צילום: jupiter
קונים רכב משומש? מגיע לכם "גילוי נאות"
כל מי שרכש בעבר רכב משומש יודע שאין הנחתום מעיד על עיסתו ושלא קונים חתול בשק. על הקונה מוטלת אחריות לבדוק את הרכב, אבל זה לא אומר שלמוכר מותר להסתיר מידע מהותי. על מוכר רכב משומש מוטלת אחריות למלא "טופס גילוי"

דקה וחצי בדיוק חלפה מהרגע שבו נחו עיניו של זיו על המודעה שקרול פרסמה, ועד שקבעו להיפגש, כבר באותו ערב, בחניון מתחת לביתה. זיו הגיע לראות את הרכב בלוויית דודתו, הדס, שנחשבת ל"סוחרת" של המשפחה, והתלהבותו מהרכב הנוצץ, ששנותיו לא ניכרו עליו כלל (יד ראשונה!), ושהוצע במחיר סביר בהחלט, הרקיעה שחקים.

 

הדס המנוסה מיהרה לסמן לו עם העיניים שחייבים לשחק אותה "קול", אז זיו נרגע, שאל הרבה שאלות, נסע עד קצה הרחוב ובחזרה, והצדדים קבעו להיפגש שוב למחרת, לאחר שיחשבו קצת. כל הדרך הביתה זיו צווח משמחה: זה בדיוק הדגם שחיפש, והוא נראה שמור לגמרי, וזה מרגיש לו נכון, וכולי וכולי, אך הדס שמרה על ארשת סקפטית למדיי ואמרה ש"נראה כבר".

 

כשביקש זיו למחרת לקחת את הרכב למכון בדיקה, קרול סירבה: "זו כולה מכונית ישנה ולא איזו יאכטה!" גרסה בסרקזם, והוסיפה שהיא רוצה את זה פשוט, פשוט, פשוט...וחוץ מזה, יש עוד קונים שמוכנים לקחת את האוטו עכשיו ובמחיר גבוה יותר, ורק בגלל שהיא הבטיחה לזיו לשמור לו את האוטו, היא אמרה להם לא, אז שלא יגזים.

 

הדס העצבנית אמרה לקרול, שכלל לא ברור לה מי היא חושבת שהיא, ושהם מייד הולכים, אבל אז הסתבר שזיו הספיק כבר להיקשר נפשית לרכב, וכמעט שהחל לבכות מאכזבה. קרול הבינה שכדאי לה לשנות גישה, ולכן הסבירה לו במתק שפתיים שחבל שהוא יזרוק מאות שקלים לפח על בדיקה מיותרת, שהיא שמרה על האוטו כמו שצריך ואין לו שום בעיות, ושהוא ממש "כמו חדש". כששאל לגבי תאונות, צחקה: "בקושי למכולת נסעתי איתו", וזיו והדס הלכו הצידה להתייעץ.

 

בעיצומו של הדיון הסוער, קרול נדחפה ביניהם, והודיעה לזיו שקונה אחר כבר בדרך והיא ממש מצטערת. זיו בלע את הפיתיון, קטע את דברי הדס, וביקש מקרול לבטל את הגעתו של הקונה הנוסף: "איפה חותמים?" שאל. לאחר יומיים בוצעה העסקה בסניף הדואר המקומי, והשניים יצאו ממנו מחייכים ומרוצים.

 

כשהרכב נתקע בפעם הראשונה ברמזור, זיו לא ייחס לכך חשיבות. אך משנתקע האוטו ברביעית התברר לזיו במוסך, לשם נגרר, שהמנוע המקורי הוחלף במנוע ישן ומאיכות גרועה. כמו כן נמצאו ברכב תקלות ופגמים אחרים, אשר חייבו את זיו להוצאה ניכרת ביותר, רק על מנת להשמיש את הרכב לתנועה בטוחה בכביש.

 

זיו חש מרומה. "כמו חדש?!", הזכיר לעצמו את מילותיה של קרול והתקשר לבקש את כספו בחזרה. קרול ענתה לו ואמרה שתשוב אליו מייד, מאז לא שמע ממנה זיו. מה הוא יכול לעשות?

