"היבוא הטורקי ממוטט את יצרני הברזל בארץ"

האם ישראל מייבאת את האבטלה של טורקיה ומדינות אחרות בעולם לישראל? במפעלי חברת חוד-אסף תעשיות טוענים כי היטל זמני על יבוא הברזל הוא כורח המציאות לנוכח המשבר הכלכלי העולמי. אולם במשרד התמ"ת הוחלט לבטל את ההיטל שעליו החליט הממונה על היטלי סחר - חודש אחד בלבד אחרי שנכנס לתוקפו. "הביטול תרם לעדיפות לייבוא הברזל על פני רכישתו בארץ, ולכך שאלפי עובדים נמצאים בסכנת פיטורין וקיימת האטה בקצב העבודה בישראל", מתלוננים בחוד-אסף.

המשבר הכלכלי שהחל באוגוסט 2008 גרם ליצרני הברזל בישראל לפנות לממונה על היטלי הסחר, ולבקש להטיל היטל יבוא זמני של ברזל בארץ כדי לא למוטט את תעשיית הפלדה בארץ. כאשר הדגש הוא על היטל זמני עד יעבור זעם המשבר הכלכלי. ורק על יבוא מעבר למכסות הקבועות.

דרישה זו באה להבטיח שלא יקרה מצב שבו היבוא יהיה משתלם כל כך שהיבואנים ייבאו מכסות גבוהות מהמותר ויימחקו את תעשיות הפלדה בישראל, הנמצאות במשבר מתמשך. שכן זה לא סוד שכוח עבודה זול בחו"ל מוזיל עלויות יבוא, בעוד בארץ מחוייבים המעסיקים בתשלוםשל לפחות שכר מינימום.

אינטרסים מנוגדים

אך מה שמסייע לעובדי תעשיות הפלדה לא תורם לקבלנים. אלו הקימו צעקה גדולה וטענו יחד עם מעבדי פלדה עצמאיים כי צעד מעין זה יגרום לעליית מחירי הדירות, הבנייה והתשתיות ועלולה לגרום לחיסול כלכלי של ענף עיבוד הברזל לבניין העצמאי. הם גם הגישו עתירה מנהלית נגד החלטות הממונה לבית משפט מחוזי בתל-אביב. לנוכח אי הבהירות החליט משרד התמ"ת להפסיק את היטל היבוא הזמני שהוטל וממנו נהנו המפעלים בישראל כחודש בלבד. והמצב שב לקדמותו.

בתעשיות הפלדה בישראל מועסקים כיום כ-1,500 עובדים מקצועיים, רובם עולים חדשים ואליהם יש לצרף עובדים במעגל השני שהם עובדי תמיכה, בקרה, הובלות ועוד וכך מגיע מספר המועסקים לכדי 5,000 איש. כמו כן,בהרבה מהמקרים מדובר באזורים מוכי אבטלה; כך למשל שניים ממפעלי חוד-אסף פלדות מצויים בקרית-גת, אחד נוסף, בנתיבות והרביעי בעכו.

הצריכה שנתית של ברזל בישראל עומדת על 750 אלף טון ברזל לבניה בלבד. שני מפעלי הפלדה בארץ מייצרים ביחד 550 אלף טון בשנה. "במצב שביר זה, יבוא של כמה אוניות עמוסות בפלדה עלול למחוק את תעשיית הפלדה הישראלית כולה", מזהיר יו"ר חוד-אסף תעשיות, רמי שני.

הטורקים מייצאים לישראל ותוקפים את ישראל

כך, בעוד יחסינו עם טורקיה מסלימים, מדינת ישראל מאפשרת לטורקים יכולים להגביר את היצוא שלהם בברזל לישראל ולפגוע בעובדי תעשיות הפלדה בארץ. ההשפעה של הייבוא מטורקיה היא עצומה בהתחשב שכבר כעת הוא עומד על 240 אלף טון בשנה. ועוד 50 טון ממדינות אחרות. 

ואם מישהו חשב שהסלמת היחסים תטיב דווקא בהחלטה להטיל את היבוא, ייתכן והוא טועה. כיון שבמפעלי הברזל חוששים מכל פליטת פה של ראש ממשלת טורקיה כנגד ישראל, שכן אז, לטענתם צריכה ישראל לחזר במרץ רב מבעבר כדי שטורקיה לא תערוק מתמיכתה בישראל לכוון איראן, ולפייס אותה על חשבונם.

