חומה בצורה: מדוע לא נפרצה ה-Playstation 3?

עוד מחודש נובמבר 2006, מועד השקת קונסולת הדגל של סוני, קיוו וחשבו לעצמם חלק מרוכשי Playstation 3: "מתי נוכל לעשות בה כרצוננו, כפי שעשינו עם קונסולת הדור הקודם?" כי מי רוצה לשלם 400-500 שקלים על כל משחק חדש, וזה עוד מבלי להחשיב את עלות הקונסולה עצמה ואביזרים נלווים כמו שלטים נוספים, חיווט מתאים וכדומה כשאפשר להוריד משחקים פרוצים חינם - תוך התעלמות בוטה מהחוק, כמובן.

PSP נפרץ

הכול התחיל דווקא בקונסולה הניידת של סוני, ה-PSP, שהושקה לראשונה בסין בסוף 2004. אחרי האמולטרים הרבים שפתחו לרווחה את שערי הפלייסטיישן הראשונה ותעשיית ה- "צ'יפים" העניפה שהפכה לחלק בלתי נפרד כמעט מכל קונסולת PlayStation 2, הוצגה הגירסה הניידת של המותג, PlayStation Portable, עם ממשק ייחודי וחדש - ה-XMB) Xross Media Bar).

אפילו הפורצים הראשונים של ה-PSP היו די מופתעים כאשר הצליחו לפצח את מערכת ההפעלה של ה-PSP בפחות משנה. זה התאפשר למעשה מכיוון שלא הייתה מערכת הגנה מיוחדת שתמנע מבעדם מלעשות זאת.

סוני טעתה לחשוב שפיתוח פורמט דיסקים ייחודי עבור הקונסולה, ה- UMD, יהיה מספיק בכדי למנוע תעשיית צריבה של עותקים לא חוקיים לקונסולה הניידת. המכה ההפוכה הגיעה לגמרי מכיוון לא צפוי – מנגנון ה- DRM לניהול זכויות דיגיטליות בקושחת המכשיר, נפרץ, וכך יכלו הפורצים להריץ על מערכת ההפעלה תוכנות צד שלישי.

העיקריות שבהן, תוכנות ביתיות שכתבו מתכנתים בעצמם, המרחיבות ומוסיפות את יכולות הקונסולה, זכו לשם 'תבשיל ביתי' (Hombrew בתרגום חופשי) ובאמצעותן יכלו המשתמשים להפעיל בקלות משחקים מתוך כרטיס הזיכרון של המכשיר – משמע, אין צורך לרכוש משחקים אלא רק להוריד אותם בפורמט מסוים (ISO, CSO, DAX וכד'), להעתיק לכרטיס הזיכרון ופשוט להפעיל.

עוד ב-dtown: הפכו את ה-PS3 לנגן מדיה (סטרימר)

סיורים על הגדר

כאשר הכריזה סוני לראשונה על קונסולת הדור הבא שלה בתערוכת E3 אי שם ב-2005, אותן קבוצות פורצים שפצחו את ה-PSP, כשהבולט שבהם היה Dark Alex, היו בטוחים שבגלל שגם ב-Playstation 3, נעשה שימוש באותו ממשק (ה-XMB), ולכן, פריצה של הקונסולה יהיה דבר בלתי נמנע - וזו רק שאלה של זמן. מסתבר, שהרבה מאוד זמן.

בשנה הראשונה ליציאת המוצר, הרשת גאתה וגעשה בבלוגים ואתרי מפתחים העושים לילות כימים, בניסיונות לפענח את הקופסא השחורה הזו ובחיפושים קדחתניים אחרי חור אבטחה שיאפשר את אותה פריצה מוכרת מה-PSP. לכן, במשך תקופה מאוד ארוכה לא חיפשו בכלל בכיוון הפריצה באמצעות חומרה ("צ'יפים" למיניהם) וכולם ציפו לתוכנת צד-שלישי שתאפשר הרצה של משחקים מתוך הכונן הקשיח של המכשיר, בדומה למה שהיה עם ה- PSP. אך איש טרם הצליח בזאת.

גירסה שלוש השורדת

אז תשאלו: איך נפרצו קונסולות כמו ה- XBOX של מיקרוסופט וה-Wii של נינטנדו? ראשית, שתי הקונסולות "המתחרות" של ה-PS3, הינן מבוססות כונן DVD, ואילו זו של סוני עובדת עם כונן בטכנולוגיית Blu-ray. משמעות הדבר שבכונן DVD אפשר בתהליך פשוט יחסית, למנוע מהכונן לחפש אחר ההגנות שנמצאות על תקליטורים מקוריים, וכך לעשות שימוש במדיות צרובות. בטכנולוגיית Blu-ray הדבר לא פשוט כל כך, בטח כשמדובר על ה-PS3.

אחד הדברים שהפכו את הקונסולה של סוני לכל-כך עוצמתית ויחידה מסוגה בכל מה שקשור ליכולות הגרפיות שלה, הוא גם הדבר שמאוד מקשה על אותם האקרים להפעיל את המשחקים של הקונסולה. הכירו את RSX, המעבד הגראפי של הקונסולה שפותח על-ידי nVidia. האתגר טמון באופן התקשורת שבין כונן ה-Blu-ray לבין המאיץ הגרפי של הקונסולה, שכן ללא זיהוי מתאים - המעבד מסרב להריץ את המשחק.