 

קנקן, עיסה וחתול

כל מי שרכש בעבר רכב משומש יודע שאין הקנקן מעיד על תוכנו, אין הנחתום מעיד על עיסתו ושלא קונים חתול בשק.

 

כך, מראה הרכב ודברי בעליו הגאים יכולים להיות טובים ויפים, אך הם ממש לא ערובה לכלום, ובטח שלא יסייעו לכם אם תגלו לאחר מעשה, שהרכב עבר למשל תאונה קשה שהרסה לחלוטין את השלדה, ושהתיקון שבוצע לאחריה (נוצץ כבר אמרנו?) היה קוסמטי בלבד.

 

יתר על כן: כשרוכשים רכב משומש מחברת ליסינג או השכרת רכב, מבעל מגרש מכוניות, מסוחר או סתם ממי שמוכר את הרכב עבור "אחותו" (שיש לה שם משפחה שונה בעליל, היא אינה דומה לו כלל והוא כנראה מעולם לא פגש אותה...) – חשיבות הבדיקות המקדימות שתערכו והסדרת הליך הרכישה בכתב, עולה.

 

זיו נגד קרול

כאשר זיו רכש את הרכב הוא הסתמך על מראה עיניו, וגם על הבטחותיה של קרול. כולנו יודעים שלהתחייבות בעל פה יש משמעות, ושאסור להונות ולשקר בעת משא ומתן, אך היכן עובר הגבול בין הטעיה אסורה מצידה של קרול, שסנקציות בצידה, לבין התנהלות סבירה במשא ומתן?

 

הלא איש אינו מצפה מקרול שתכריח את זיו להיכנס לרכב, תראה לו נקודה נסתרת בה המושב מתקלף ("נו, שם למטה, בצד, אתה לא רואה?") ותשאל אותו אם הוא יהיה מעוניין להוריד את המחיר בשל כך. לכן השאלה תהיה תמיד מהו היקף חובת הגילוי של קרול, היכן היא מתחילה והיכן בדיוק היא מסתיימת.

 

זיו מרגיש שקרול הטעתה אותו לגבי מצבו המכני הכללי של הרכב. אם נתרגם את תסכולו לטענות משפטיות, זיו טוען כי קרול הפרה את העסקה החוזית עימו, ואת חובותיה כלפיו כמוכרת בעסקת מכר.

 

מה הוא יכול לעשות? ובכן, הוא יכול לטעון שקרול נהגה בעת המשא ומתן בחוסר תום לב ובחוסר הגינות, וזאת בניגוד לחוק; שהיא לא גילתה לו פרטים מהותיים לגבי הנכס אשר – אם היו ידועים לו – היו מפחיתים ממחירו משמעותית; שהיא הטעתה אותו, רימתה אותו, הציגה לו מצגי שווא ועוד, ולהסתמך על חוקים שונים המגינים עליו כרוכש.


משא ומתן. מה חייבים לגלות ומה מותר להסתיר? (צילום: ablestock)

 

איך תוכיחו שרימו אתכם?

השאלה עכשיו היא מה זיו בעצם רוצה. האם הוא מעוניין לבטל את העסקה, לקבל את כספו ולהשיב לקרול את הרכב? או שמא הוא מעוניין בכל זאת לשמור את הרכב ורק לקבל מקרול פיצויים? אילו פיצויים זיו דורש ועבור מה?

 

התשובות ישתנו ממקרה למקרה, אך דבר אחד תמיד נכון - זיו יצטרך להוכיח את טענותיו בפועל:

 

1. ראשית יצטרך להוכיח שמצב הרכב המכני כיום אכן לקוי. בעניין זה נפסק כבר כי על מנת להוכיח את מצב הרכב כיום לא מספיק להביא מכתב מהמוסכניק שלכם ש"עלות התיקון יכולה להגיע עד ל.....". יש צורך בחוות דעת מקצועית או עדות מפורטת של איש טכני לגבי המצב הלקוי.