נציין שכבר בחודש אוגוסט השנה פנה יו"ר חוד-אסף תעשיות, רמי שני לשר האוצר, יובל שטייניץ ובו כתב "תעשיית ייצור פלדה נחשבת לתעשייה אסטרטגית בכל העולם, קל וחומר במדינה שכל שכנותיה או מרבית שכנותיה הן אויביה.

"מכאן שבמסגרת שיקולי השר אנו סבורים כי לפני שישקול את מידת הפגיעה של כל אחד מהצדדים להליך זה, עליו לשקול את טובת המדינה. האם ראוי כי על מזבח רווחיהם של קומץ מעבדי פלדה עצמאיים יקריב כבוד השר תעשייה אסטרטגית כה חשובה? על כל ההשלכות הכרוכות בכך, החל מפיטוריהם של מאות עובדים וכלה בפגיעה בהתפתחותה של המדינה".

עסקה סיבובית

נקודה נוספת בעניין זה הוא איסוף הגרוטאות בישראל, ועיבודן למטילי ברזל, מתברר כי יצוא הגרוטאות לחו"ל מניב רווח נאה ביותר למייצאים, שהופכים אחרי עיבוד הגרוטאות בחו"ל ליבואני מטילי הברזל לארץ ומוכרים אותם למפעלים בישראל. כל זאת, בעוד מפעלים לעיבוד גרוטאות בישראל יושבים באפס עבודה, וחרב הפיטורין מונפת מעל ראשי העובדים.גם בעניין זה דורשים מפעלי הפלדה בישראל להחיל על יצוא הגרוטאות היטלים כדי לסייע ליצרנים מקומיים.

יו"ר ועד העובדים במפעלי חוד-אסף בקרית-גת, מרדכי יפרח, פנה ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני וביקש את התערבותו בנושא שגורם לחששות בקרב העובדים.

לדברי יפרח, "לפני החגים הוצאנו לחופשה בכפייה לשבועיים על מנת שהמפעל בעכו יוכל לאסוף די גרוטאות, לעבדן למטילי ברזל ולספק לנו מטילים לעבודה כיום. זה מצב שאף פעם לא הגענו אליו. הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין שאבטלה בפריפריה אינה דומה לאבטלה בהיי טק. עובדים שנפלטים מכאן הולכים הביתה, לא להוראה ולא לשום מקום אחר".

מעסיקים ישראלים ולא זרים - ודואגים

מנהל המפעל, טיבי רובין אמר ש"אם עד היום סיפק המפעל בעכו 24 אלף טון בחודש, עכשיו האספקה היא של 13 טון בלבד. תמיד היה לנו מלאי חומר גלם. היום אין מלאי, אנחנו מעסיקים ישראלים בלבד שחרב הפיטורין מעל ראשם, בעוד קבלני בניין מעסיקים עובדים זרים. למי צריך לדאוג? ההפסדים שלנו הולכים וגדלים. לא יודע עוד כמה נחזיק מעמד".

מנכ"ל החברה, הנרי ויידא מזהיר גם הוא מפני פיטורים: "לטווח הקצר אנחנו סופגים הפסדים, לטווח הארוך אנחנו לא מוכנים להפסיד כספים. ומדובר בהפסדים משמעותיים. אם לא נראה אור בקצה המנהרה אולי באמת כדאי להפוך ליבואנים. לפטר את העובדים בישראל ולפרנס את הטורקים. יכול להיות שמדינת ישראל יושבת כיום על המדוכה סביב השאלה מה חשוב יותר, היחסים עם הטורקים שאותם צריך לרצות, או תעשיות הפלדה בארץ. אנחנו צועקים עכשיו כדי שבאמצע השנה הבאה לא תהיה פה קריסה".

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "משרד התמ"ת בודק את בקשת יצרני הברזל להטיל היטל ביטחה על יבוא הברזל לבניין.

שר התמ"ת החליט לבטל את ההיטל הזמני עד לקבלת נתונים מוצקים ומעודכנים שיאפשרו קבלת החלטה מנומקת באשר להיטל כחוק. ההחלטה צפויה להתקבל בתחילת 2010.

"בקבלת החלטה בנושא היטל על יבוא יש לשקול גם את היחסים הבינלאומיים של ישראל והסכמים בינלאומיים עליהם חתומה ישראל, את השפעת ההחלטה על המשק הישראלי ושמירה על תחרות. באשר ליצוא גרוטאות - קיים בארץ עודף איסוף על ביקוש מקומי לגרוטאות, וגם בשנות הפריחה של ענף הברזל היה יצוא גרוטאות. התעשיה המקומית רוכשת את כל צריכה בשוק המקומי ורק העודפים מיוצאים. המשרד שוקל כעת צעדים להקל על היצרנים המקומיים".