים האחרים של ישראל במצב מיובש. באגן ירקון-תנינים המפלסים בסוף השנה נמצאים מתחת לקו האדום או על סיפו.
באגן החוף המצב לא טוב יותר: השנה ירדו כמויות גשם נמוכות במיוחד (כ-70 אחוז מהממוצע) בחלקים הדרומיים והמרכזיים של האקוויפר, ומפלס מי התהום במרבית התאים באקוויפר החוף היה מתחת לקווים אדומים כבר בתחילת שנת 2008/09. גם מפלס מי התהום באגנים עינן וכברי בצפון נמצא מעט מעל למפלס המינימום המומלץ (קו אדום).
שני ציין כי בשנים הקרובות צפוי היצע המים בישראל לעלות, בעיקר בגלל כניסתם לפעולה של מתקני התפלה גדולים. בשנת 2010 מערך ההתפלה כולו יספק מעל 300 מיליון מ"ק לשנה. במקביל תתחיל ההקמה בשני מתקני התפלת מי-הים באשדוד ושורק. התחלת הספקת מים בשני מתקנים אלו צפויה להיות רק בסוף 2012 תחילת 2013. בשנת 2013-2014 כבר יותפלו 600 מיליון מ"ק בשנה.
במסמך הוא ציין גם אפשרות של יבוא מים מטורקיה. אתמול חשף ynet כי המגעים בנושא מתקיימים בשבועות האחרונים,
חרף המתיחות המדינית עם טורקיה. שני הזכיר גם יבוא של מתקני התפלה ניידים קטנים אך מהלך זה ייבחן שוב במרס 2010 בשל עלותו הגבוהה יחסית.
שני ציין כי פעולות לעידוד צימצום הצריכה נמשכות, בהיבט ההסברתי ובמישור הממשי. כך למשל, התוכנית לחלוקת חסכמים
צפויה להתקדם החודש, והחלוקה בפועל תהיה כנראה באביב הקרוב. התקנת חסכמים תחסוך בין 10 ל-15 אחוז מצריכת המים הביתית. בנוסף מקדמת רשות המים מכרז להתקנת חסכמים גם במחנות צה"ל, ופועלת להבטיח השקייה חסכונית של הגינון הציבורי.
