עשור בלי עשר: עוד שיעור כזה ואבדנו
התלמידים של היום הם לא התלמידים של פעם. ואולי המורים אשמים? מתי היה נדמה לרגע שאנחנו יוצאים מהבוץ - ולמה שקענו בו מחדש?
"אנחנו בצרות", פסק ראש הממשלה לקראת צאת העשור, כשהוא מתייחס למצבה העגום של מערכת החינוך בישראל. אכן, בשנים האחרונות, לאחר שיפור מסוים בהישגי תלמידי בתי-הספר - בין היתר בשל קצת "קוסמטיקה" - חוזרים הציונים אט-אט לרמתם בתחילת העשור.
פחות ממחצית מבוגרי התיכונים זכאים לתעודת בגרות; בכיתות הנמוכות יותר ממשיכים התלמידים להיכשל. הבשורה הטובה היא שיש יותר סטודנטים - אבל גם הרבה פחות מרצים שילמדו אותם. האם יש סיכוי לפרס נובל כחול-לבן גם בעשור הבא?
בגרות: עלייה מדומה לצורך ירידה
לאחר עלייה קלה באחוז הזכאים לתעודת בגרות בתחילת העשור, חלה ירידה וכמעט חזרה לנתונים משנת 2000. גם במניין הזכאים הכולל נרשמה תופעה דומה: בעוד שבשנת 2000 היו זכאים לתעודה 43,974 תלמידים, זינק המספר ל-55,928 בשנת 2004 - אך מאז חלה ירידה הדרגתית גם במספר הזכאים.
ראוי להעיר כי בשנים 2000 ו-2001 מדובר באחוז הזכאים לאחר מועד הקיץ, ואילו משנת 2002 נוספו גם הזכאים לאחר מועד החורף - דבר שהביא לעלייה של כמה אחוזים בודדים בנתונים.
פער עצום קיים עדיין בין הישגי התלמידים היהודים לאלה של הלא-יהודים: במבחני הבגרות של שנת 2008, בעוד ששיעור הזכאים לתעודה מקרב היהודים עמד על 59.74%, רק 31.94% מהאחרים היו זכאים לה.
מיצ"ב: עולים או יורדים?
הפער בציונים בין יהודים לערבים קיים גם בבחינות המיצ"ב, בהן נבחנים תלמידים מכיתות ה' ו-ח'. במתמטיקה לכיתות ה' למשל, שם לא אמורה להיות כל השפעה לשפת ההוראה, עמד הציון הממוצע ב-2009 על 60.9 בציבור היהודי, לעומת 46.4 בערבי. במהלך העשור האחרון היו פערי הציונים במקצוע זה בין 11 ל-20 נקודות.
*נתוני 2007 לכיתה ח' לא היו ניתנים להשגה
מגמה בולטת בציוני המיצ"ב היא הירידה ההדרגתית בשנים האחרונות: בעוד שבתחילת העשור, בבחינה למתמטיקה לכיתות ה' בבתי-הספר היהודיים עמדו הציונים על 70-73, חלה בשלוש השנים האחרונות הידרדרות וכרגע התלמידים מקבלים ציון מספיק (61-64). המצב בבחינה זו אצל הערבים חמור יותר, ובארבע השנים האחרונות הממוצע הוא מתחת ל-55 נקודות - כלומר נכשל.
בבחינה למתמטיקה בכיתה ח' חל שיפור באמצע העשור, אך בשנים האחרונות שוב הידרדרות - וממוצע ציוניהם של התלמידים היהודים וגם הערבים הוא נכשל. בעוד שבמגזר הערבי הממוצע הלא-עובר הוא לאורך כל העשור, במגזר היהודי בין 2004 ל-2006 דווקא הרימו הציונים הממוצעים ראש, אך מהר מאוד הידרדרו התלמידים שוב, איבדו קרוב ל-20 נקודות מהשיא וחזרו להיכשל.
במשרד החינוך אומרים כי לא ניתן להשוות את הישגי התלמידים עד שנת תשס"ו, להישגים מתשס"ז ועד היום מפני שבוצע כיול במדידת הנתונים. במשרד טוענים כי דווקא יש עלייה נאה בהישגי התלמידים במתמטיקה בכיתות ה' וח' בשלוש השנים האחרונות.
השכלה גבוהה: עלייה חדה
שכר הלימוד הגבוה כנראה אינו משפיע על הצעירים, שממשיכים לנהור בהמוניהם לאוניברסיטאות ולמכללות ללימודים גבוהים. במהלך העשור חלה עלייה הדרגתית במספר הסטדונטים הלומדים במוסדות האקדמים מ-210 אלף בשנת 2000 ל-280 אלף בשנת 2009.
השנה, למשל, לומדים 221,420 סטודנטים לתואר ראשון, 47,300 לתואר שני, 10,300 לדוקטורט ו-980 ללימודי תעודה. בשנים האחרונות חלה עלייה הדרגתית בלומדים באוניברסיטאות, אך עלייה יותר משמעותית נרשמה במכללות. גם בקרב הסטודנטים הערבים חלה עלייה חדה. בעוד שבתחילת העשור היו 7% מבין הסטודנטים ערבים, שיעורם השנה הגיע ל-11%.
עוד נתון הוא בחירת תחום הלימוד. בשנת 2009 לומדים רק 8.6% בפקולטה למדעי הרוח, לעומת 18.5% בתחילת העשור. ירידה חלה גם במספר הסטודנטים הלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, משנת 2000. מה כן לומדים? משפטים, הנדסה, אדרכילות ומנהל עסקים.
בשנים האחרונות, במקביל לעלייה במספר הסטדונטים, חלה ירידה במספר המרצים. והתוצאה: אם לפני 20 שנה היחס היה מרצה אחד לכל 16 סטודנטים, השנה הוא הגיע לאחד לכל 24.
לפנייה לכתב/ת 
