משרד הבריאות עונה למייל נגד החיסונים

מזה כעשרה ימים מופץ ברשת בישראל מכתב שרשרת מד"ר דייזי שטרן, הטוען כי חיסונים לשפעת החזירים הניתנים בארץ הם מסוכנים. בין הטענות: יש בחיסונים "סיכון לתגובות אוטו-אימוניות, רעילות במערכת העצבים ופגיעה בפוריות". פרופ' דן אנגלהרד, ראש הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ), הגוף המקצועי המייעץ למשרד הבריאות ומי שאליו היתה ממוענת פנייתה של שטרן, משיב היום (ג') אש במכתב ויראלי משלו, בו הוא עונה לטענותיה של שטרן אחת לאחת.

• מכתב השרשרת של ד"ר דייזי שטרן
תשובתו של פרופ' דן אנגלהרד למכתב

"עמדתי המקצועית ועמדת חברי בצט"מ, שהם מבכירי הרופאים והחוקרים בישראל,", פותח פרופ' דן אנגלהרד את מכתבו, "מבוססת על שילוב של ספרות מקצועית מחקרית המתפרסמת לאחר ביקורת מקצועית קפדנית, על שיקול דעת של רופאים מומחים... ולפיכך הינה בעלת תוקף. זאת בניגוד לקטעי מידע וציטוטים חלקיים המבוססים בעיקר על פירסום עיתונאי שמפיצים מתנגדי החיסונים".

טענה 1: האם נגיף השפעת מתון וקל?

פרופ' אנגלהרד משיב: "מגיפת השפעת הנוכחית מתפשטת בעולם בקצב מדאיג. נתונים עדכנים מראים, כי התחלואה והתמותה משפעת זו שונים באופן משמעותי שכן הפגיעה היא בצעירים. שיעור התחלואה באוכלוסיה עולה כבר כעת (טרם חורף) על שיעור התחלואה משפעת עונתית. אמנם בקרב רוב החולים המחלה היא קלה, אך תחלואה קשה ותמותה מופיעות בעיקר בקרב אנשים עם גורמי סיכון אך גם בקרב אנשים צעירים ובריאים לחלוטין. פנדמיות קודמות של שפעת הדגימו פוטנציאל להחמיר עם הזמן, ותיתכן הופעה של גלים נוספים חמורים יותר".

טענה 2: הסקוואלין בחיסון - רעיל ומסוכן   

באשר לטענה במכתב כי החיסונים מכילים חומר בשם סקוואלין, "חומר רעיל מאד למערכת העצבים שיכול לגרום לתגובות אוטו-אימוניות חמורות לרבות מוות", כדביר המכתב, עונה אנגלהרד: "אין כל בסיס מדעי לטענה זו. החומר squalene הוא חומר שומני ממקור טבעי, אשר נבדק לעומק במשך שנים רבות והוכלל בתרכיבי חיסון שונים, כולל שפעת עונתית. אחד החיסונים מסוג זה ניתן משנת 1997 ליותר מ-40 מיליון בני אדם. בטיחותו של חומר זה נבדקה ונמצאה תקינה".

טענה 3: ריכוז הסקוואלין בחיסון - קטלני

באשר לטענה שריכוז הסקוואלין בחיסון נגד שפעת החזירים גבוה יותר מזה שניתן לחיילי ארצות הברית ב-1991 וגרם למותם של חיילים, עונה אננגלהרד כי "מעולם לא הוכח כל קשר בין סינדרום מלחמת המפרץ וחיסון האנתרקס, שבו ניתן חיסון עם אדג'ובנט אחר (אלומיניום). האמירה שאלפים נפטרו מהחיסון אינה נכונה עובדתית".

טענה 4: החיסון גורם לתסומנת גיאן-ברה

באשר לטענה כי בשנת 1976 נגרמו מקרים רבים של תסמונת גיאן-ברה בעקבות קבלת חיסון נגד שפעת החזירים, עונה פרופ' אנגלהרד כי "הסיבה המדוייקת להופעת התסמונת ב-1976 מעולם לא נמצאה. יש להדגיש כי החיסון שניתן בשנת

 1976 שונה באופן מהותי מהחיסון הניתן כיום. כיום מדובר בחיסון שונה מזה שניתן ב-1976. מאז שנה זו נערכו מחקרים בהיקף נרחב ביותר ומעולם לא הודגם מאז קשר בין חיסון השפעת העונתי לתסמונת זו".

טענה 5: אחד החיסונים, המיועד לילדים, נאסר בשוויץ

ד"ר שטרן טוענת כי אחד החיסונים, פנדמריקס של GSK, בקושי נוסה על ילדים ונאסר לשימוש בקרב ילדים מתחת לגיל 18 בשוויץ. פרופ' אנגלהרד אינו עונה ישירות על המדיניות בשוויץ אך מציין כי החיסון מבוסס על אב טיפוס של חיסון שפותח משך למעלה מ-5 שנים" ונמצא יעיל ובטוח בקרב כל קבוצות הגיל. החיסון פנדמריקס נוסה בילדים מעל גיל 3 אבל לא נוסה על ילדים מתחת לגיל זה ולכן החלטנו בישראל לחכות לחיסון אחר, הדומה לחיסון השפעת העונתית".