 

2. זיו יצטרך להוכיח שקיים הבדל בין מצב הרכב בפועל לבין המצב שקרול הציגה לו. אולי מצב הרכב אינו טוב, אבל הדבר היה ידוע לזיו מראש, קרול לא הסתירה ממנו דבר, והוא פשוט בחר לקנות רכב שמצבו לקוי?

 

כאן הדס תוכל לסייע לזיו להוכיח את גרסתו ("בקושי למכולת נסעתי איתו.."), וגם המחיר בו רכש את הרכב יעמוד לצידו: שהרי, קרול מכרה לזיו את הרכב במחיר ריאלי בהחלט, ולכן יהיה קל לשופט להאמין לו שקרול לא יידעה אותו מראש שיש לרכב בעיות קשות.

 

לעומת זאת, אם היה רוכש את הרכב במחיר נמוך משמעותית משוויו בשוק, בית המשפט היה יכול לקבל ביתר קלות את טענתה של קרול, לפיה זיו קיבל ממנה גילוי מלא לגבי מצב הרכב הירוד, וזו הסיבה להפחתת המחיר המאסיבית.

 

כאן המקום לציין כי נקבע כבר שרוכש לא יכול לצפות ל"מצב מצוין ברמה אובייקטיבית" של רכב ישן, שטבעי שעבר "בחייו" אירועים שונים.

 

מאחר ו"סוף מעשה במחשבה תחילה" זה תמיד נכון, גם כאן, הסכם מכר קצר שהיה נחתם בין הצדדים, ובו הייתה מצוינת רשימת הליקויים ברכב, היה עוזר לזיו שלנו להוכיח לבית המשפט שהוא אכן לא ידע שקיימים ליקויים נוספים.

 

3. "קרול אמרה לי שהרכב טוב ואין צורך לבודקו". זיו יכול לטעון שקרול כפתה עליו את המכירה, וניצלה את מצוקתו וחוסר הבנתו. טענות מסוג זה יתקבלו במקרים קיצוניים בלבד, ולא במצב רגיל שבו צד למשא ומתן משכנע את הצד השני או סתם "מלחיץ" אותו כאקט שיווקי.

 

כל עוד הייתה לזיו ברירה שלא לרכוש את הרכב, אין כאן כל כפייה: הם נפגשו, פעמיים, והייתה לו הזדמנות לשקול את הרכישה בין הפגישות. הדס התלוותה אליו וייעצה לו, וקרול לא איימה על חייו. לכן, החלטתו של זיו שלא לקחת את הרכב לבדיקה מקדמית ולהסתמך על דבריה היא שלו בלבד, וגם אם קרול "שכנעה" אותו, זה לא מוריד מאחריותו לתוצאות מעשיו.

 

ובכל זאת, לקרול קיימת אחריות כלפי זיו כמוכרת. היא הייתה חייבת על פי חוק לגלות לו כל פרט מהותי שישפיע על החלטתו בנוגע לרכישת הרכב. חובת הגילוי של מוכר הרכב חלה על כל פגם, אירוע חריג שהתרחש או טיפול לא שגרתי: תאונות, פגיעות שלדה, קילומטראז' שהוחלף ואינו משקף נכונה את מספר הקילומטרים שהרכב גמע בחייו, טיפול אוברול למנוע ועוד - לקרול אסור היה בתכלית האיסור לשקר לזיו בעניינים אלו!

 

ואם זיו לא שאל? האם קרול צריכה להתנדב ולספר לו על מגרעות הרכב בעצמה? התשובה היא בפירוש כן. לא רק שקר הוא הטעיה, אלא גם הימנעות מלגלות פרט שחובה לגלותו, נחשבת ככזו. לכן, קרול אינה יכולה להניח שזיו יבדוק בעצמו את הדברים, ועליה להעמידו על פגמים מהותיים.

