בעקבות השמש: שבוע של אוכל בדרום פורטוגל

יום ג'. לוגם מהקפה, פותח עיתון, מדלג על הפוליטיקה, מחפף את הכלכלה ורואה מודעה: 'דרום פורטוגל, רק חמישים ימי גשם בשנה'. מתחיל להריץ בראש הסתברויות: מה הסיכוי שאם נסע ירד גשם? בתכל'ס, הניסיון שיש לי עם הסתברויות כאלה, לא כל כך מוצלח. נזכרתי איך פעם פנטזתי על חופשת חורף בים המלח. "תראי", שכנעתי את הגברת, "יש שם ממוצע של שבעה ימי גשם בשנה". נסענו. היינו ארבעה ימים, מתוכם ירד גשם במשך שלושה וחצי ימים. הוא הפסיק איך שנכנסנו לאוטו לנסוע לתל אביב.

בכל זאת החלטתי לקחת צ'אנס. "למה פורטוגל?", שאלה הגברת, "ולמה דווקא עכשיו?". "זה עולה גרושים", אמרתי לה. "נו?", היא לא הבינה (כלכלה זה לא השטח שלה). "אה", הוספתי, "ויש שם גם המון דגים". "קדימה לפורטוגל", היא השיבה.  "כבר הרבה זמן אני אומרת שאנחנו זקוקים לתגבורת של אומגה 3".

(צילום: index open)

צלצלנו למר ב'. שגר במושב. "מה פתאום פורטוגל ולמה דווקא עכשיו?", הוא שאל. מר ב' בטוח שאם הוא עוזב את המושב ליותר מכמה שעות רצוף המושב מתמוטט, הילדים מתים מרעב, ובכלל הממשלה תכף תחזיר את הגליל.

החוכמה במכירות, חברים, היא להגיד לכל אחד את מה שהוא רוצה לשמוע. "ובכן, מר ב' היקר", אמרתי, "דע לך שבחורף, כשהמים קרים יותר, הדגים הרבה יותר שמנים והרבה יותר טעימים". אגב, לא שיקרתי, זה נכון. הוא הסכים. נסענו.

איך מבלים שבוע בדרום פורטוגל

מלון שרתון אל-גארב. ענק. משגע. מפוזר על צוק שלם עם עצי אורן ועם מעלית שמורידה אותך לחוף. החוף נפלא. למטה בר שפתוח עד השקיעה, למעלה בר שפתוח רק לשקיעה, צופה לנוף, שם כדאי ללגום כוס פורט ויש בר פנימי לאחרי השקיעה, שם כדאי ללגום מה שאתם רוצים. בריכה פנימית, המון ברכות חיצוניות ומגרשי גולף. חדרי מלון נפלאים ויחידות מפוארות בנות שתי קומות עם מטבח. נחשו במה בחרתי.

הזריחות, השקיעות, החופים הארוכים והבתוליים והדי ריקים, כי זה מחוץ לעונה. קחו בחשבון שחוץ לעונה מתאימה במיוחד לסוציומטים כמוני. לא תפגשו שם הרבה אנשים וחלק מהמסעדות אפילו יהיו סגורות. כמעט שלא תיתקלו בפסטיבלים.

המים בים קרים אבל האנשים ידידותיים ופשוטים, ממש כמו בעונה. הבתים בלבן בוהק נראים נפלא על רקע הירוק והכחול של הים. בקיצור, המלצת הבית.

ומה אכלנו? ובכן, בחדר - הרבה ביצים טעימות באופן מיוחד, מטוגנות קלות במעט שמן זית, קצת גבינת מנצג'ו, עגבניות עם טעם טוב, אננסים מפלצתיים, המון תאנים. בחוץ - ערמונים שנקלים בכל פינה (הריח מלווה אותי עד עכשיו), המון סוגי סרדינים, דגים ומקרלים על האש, עופות (הנקראים גם עופות 'פירי-פירי' על שם פלפל הצ'ילי בהם הם נמרחים) מוגשים בכל פינה. העופות, חברים, טובים באופן מיוחד ומי שיסתכל על המדף בסופר יראה שזה עוף אמיתי ולא עוף חיוור, מנופח וורדרד, כמו אצלנו.

