רוצים לנשום אוויר נקי במרכז העיר? תחבורה ציבורית מפותחת לא תעזור, ללא תשלום בכניסה לעיר. דו"ח שהוגש למשרד להגנת הסביבה קובע כי עידוד השימוש בתחבורה ציבורית לבדו, לא יתרום לצמצום פליטת גזי החממה בישראל. זאת, מאחר שהרחבת השימוש בתחבורה ציבורית תגרום לעלייה במספר הנסיעות שמבצעים אוטובוסים ורכבות - וכך גם תגדל כמות הזיהום שאמצעי תחבורה אלה פולטים. על-מנת לצמצם משמעותית את זיהום האוויר, מומלץ למדינה לנקוט אמצעים להגבלת השימוש ברכב פרטי, ובראשם: גביית אגרות גודש מנהגים הנכנסים למרכזי ערים, והקטנת מספר מקומות החנייה בערים הגדולות.
ראוי להזכיר כי משרדי הממשלה - ובראשם משרדי האוצר והתחבורה - בוחנים זה כמה שנים את עניין אגרות הגודש. בשנה שעברה, אף הצהיר מנכ"ל משרד התחבורה דאז, גדעון סיטרמן, כי עד סוף 2009 יוטלו אגרות גודש על
נהגים הנכנסים למרכז תל-אביב. גם ועדה בין-משרדית, שבחנה דרכים לעידוד השימוש בכלי רכב ידידותיים לסביבה,
המליצה בעבר על הטלת אגרות גודש, בהיקף שנתי של בין 500 מיליון שקל ומיליארד שקל.
דו"ח: הטלת אגרות גודש תצמצם את זיהום האוויר (צילום: ניב קלדרון)
"תחבורה ציבורית לבדה אינה תורמת באופן משמעותי להפחתת פליטות גזי חממה בישראל", קובע הדו"ח. הסיבה: "הירידה
בנסועת (קילומטראז') כלי רכב פרטיים עקב מעבר של נסיעות קיימות לתחבורה ציבורית, תגרום להפחתת פליטות גזי חממה. אולם, כאשר מתחשבים בהתווספות נסיעות חדשות, ההערכה היא כי פוטנציאל ההפחתה יבוטל".
אמנם אין חולק על כך שלעידוד תחבורה ציבורית ללא אמצעים משלימים, יש תועלת רבה למשק ולחברה: צמצום עומסי תנועה, הפחתת זיהום אוויר נקודתי, הפחתת מפגעי רעש בצירים תנועה מרכזיים, וחיבור ישובים מרוחקים למרכזי תעסוקה. אלא שהתועלת הסביבתית מוגבלת, שכן עידוד תחבורה ציבורית מגדיל את אפשרויות הבחירה העומדות בפני הציבור, וכתוצאה מכך צפויה "תוספת נסיעות חדשות - תופעה המגדילה את כמות פליטות גזי החממה".
על-מנת להשלים את המהלך לעידוד התחבורה הציבורית, ולהגביר משמעותית את התועלת הסביבתית, קובע הדו"ח כי "(רק) יישום אמצעים אלו - כגון אגרות גודש ומדיניות חניה מחמירה - במקביל להגדלת היצע התחבורה הציבורית, יכול להביא להפחתת פליטות גזי החממה".
ממצאי סקר שערך בשנה שעברה משרד התחבורה, גילו כי עומסי התנועה באזור תל-אביב גורמים לאובדן של כ-22 מיליון שעות עבודה בשנה - שערכן נאמד בחמישה וחצי מיליארד שקל. הסקר גם בדק את עמדות הציבור כלפי אגרות גודש. לטענת משרד התחבורה, רוב תושבי מטרופולין תל-אביב - וכן רוב נוסעי התחבורה הציבורית - תומכים בהטלת האגרות.
שלוש חלופות גיאוגרפיות נבחנו לתוכנית אגרות הגודש, כאשר המצומצמת מכולן כללה חלק נרחב ממרכז תל-אביב: משדרות רוקח בצפון עד רחוב קיבוץ גלויות בדרום, ומנתיבי איילון במזרח ועד חוף הים במערב. הנטייה במשרדי הממשלה היא להנהיג "אגרה דינמית": מחיר הכניסה ישתנה בהתאם לשעת הנסיעה, העומס בכבישים, וגם מידת הזיהום של כלי הרכב. על-פי הערכות ראשוניות שפרסם בעבר משרד התחבורה, גובה האגרה היומית אמור לנוע בין 25 ל-50 שקלים.
אלא שלמרות הצהרות משרד התחבורה בעבר, התוכניות להטלת אגרות גודש נגנזו - כנראה לשנים רבות. שר התחבורה הנוכחי, ישראל כץ, מתנגד להטלת אגרות אלה, וזאת כל עוד התחבורה הציבורית אינה מספקת חלופה ראויה לכלי הרכב הפרטיים. עמדה זו - שאינה תואמת את תוצאות סקר משרד התחבורה מהשנה שעברה - זוכה לתמיכה ציבורית נרחבת, הן בקרב ח"כים מובילים, והן בקרב ארגונים "ירוקים".
יש לציין כי עיריית תל-אביב קידמה בעבר תוכנית עצמאית להגבלת תנועת כלי רכב מזהמים במרכז העיר, אך חילוקי דעות עם משרד התחבורה - שנגעו לענייני סמכויות שונות - הביאו לגניזתה. ראש העיר, רון חולדאי, התבטא בחודשים האחרונים מספר פעמים בענייני תחבורה, וטען כי צמצום תקני חניה והטלת אגרות גודש תהיה אפשרית רק לאחר שדרוג משמעותי של מערך התחבורה הציבורית בגוש-דן.