 

לכן, גם למוכר שיודע שהרוכש הפוטנציאלי הלך לבדוק את הרכב במכון בדיקה, אסור לשכוח לספר שהרכב עבר תאונה קשה. במקרה בו הבדיקה לא גילתה לרוכש את דבר התאונה, חויב המוכר לשלם לרוכש פיצוי בגין ההטעיה והוצאותיו. במקרים נוספים נקבע כי אי ביצוע בדיקה אינו מוריד מחובת המוכר לגלות פרט מהותי על מצב הרכב.

 

בית המשפט, שבפניו יתקוטטו זיו וקרול, יצטרך לאזן בין חובות הגילוי של קרול, שהופרו, לבין התנהלותו החובבנית משהו של זיו, שלא יקבל פטור מוחלט מהאחריות הבסיסית שלו כרוכש, כפי שהוא מצפה.

 

4. "נגרמו לי נזקים קשים". אחרי שזיו יוכיח שקרול הפרה את חובותיה, יגיע שלב הוכחת הנזקים שנגרמו לזיו בפועל והיקפם הכספי: אמירה כללית בנוסח "נגרמו לי נזקים" לא תעבוד, וזיו יצטרך לתבוע פיצויים ספציפיים בגין, למשל, עלויות התיקון, ימי העבודה שהפסיד ואולי אף בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו (כשנתקע שוב ושוב ברמזור וכולם צפצפו לו).

 

במקרה אמיתי, שבו רכש אדם רכב בסכום של כ-70,000 שקל, וגילה לאחר הרכישה מגרעות רבות שהמוכרת הסתירה ממנו, פסק בית המשפט על פיצוי יפה למדי. במקרה זה פנה הקונה למוכרת וזו קצת אמללה אותו, בלשון המעטה, אז הוא החליט להיפטר מהרכב מהר ככל הניתן ומכר אותו ב-25,000 שקל בלבד.

 

הוא תבע את המוכרת וסכום הפיצויים שקיבל חושב, ראשית, לפי ההפרש שבין מחיר הרכישה למחיר המכירה, בניכוי "קנס" קטן על עסקת ההפסד שביצע (40,000 שקל), וגם פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו, זמנו היקר שבוזבז, הטרחה המרובה שהשקיע בפרשה, והוצאות משפט כמובן.


נתקעתם בנסיעה הראשונה? אפשר לתבוע, אבל צריך להוכיח (צילום: jupiter)

 

חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)

בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו החוק החדש, אשר מצטרף לשורת החוקים הצרכניים המגינים על רוכשים, ומטיל על מוכרי כלי רכב משומשים אחריות גדולה מבעבר. תובעים רבים שמעו על החוק והם מבקשים מבית המשפט לפסוק נגד המוכר לפי "החוק החדש", אך לפני שמעלים טענה זו כדאי לדעת שהחוק מתייחס אך ורק למי שעיסוקו במכירת רכב משומש, והוא אינו "מוכר פרטי רגיל". זו הסיבה שקרול לא הייתה חייבת לעמוד בחובות המוגברים שמטיל החוק החדש, וזיו לא יוכל להתבסס עליו בתביעתו.

 

מי שכן רוכש רכב מסוחר, כדאי שיידע שהחוק מחייב את המוכר לגלות לו שהוא מוכר כלי רכב כעיסוק (זוכרים את האחות הוירטואלית?), לחתום עמו על חוזה בכתב, למסור לו 'טופס גילוי' חתום שבו יפורטו פרטים מהותיים כגון תיאור פגיעות שנגרמו לרכב, מספר הקלומטרים שצבר, האם היה שייך בעבר לחברת ליסינג ועוד. אי מילוי חובות אלו גורר קנס גבוה ובלתי משתלם בעליל לסוחר, ואף אפשרות לביטול העסקה. כדאי להזכיר למוכר את כל אלו.

 

עם "טופס הגילוי", ניתן לגשת למוסך ולחברת הביטוח, הוא מהווה כעין ייפוי כח מטעם בעלי הרכב, ולקבל שם את כל המידע הדרוש לכם (תאונות, טיפולים חריגים, ירידת ערך). איגוד המוסכים בישראל, מציע טופס 'גילוי נאות', כשירות לציבור.

