שאלה:
האם מותר להיכנס לשירותים עם שרשרת שיש עליה ציטוט מהכתובים? (אפרת)
תשובה:
אנו נוהגים יחס של כבוד לכתבי הקודש ובעיקר לספר תורה שצריך לנהוג בו כבוד גדול, מפני "שהוא העד הנאמן לכל באי עולם, שנאמר 'והיה שם בך לעד'". בהלכות ספר תורה לרמב"ם (פרק י, יא) נכתב: "ויכבדהו כפי כוחו, אמרו חכמים הראשונים כל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות".
דין זה נוהג בספר תורה הכתוב על קלף, אולם גם ספרי קודש המודפסים על נייר, יש לנהוג בהם כבוד, בגלל תוכן הדברים שנזכרים בהם.
חכמים מספרים כי אחד הימים הטובים שנהגו בזמן בית שני היה בג' בתשרי; "שגזרה מלכות יוון שמד שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה מלכות חשמונאי וניצחום התקינו שיהיו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות. וכך היו כותבים: בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון. וכששמעו חכמים בדבר אמרו: למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום" (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח ב). כלומר, החשמונאים תיקנו לכתוב שם שמים בשטרות, וחכמים ביטלו את התקנה, בגלל החשש שהשטרות יזרקו לאשפה יחד עם שם ה' הכתוב בו.
מסיבה זו של זלזול אסור להיכנס עם ספרי קודש, או אפילו פסוק, לבית הכיסא. כך מסביר הש"ך (ספר שפתי כהן שחיבר ר' שבתי כהן במאה ה 17 על השולחן ערוך) את האיסור לרקום פסוקים בטלית (שולחן ערוך יורה דעה סימן רפג , ד), "מפני שהוא מביא פסוקי התורה לידי זלזול, כי ... מותר לבוא בטלית ... לבית הכיסא .... ואיך יביא פסוקי התורה במקום טינופת וזלזול". (בזמנם נהגו להיכנס עם הטלית לשירותים).
מה עושה מי שיש בכיסו סידור או תהילים, וצריך להיכנס לשירותים?
לכתחילה, יניח את הספר מחוץ לבית הכיסא. אולם אם הדבר בלתי אפשרי, מותר לו להיכנס לבית הכיסא כשהספר מונח בכיס
ועטוף בעטיפה נוספת. (הרב עובדיה יוסף, ילקוט יוסף ג, יג). כך גם לגבי שרשרת שיש עליה ציטוט מהפסוקים; לכתחילה לא כדאי לכתוב פסוק כדי להימנע מכניסה לשירותים. אם השרשרת מכוסה בכיס או נמצאת מתחת הבגדים – מותר להיכנס.
יש לציין שזהירות זו נוהגת דווקא בפסוק או חלק מפסוק, אולם ביטוי הלקוח מהכתובים ואנו משתמשים בו בשפה רגילה – (למשל, חזק ונתחזק) אין צורך להזהר בו.
כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
