את רוצה להתלונן? עדיף שלא תביטי לו בעיניים

את הרגע ההוא לא אשכח לעולם. זה זה לפני כמעט 30 שנה, הייתי עסוקה בהכנת ארוחת הערב עם בני בן השש, שחתך את הירקות. לפתע הוא הרים את עיניו, הביט בי ושאל: "אמא, את יודעת מי הילד הכי חזק בכיתה?"

"לא", השבתי. "מי הילד הכי חזק בכיתה שלך?"

"חזי", מיהר להשיב.

"ואיך אתה יודע שחזי הוא הילד החזק ביותר?" המשכתי להתעניין.

"כי הוא אף פעם לא בוכה", ענה בחגיגיות.

לבי החסיר פעימה. קלטתי שהילד כבר הפנים מציאות אכזרית: "הרגשת – נכשלת". להיות "גבר" פירושו להיות קשוח, בשליטה מלאה ברגשות ומחוסן בפני עצב, פחד וכאב. החלשים מדברים על רגשותיהם. אנשים מצליחים ממשיכים לתפקד בשיא יכולתם.

תמיד עודדתי את הילדים שלי לדבר על רגשותיהם. תכופות אמרתי שבכי הוא דווקא סימן לחוזק. אבל בני ראה שבנים שבוכים נמעכים וזוכים ללעג ולקלס, וכי הטיפוסים הקרים, האדישים, הסטואיים, זוכים לכבוד ולשבחים. הוא עדיין ילד רגיש, אך דווקא משום שהוא רגיש כל כך, הוא משתדל מאוד להסתיר זאת, במיוחד בנוכחות הטיפוסים המצ'ואים.

מהרגע שבו נולדים תינוקות, בנות נוטות להגיב אחרת לפחד מאשר בנים. כשילדות קטנות נבהלות כתוצאה מרעש רם, הן מחפשות קשר עין עם אחרים. הבטה לתוך עיניו של אדם אהוב מורידה את רמות הקורטיזול בגופן – הורמון הקשור לדחק, ושרמתו עולה אוטומטית בכל פעם שאנחנו חווים חרדה. לעומת זאת, כשבנים קטנים נבהלים, עיניהם נוטות לנתר סביב והם נסוגים לתוך עצמם. הם נרגעים דווקא על ידי הימנעות מקשר. אם כן, מה שגורם לבנות להרגיש טוב יותר, גורם לבנים דווקא לחוש רע יותר.

מחקרים רבים הראו, שבזמן שנשים מדברות על בעיותיהן ועל פחדיהן, יורדת רמת הקורטיזול בגופן. לעומת זאת, בזמן שגברים מדברים על חוסר הביטחון שלהם, רמת הקורטיזול בגופם עולה. המודעות לשוני זה שבין גברים לנשים עשויה להיות גורם משמעותי בהצלחת נישואים או בכשלונם.

כעס הוא רגש "מותר", שכן הוא גורם להם להרגיש חזקים

בספר שכתבתי לפני שנים רבות, Appreciating People (כיצד להעריך אנשים), תיארתי אנשים כשייכים לאחת משתי קטגוריות כלליות מאוד: טיפוסים חושבים וטיפוסים מרגישים. טיפוסים חושבים (60% גברים, 40% נשים) מתמקדים בנתונים ובמידע עובדתי. לא קל להם לשתף אחרים במידע אישי, אם בכלל, וביטוי רגשות משעמם ומעצבן אותם. טיפוסים מרגישים (60% נשים, 40% גברים) אוהבים לשתף ברגשות ומאוד איכפת להם כיצד הם ואחרים מרגישים. מובן שגם החושבים מרגישים והמרגישים חושבים, אבל מוחותיהם מעבדים רגשות ומחשבות בצורה שונה. טיפוסים חושבים (הן גברים והן נשים) נוטים פחות לבטא את רגשותיהם במלים, ופחות מודעים לניואנסים של הרגשות. כעס הוא רגש אחד "מותר", שכן הוא גורם להם להרגיש חזקים ובעלי עוצמה. אפילו אהבה עשויה להתפרש אצלם כרגש מחליש, שכן פירושה להזדקק לאחרים.

אשה מבריקה הודתה פעם בפניי, "אני רואה את עצמי כטיפוס חושב. אני לא מאוד אמפתית. אני רואה שאנשים במצוקה וחווים כאב, אבל אינני מרגישה את כאבם ואינני מבינה ממה הם עושים עניין כל כך גדול. אני טובה בלפתור בעיות ובלומר לאנשים מה אני חושבת, אבל אם אנשים רוצים אמפתיה אני שולחת אותם לבעלי, שהוא טיפוס מרגיש".