אוכלים שם גם המון חזיר. אחת ממנות הדגל היא משהו שדומה ל-surf and turf - בשר חזיר עם צדפות. אבל אני הייתי עושה תערובת של סרדינים על האש ועופות צלויים, ולא מתאכזב מהשאר. המטבח הפורטוגזי פשוט ובסיסי. טעמתי אפילו בקלאו, שזה דג בקלה אותו ממליחים ומייבשים ואחר כך שוטפים ומחזירים לחיים ועושים ממנו הכל. אבל לא השתגעתי.

מסעדה טובה במיוחד לסרדינים הייתה בעיר לגוס (Lagos) ואלו פרטיה: Escondidinho - טלפון: 282-760-386. את המסעדה הזאת מצאנו בזכות התעקשותה של הגברת לחפש מסעדות מקומיות.

(צילום: index open)

כמו תמיד, חייבים להפעיל את ההיגיון ולהתרחק משפת הים או הנהר, שם נמצאות רוב מלכודות התיירים שמציעות תפריטים בעלי 100 פריטים המתורגמים ל-8-9 שפות. אפילו נהניתי באחת הפעמים מסוג של דייסת תירס גסה עם חתיכות בייקון, ולצידה סרדינים מפולטים מטוגנים בבלילה.

למה שלא כל כך התחברתי, זה דווקא לדיונון צלוי על הגריל שמוגש עם הדיו שלו. לא ראיתי בהכנה שלו בשורה ובכלל, פירות הים קצת אכזבו אותי, שכן לרוב הם היו סתם מטוגנים בשמן עמוק ואפילו מטוגנים מדי. אחרי שנמאס לנו לאכול דגים ועופות, רצינו נקניקיות, שכן בסופרים ראינו נקניקיות מפתות. אבל כל הדוכנים שניסינו היו נפילה אחת גדולה. הנקניקיות היו מקופסאות שימורים עם טעם של לפני 30 שנה בצבא, גם אז לא הצלחנו לאכול.

אז לא אכלנו. המשכנו לדוכן הבא וגם שם חזרנו על אותה טעות. הזמנו נקניקיות. שוב לא אכלנו. מזל שהבירה המקומית טובה מספיק כדי לשטוף את הטעם. אבל בסך הכל דרום פורטוגל התגלתה כחופשה נהדרת. חזרנו וניסינו לשחזר את טעם העוף.

עוף בנוסח 'נשבור להם את העצמות' וצ'וריסוס

המרכיבים (ל-4 אנשים רעבים):

1 עוף שלם

6-4 נקניקיות צ'וריסוס מאיכות טובה

2 בצלים, פרוסים לטבעות דקות

למשרה:

3 שיני שום כתושות

1/2 כוס שמן זית

1/3 כוס מיץ לימון

1 כפית גרגרי כוסברה

1 כפית שטוחה פפריקה מתוקה או חריפה, לפי יכולת הסבל שלכם

מלח גס לפי הטעם

אופן ההכנה:

1. הכנת העוף הזה מתחילה 3 ימים לפניפותחים את העוף לפרפר, שמים אותו בין שני צלופנים או ניילון נצמד וחובטים בו עד שעצמותיו מתרסקות והוא נהיה די שטוח. כעת מערבבים את מרכיבי המשרה ומעסים את העוף היטב. מקפידים להכניס את התיבול גם מתחת לעור. משאירים במקרר ל-3 ימים, מכוסה, ומפעם לפעם הופכים ברוטב.
2. מכניסים את העוף לתנור שחומם ל-180 מעלות כשהוא מכוסה בנייר אלומיניום למשך כ-40-50 דקות
3. מטגנים את הנקניקיות במחבת פסים כ-6-7 דקות ומניחים בצד. מטגנים את הבצלים הפרוסים דקות ספורות על מחבת פסים ומניחים בצד.
4. מורידים את נייר האלומיניום מהעוף ואופים כ-10 דקות.
5. מניחים בצידי העוף את הצ'וריסוס. את טבעות הבצל המטוגנות למחצה מניחים על העוף. סוחטים עוד חצי לימון על הכל וממשיכים לאפות כ-10-15 דקות עד שהעוף משחים יפה (אם הצ'וריסוס הם מהסוג הדק יותר, מקצרים את זמן האפייה בתנור).
6. מוציאים, מסדרים על מגש יפה, מגישים עם תפוחי אדמה מבושלים במים בקליפתם, קולפים אותם, מפזרים עליהם מלח גס ושמיר קצוץ. ליתר בטחון מטפטפים על העוף, הבצל והצ'וריסוס עוד קצת שמן זית ומיץ לימון טרי. הולך נפלא עם בירה.