ה'אנטי וירוס' של סוני 

העניין הופך למורכב אף יותר, כי כאן נכנסת לתמונה "חומת ההגנה" הרצינית של סוני: ה- Hypervisor. זוהי תוכנת הגנה הפועלת ברקע גם כשהקונסולה נמצאת במצב השהייה, והיא כמו סוג תוכנת 'אנטי-וירוס' שכל הזמן סורקת את המערכת ומחפשת פריצות וחורי אבטחה.

ה-Hypervisor פועלת בשתי חזיתות: גם מאתרת חורי אבטחה וחוסמת אותם וגם משביתה את ה- RSX (המעבד הגרפי) ברגע שמשהו כן הצליח לחדור פנימה, ככה שכל ההאקרים למיניהם נשארים בחוץ.

למעשה, גם כשהאקרים הצליחו להריץ מערכות הפעלה שונות על הקונסולה כמו לינוקס ואפילו חלונות ויסטה  – זה לא הפתיע אף אחד, בטח לא בסוני. אין שום מניעה לכך, ומצד שני – זה לא עוזר בפריצת הקונסולה כלל. כי כל מערכת הפעלה על הפלייסטיישן, צריכה את "האישור" של ה- Hypervisor בשביל להשתלב במערכת ולהתחיל לעבוד, למעט מערכת ההפעלה המקורית של סוני, ה-XMB, שנמצאת מעל ה- Hypervisor.

עם ההשקה האחרונה של הגרסה המוקטנת לקונסולה, עושה רושם שאנשי הפיתוח של סוני מנצחים מערכה אחר מערכה במלחמה הזו. עם כל עדכון גרסה לקושחת הקונסולה, ההגנות שלה הופכות להיות יותר ויותר יעילות.

ישנן לא מעט פירצות 'מודינג' שונות, שבכל זאת עושות כמה שינויים בקונסולה כמו ביצוע הרשמה ל- PSN) PlayStation Network) ללא עדכוני קושחה, שינויים קוסמטיים למערכת ההפעלה וכיוצא באלה, אבל הדבר דומה ליחידים המצליחים להסתנן מבעד לחומות. שערי העיר Playstation 3 עומדים איתן מול ההתקפות - ואיש עוד לא

ניתץ אותם ופרץ אל העיר - על אף טענות ששבב כזה כבר נמצא בפיתוח.

עוד ב-dtown: ביקורת ממידי DTT - סיכום

משחקי כבוד

באחד הבלוגים הידועים של קהילת ההאקרים של הקונסולה, אולי נמצאה התשובה לשאלה "למה עדיין לא פרצו את ה-Playstation 3". והתשובה: כי אין שיתוף פעולה בין קבוצות ההאקרים.

העניין כבר הפך לעניין של כבוד ומלחמה על יוקרה, בשעה שה"צרכים" המקוריים ננטשו מאחור. מבחינת קבוצות ההאקרים, להיות אלה שיזכו לתואר "הראשונים שפרצו את ה-

PS3" זה דבר הרבה יותר חשוב ומכובד מאשר המעשה עצמו. ולכן, הפורצים לא משתפים מידע או שוקדים איש עם רעהו על דרכים חדשות לפעולה.

במקרה של ה- PSP, אותו Dark Alex הפך לסוג של אליל בקהילה. לאחר שהתחילו לצאת עדכוני גירסה עמידים יותר לקונסולה הניידת של סוני, הדבר הטבעי מבחינתו היה לשתף פעולה עם עוד שני האקרים ידועים בתחום - וכך טובעה ה- PSP בידי הפיראטים. 

נכון להיום אין שום פריצת דרך משמעותית לפריצת ה-PS3. במהלך השנים האחרונות צצו בלי סוף הודעות והכרזות מצד האקרים שונים המדווחים בקול תרועה ש- "הנה הצלחנו!" ובפועל - כלום. אתר שיתוף הווידאו YouTube עמוס סרטונים שמראים כביכול פריצות שונות ומגוונות, אבל בשורה התחתונה הכול נועד סתם לעשות רעש.

ההיגיון אומר שבסופו של דבר זה יקרה. אם בטעות ואם לאו, בסוף תימצא הפירצה. השאלה היא האם פריצה שכזו תועיל או תזיק ל-PS3? מי שהיה חלק מעולם ה-PSP בשנותיו הראשונות, שם לב שברגע שהוא נפרץ לחלוטין הייתה תקופת יובש רצינית בכל הנוגע לפיתוח משחקים חדשים ואיכותיים. יכול להיות שכל עוד העולם הפיראטי לא השתלט על הקופסה השחורה של סוני, שזו הסיבה שאנחנו עדיין זוכים למשחקים איכותיים ומהנים. המפתחים יכולים להתפרנס בכבוד, ולא לדאוג שמא פרי עמלם יופץ לכל דיכפין -מבלי שהם יראו מכך אגורה שחוקה.

לכתבה המקורית ב-dtown: חומה בצורה – מדוע לא נפרצה הקונסולה של סוני: PlayStation 3