אירופה קיבלה דרישת נשיא צ'כיה; האמנה קרובה

האיחוד האירופי קיבל הערב (יום ה') את תנאיו של נשיא צ'כיה, וצלאב קלאוס, לחתימה על אמנת ליסבון ובכך סלל כמעט לגמרי את הדרך לסיום תהליך האישור הארוך. צ'כיה היא האחרונה מבין 27 מדינות האיחוד האירופי שטרם אישרה סופית את האמנה, ובימים האחרונים היא מקיימת דיון משפטי בשאלת מידת החוקתיות של האמנה.

גורמים במטה האיחוד בבריסל מסרו כי מנהיגי אירופה הסכימו לקבל את תביעתו של קלאוס, שלא לחתום על נספח העוסק בזכויות אדם, כתנאי לחתימתו על האמנה עצמה. קלאוס, הידוע בעמדותיו הספקניות כלפי האיחוד, סירב לחתום על הנספל עקב חששו מגל של תביעות נדל"ן של אזרחים ממוצא גרמני, שגורשו אחרי מלחמת העולם השנייה.

הונגריה וסלובקיה, שחששו תחילה לפשרה בנוגע לנספח, הסכימו לבסוף לפשרה שבה נעשה שימוש גם במקרים של פולין ובריטניה. לדברי הגורמים, כעת מצפה אירופה מקלאוס לחתום על האמנה עד לסוף השנה

בית המשפט הצ'כי אמור להכריע ב-3 בנובמבר בשאלת מידת החוקיות של האמנה. למעשה, ממשלת צ'כיה והפרלמנט כבר אישרו את קבלת האמנה האירופית, אולם קלאוס, הידוע בעמדותיו הספקניות כלפי האיחוד, סירב לחתום על ההחלטה לפני שבית המשפט יקבע את עמדתו. החלטת בית המשפט היא המכשול האחרון העומד כעת בפני אישור האמנה באופן סופי ומוחלט.

במרכז הרפורמה במוסדות האיחוד האירופי, עומדת בחירתו של נשיא על-ידי 27 החברות המדינות השונות לכהונה בת שנתיים וחצי. המועמד הבולט ביותר לתפקיד הנשיא הראשון הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר ושליח הקוורטט למזה"ת, טוני בלייר.

בלייר זוכה לתמיכה מצד גורמים שונים באירופה ובהם ראש ממשלת בריטניה הנוכחי, גורדון בראון. העיתונות הבריטית דיווחה בימים האחרונים כי ראש הממשלה לשעבר ישקול לעזוב את תפקידיו הנוכחיים - "אם אירופה תיצוק תכנים משמעותיים בתפקיד הנשיא". שני שמות "נוצצים פחות" הרואים את עצמם כמועמדים לתפקיד הם ראש ממשלת לוקסמבורג ז'אן-קלוד יאנקר, וראש ממשלת הולנד פיטר בלקננדה.

תפקיד אחר שהמירוץ אליו ייפתח מיד עם אישור האמנה באופן סופי, הוא של הנציב האירופי הגבוה למדיניות חוץ  או "שר החוץ האירופי". שר החוץ הבריטי, דיוויד מיליבנד, כבר הודיע בתחילת השבוע כי איננו רואה עצמו כמועמד לתפקיד.