מאדים ממשיך לספק כותרות בקשר לאפשרות של הימצאות מים על פניו. בימים אלה מצויים על פני המאדים שני "רכבי שטח" קטנים, לא מאוישים, שהגיעו אל מאדים לפני כ-6 שנים לבדוק את האפשרות להמצאות מים על פניו או מתחתיהם.
אחד משני רכבי השטח, "ספיריט", נתקע למשך ששה חודשים
על שפתו של מכתש קטן באזור הקרוי "גבעות קולומביה" שבו התגלתה נוכחות של ברזל הידרוקסיד שהוא מינרל הנוצר בנוכחות של מים. אולם, מסתבר שלעתים לרע יש גם צד חיובי. במאמציו של הספיריט להשתחרר מהקרקע האוחזת בה, התגלה סולפאט החבוי מתחת לפני הקרקע.
ספיריט בפעולה. גם כשהוא תקוע - הוא מביא תגליות מסעירות (צילום: נאס"א)
תגלית זו חשובה מאוד כיוון שהיא מרמזת לא רק על קיום מים בעבר במקום שבו נוצר הסולפאט אלא גם על הדרך המעניינת בה נוצר. הסולפאט הוא מולקולת גופרית ואטומי חמצן שנוצרת בעיקר כאשר קיטור אדי מים חמים יצאו מתחת לפני הקרקע בעת התפרצות וולקנית עם נוכחות של גופרית.
| העדות הקודמת |
|
| נמצא קרח מים על פני המאדים / ד"ר יגאל פת-אל |
|
הנחתת "פניקס", החופרת בקרקע המאדים, מצאה קרח מים מתחת לפני הקרקע. הימצאות קרח מים בכוכב האדום מעלה את הסבירות לכך שבעבר היו בו מים, ואולי גם חיים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אדי המים וכן הגופרית השכיחה בעת התפרצויות וולקניות מרמזים על קיום אזורים עתירי מים ומינרלים שהיו עשויים, בעבר, לתמוך בצורות מסוימות של חיים. יתר על כן, שכבת הסופלאט שהתגלתה הייתה פריכה, מה שמרמז על חדירת מים נוזלים אליה בתקופות אקלים שונות על פני המאדים בעת שהתנאים על פניו אפשרו זרימת מים נוזליים.
כיום סבורים שעקב השינויים הקיצוניים של נטיית צירו של מאדים (ציר הסיבוב שלו סביב צירו ביחס למישור הקפתו את השמש), קיימות על פני מאדים תקופות בהן כיפת הקרח שבקוטב שלו פונה אל השמש בעת הקיץ, אז מתאפשרת המסה של קרח מים המצוי בסמוך לקטבים, גם מתחת לקרקע. מים אלה מחלחלים אל שכבות הסולפאט ומפוררים אותן.
בדרך זו, אפשר והספיריט לכד שתי ציפורים במכה אחת – הן גילוי של תהליכים המעידים על פעילות וולקנית שיצרה קיטור אדי מים וגופרית וכן עדות כלשהי לתקופות אקלימיות נוחות יותר על פני מאדים (אם כי עדויות לזרימת מים על פני מאדים כבר
ידועות לנו כמה עשרות שנים על פי מראה תוואי קרקע).
מסתבר שאף-על-פי שכבר חלפו כ-6 שנים מאז החלו הספיריט והאופורטיוניטי את משימתם על מאדים הם עדיין מצליחים לספק את הסחורה, גם כאשר הם תקועים.
אגב, האזור שבו מחפש הספיריט עקבות מים ואולי עדויות להתכנות חיים על פני המאדים, הקרוי גבעות קולומביה, הוא אזור בן 7 גבעות, הקרוי על שמו של צוות הקולומביה שנספה שבו היה חבר גם אילן רמון ז"ל.
מאדים הולך ומתקרב לכדור הארץ ובחודש הבא הוא יהיה בקרבה המרבית אלינו במחזור זה של הקפתו את השמש. הזדמנות מצוינת לאתר את כוכב הלכת האדמדם, למי שעדיין לא הבחין בו בשמיים, תספק ההתקבצות בינו לבין הירח שתתרחש לאחר חצות, בלילה שבין ה-6 ל-7 בדצמבר. הירח יחלוף אז 5 מעלות דרומית למאדים, ואז אפשר יהיה להתחיל ולעקוב אחר הכוכב ולנסות לראות פרטים על פניו, אם כי גודלו הזוויתי עדיין קטן.
| המים של הירח |
|
| נאס"א: יש מים על הירח - והרבה / ynet והסוכנויות |
|
"מצאנו מים על הירח, ולא קצת אלא כמות משמעותית", באמירה נחרצת זו פתח אנטוני קולפרייט, מנהל משימה בסוכנות החלל נאס"א עידן חדש ביחסים בין האדם לירח. לא עוד כדור יבש ושומם המרחף בחלל, אלא עולם דינמי ומרתק, שניתן לנצל את משאביו ואולי אפילו לחיות עליו למשך זמן מוגבל |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הירח המתמעט כמעט ויכסה ביום שישי בערב, 4 בדצמבר, בשעה 23 את הכוכב דלתא, ווסאט, בקבוצת תאומים. אף על פי שבפועל הירח לא יכסה את הכוכב, האירוע מוגדר כהתכסות בגלל הקרבה הגדולה מאוד של שולי הירח לכוכב. למרות שהכוכב בהיר יחסית יהיה קשה לראות את ההתכסות כיוון שהירח סמוך למילואו.
מי שמבקש לצפות בהתכסות ייטיב לעשות אם יתחיל לצפות בשני הגופים בערב כדי לעקוב אחר הירח המקרב לכוכב. בעת שיא המרחק ביניהם, בשעה 23:41, הכוכב ישיק לשוליים הדרומיים של הירח עד כדי "כמעט" נגיעה אך לא יכוסה. שמו של הכוכב נגזר מערבית – אל-וסט, האמצע. זהו כוכב כפול כאשר הכוכב העיקרי הוא ענק צהוב והמלווה הוא כוכב כתום ננס. אפשר להבחין בשני הכוכבים בטלסקופים בינוניים.
קבוצת תאומים תתפוס את הכותרות בשבוע הבא כאשר ינבע ממנה מטר המטאורים הטוב ביותר השנה, מטר הג'מינידים, ועליו ארחיב בכתבה בשבוע הבא. (לזיהוי קבוצת תאומים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת
המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים
, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