לדאוג לכך שהתקשורת ביניכם תהיה חוויה חיובית

אם את טיפוס מרגיש הנשואה לאדם מטיפוס חושב, או להיפך, עלייך לדאוג לכך שהתקשורת ביניכם תהיה חוויה חיובית. אם תתלונני בכל פעם שאתם משוחחים, אז בן זוגך עשוי לחשוב ש"לדבר" זה משהו שמוטב להימנע ממנו. כאשר אדם חש רגש עז, כל האחרים מושפעים מכך, כפי שכאשר מכים בכוס זכוכית, כל שאר הכוסות מתחילות להדהד. כדי להימנע מהדהוד ברגשות חרדה, הוא עשוי להתחיל לכעוס, להתגונן או פשוט לסגת. ההצעות הבאות עשויות לסייע במקרה כזה:

• דאגי לכך שהתקשורת בטוחה. אם את רוצה לבטא תלונה, הציגי אותה בדרך לא-מתעמתת. הקדימי את דברייך במלים, "יש לי בעיה. אתה חושב שאתה יכול לעזור לי?"

• הימנעי מהאשמות. רוב הגברים שונאים להרגיש חלשים, חסרי אונים, מפוחדים או עצובים, שכן הרגשות האלה נחשבים לחלשים ו"נשיים". כל ביקורת נחווית כמסר על כישלון, כמו "אתה לא רגיש כלפי" או "אתה לא עוזר לי מספיק", או "אתה לא משקיע מספיק ביחסים שלנו". האשמות כאלה גורמות לעליית רמת הקורטיזול, מצב הגורם לו אי נוחות כה רבה, שהוא ירצה לברוח. לפתע פתאום, הוא עשוי להיזכר שהוא צריך לפגוש איזה חבר, או לחפש התנהגות התמכרותית, חלילה, כדי להטביע את הכאב.

• תני לו מרחב פיזי. אם יש לך תלונה, אל תציגי אותה כשאת יושבת מולו ליד השולחן ואתם מביטים אחד לשני בעיניים. שמרי את קשר העין לאמירות חיוביות! הזכירי את הבעיה בקצרה, במלים מועטות ככל האפשר, אולי תוך כדי טיול או נסיעה.

• התמקדי בפיתרון. בואי נאמר שאת רוצה שהוא ישקיע יותר זמן בהכנת שיעורים עם הילדים, או שלא ייתן להם כל כך הרבה ממתקים. התחילי את הצגת העניין באמירה כמו "עזור לי להבין מדוע יהיה לך קשה ל..."

• בטרם תביעי רגש עז, אמרי לו כיצד את רוצה שהוא יגיב. אמרי, "אני זקוקה לבטא את רגשותיי לרגע. כל מה שאני רוצה הוא שתגיד לי שזה בסדר ושתעזור לי עם זה". לאחר מכן את יכולה לומר שאתה מרגישה המומה נוכח הבעיה, או שקשה לך להיות ליד קרוב משפחה מסוים וכדומה. עשי את זה קצר ככל האפשר, כדי למנוע עלייה ברמת הקורטיזול. לאחר מכן סכמי במילים, "תודה שהקשבת לי. זה מאוד עזר לי".

• קחי אחריות על אושרך. אל תאמרי לו כמה מדוכאת ובודדה את, אלא אם כן בכוונתך לגרום לו להרגיש אשם. גברים פוחדים מאוד מכישלון, ופוחדים שישלטו בהם. אם תנסי להכריח אותו להשתנות בשעה שאין לו כל רצון להשתנות, הדבר רק יעורר בו יותר רגשות התנגדות, מרד ותרעומת.

• דברי איתו ב"סגנון מנצח". הפכי כל זמן שיחה יקר שיש לך איתו לחוויה בטוחה וחיובית. עשי אותו גאה בך, במקום לעשות עליו רושם של אשה מנג'סת ומתלוננת. דברי על הצלחותייך. במקום לספר לו איך הילדים משגעים אותך, או את הדברים האיומים שהם עשו, עשי רשימה של ההישגים שלהם וספרי לבעלך. אמרי לו, "יש לנו ילדים נהדרים!" ואז, אולי, הוא ירצה להיות בבית לעתים קרובות יותר ולעזור יותר.

• ד"ר מרים אדהאן היא פסיכולוגית, מרצה ומחברת שייסדה את שיטת א.מ.ת. להתפתחות אישית. באדיבות אתר חב"ד.