 

שימו לב, שמי שמוכר לכם רכב ושמו אינו רשום ברישיון הרכב, והוא לא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מי ששמו כן רשום, ייחשב למי שעוסק במכירת רכב, אלא אם יוכיח אחרת, והוראות החוק המחמירות יחולו עליו.

 

איך עושים את זה נכון?

אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות במצב של זיו, שגם אם הוא צודק, יעלה לו הרבה כסף וזמן להוכיח את זה, לכן הקפידו על ההוראות הבאות:

 

1. בקשו לראות רשיון רכב ותעודת זהות. בדקו התאמה של מספר מנוע, מספר שלדה, מספר רישוי, ואפילו צבע הרכב לפרטים המופיעים ברשיון.

 

2. בקשו לבדוק את הרכב במכון בדיקה מורשה (בחרו מכון בעצמכם). מהבודק דרשו שיפרט את הממצאים וייתן אחריות על המערכות שנמצאו תקינות. עם תוצאות בדיקת הרכב גשו למוסך וקבלו הצעת מחיר מפורטת וסופית לתיקון. לפי ההצעה תוכלו לשקלל את ההפחתה שאתם דורשים במחיר הרכב.

 

3. בקשו מהמוכר לקבל תיעוד של טיפול הרכב מהמוסך שלו, ועדיף לגשת עימו בעצמכם למוסך: בדקו, למשל, קילומטראז' שצוין בטיפולים השונים – אם הוא נמוך מהקילומטראז' המופיע כיום, אולי מישהו נגע בספידומטר?

 

4. עריכת הסכם מכר: משום מה אנשים נמנעים בעקביות מלחתום על חוזי רכישת רכב, כאילו רכשו חבילת מדבקות בחמישה שקלים. נסחו בזריזות מסמך קצר ובו יצוינו, בין היתר: פרטי הרכב המלאים; מספרי ת"ז של הצדדים ופרטי הרישיון + צילומים; בעלויות כולל שרשור אחורה (בעלות קודמת של חברת השכרה? אולי המחיר יירד עוד); רשימת ליקויים שהרוכש מסר אודותם או שמצאתם לבד; הקילומטראז' הרשום בעת המכירה; מחיר מלא ותנאי תשלום; תאריך העברת בעלות; הצהרות והתחייבויות המוכר.

 

המוכר צריך להצהיר ולהתחייב על העובדות הבאות:

 

א) שהרכב נקי מכל שעבוד, עיקול, משכון, חוב, זכויות צד שלישי וכו'. טרם רכישה יש תמיד לבדוק האם הרכב מעוקל (באתר משרד התחבורה) או ממושכן (ברשם המשכונות).

 

ב) שבמקרה והפרטים, הליקויים או ההצהרות יתגלו כלא נכונים, לרוכש תהיה זכות ביטול של העסקה, והמוכר ישיב לרוכש את מלוא הסכום בתוספת עלויות הבדיקות וכולי.

 

ג) שהמוכר ישלם כל קנס ויסדיר כל דרישת תשלום אחרת שנולדה בתקופה שטרם העברת הבעלות אליכם, בתוספת מנגנון ריבית פיגורים (כדי שישלם בזמן).

 

5. העברת בעלות: מוכרים - במועד ביצוע העסקה בפועל וודאו שהבעלות עוברת על שם הרוכש. אם במקרה הרוכש – שהפעם הוא סוחר בכלי רכב – אינו מעוניין להעביר הרכב על שמו, אלא מבקש ארכה של יום יומיים, כדי להעביר את הרכב כבר על שם זה שקונה ממנו את הרכב (לחסוך "יד"), סרבו בהחלט. החוק מחייב אותו להעביר את הבעלות על שמו, ולכם אסור להיות חשופים בשום פנים ואופן.

 

בהצלחה.

 

 

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה קונים רכב משומש? מגיע לכם "גילוי נאות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד