את היופי שבהלכה כבר הרסתם

השררה מעבירה אותם על דעתם: הן את הרב עובדיה יוסף שלגסות רוחו כבר הורגלנו, והן את שר המשפטים יעקב נאמן שרצון למהפיכות פורץ ממנו באנרגיות גבוהות. 

איני יכולה להשתחרר מהאימה שמטילים שני האדונים הנכבדים, הרוצים לכפות עלינו דין תורה ודין חכמיהם באופן שהם מבינים אותם. פירוש הדבר: גזירות רבות ובייחוד שלילת זכויותיהן של נשים - לא רק מלשבת על כס הדין, אלא גם לשלול מהן זכויות בירושה, במעמד של ייצוג וכן אפליה לרעה בכל תחום במשפחה ובחיי הציבור. מדובר בגילויי רשעות שעלולים להתקבל בתחומים נוספים שכבר היום נמסרו לסמכותם.

לדוגמא, במעשי הגיור מחמירים רבנינו עד כדי השפלה ועינויים, שעה שב"מסכת קידושין" וב"אבן העזר" (שולחן ערוך) נאמר ביחס למי שנטמע בציבור כי "כל המשפחות בחזקת כשרים וכל המטיל מום יש בו רוע כאילו היה עמלק, והפוסל במומו פוסל". וכן: "כיוון שנטמעו נטמעו אין חוקרים ואין דרושים". והרי הבאים לישראל באו בהזמנתנו ולטובתנו וכולם נטמעים – בצבא, בבית-הספר, בתרבות ובשפה. אך הרבנים רוצים שררה וכוח. רבים מהם מענים את ה"קורבן" ברשעות. בזים לאנשים אלה, אבל מתפרנסים מהם היטב.

דוגמא אחרת היא השנאה והבוז ל"אחר", לגר, למרות שהצו מחייב דאגה כלפיו, לתת לו דין אזרח ותושב. אפילו מצויין שהאלוהים אוהב את הגר (דברים, פרק י', פסוק י"ח), וכן בבמדבר, פרק ט', פסוק י"ד: "חוקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח בארץ". אם כן, את יחסו של המשפט העברי לדרוזים ולערבים בישראל, לא כל שכן לפלסטינים, לא טרחו השניים לאמץ עד כה.  

חמור מכך: שני האדונים הנכבדים לא מודעים כנראה למסמך המכונן של מדינת ישראל ואולי כלל לא קראו אותו. הכרזת העצמאות וקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה, הם שני מסמכים שהתקבלו פה אחד: הראשון בקימה ובשירת התקווה על-ידי מועצת העם, והשני על-ידי הכנסת הראשונה, שכללה מפלגות דתיות כמו הפועל המזרחי, המזרחי, אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל.

בשני מסמכים אלה, לרבנים אין מעמד וזכויות. שהרי היישוב הציוני שחזר למולדת ליישבה ולבנותה נקרא "היישוב העברי". יהודי הוא מונח של קהילה דתית בגולה ואין הוא מוזכר בסידור התפילה לא של ראש השנה ולא של יום כיפור. שם יש רק "ישראל". עם ישראל, אלוהי ישראל.

במסמך המכונן נקבע בין השאר כי המדינה "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל (לא רבנים ולא כהנים), תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות: תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

בקווי היסוד של הכנסת הנבחרת הראשונה נאמר כי "בחוק שיבסס את המשטר הדמוקרטי והרפובליקני במדינת ישראל יובטח שוויון גמור של זכויות וחובות לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ולאום: יובטח חופש של דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, יקוים שוויון מלא וגמור של האשה – שוויון בזכויות ובחובות בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים".

הפרק מסתיים בפסקה הבאה: "המדינה תספק את צרכי הדת הציבוריים של תושביה, אבל תמנע עצמה מענייני דת. שבת ומועדי ישראל יהיו ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, שאינם יהודים תישמר להם זכות ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם".

ובכן, מה בין המסמכים המכוננים את מדינת ישראל לתורת הרבנים?