10 הערות: השמיים בוכים על ליגת העל
עמדת הקרן מוצפת, בית"ר י-ם חכמה על חלשות, מכבי חיפה שכחה מהצ'מפיונס, אוהדי מכבי ת"א גילו את פרצופם המכוער ונבואת מחפוד התגשמה. וגם: כיצד נראית הטבלה האמיתית?
גשם, כיסאות מוזיקליים של מאמנים, אוהדים שיורקים ואחרים שמקללים. זו היתה מנת חלקנו במחזור ה-13. אז לרגל הסיומו (הלא סופי עד למשחק ההשלמה בסוף החודש), הנה 10 הערות.
1) גשם גשם בוא. סערת גשם קיצונית יכולה להתרחש בכל מקום ובכל מגרש. זו בהחלט לא האחריות של ההתאחדות לדאוג לכך שעמדת דגל הקרן לא תהיה מוצפת. האחריות של ההתאחדות היא בכך שהפועל עכו נאלצת לארח את משחקי הבית שלה בנצרת עילית. אוהדי עכו צריכים לסבול בכל פעם ממשחק רדיוס, ולנסוע 42 קילומטר הלוך ואת אותו המרחק גם בחזור.
ליגת העל שלנו משקפת חוסר ספורטיביות כמעט בכל היבט שלה. אם להפועל עכו היה מגרש ביתי נורמלי, כל זה לא היה קורה. ואם לא היו מגדילים את הליגה לפני שיודעים שיש לפחות שמונה מתקנים ברמה הולמת ובפריסה גיאוגרפית סבירה, זה גם לא היה קורה.
2) אופוריה ירושלמית. אין כמו קבוצות מהליגה הלאומית כדי לשפר את מצב הרוח. הפועל רעננה ואחי נצרת הוציאו את בית"ר ירושלים מהמשבר ונתנו גושפנקא נוספת לטעות הקשה בהגדלת הליגה. אחרי המשחק נשמעו קולות שמחה מחדר ההלבשה הבית"רי, כאילו שהקבוצה חזרה למאבק האליפות. זה הזמן להעיר את השחקנים ולהזכיר להם שהליגה האמיתית אינה בשחקנים אלמוניים מאיזור השרון ומאיזור הצפון. גם לא הפועל רמת גן, שאותה יפגשו במחזור הקרוב. המבחן האמיתי יהיה בבלומפילד, בעוד שבועיים, מול מכבי ת"א.
3) חזרו למציאות. מכבי חיפה מתחילה להתאושש. היה ברור ששנייה אחרי סיומו של הקמפיין המבאס בליגת האלופות, הירוקים יחזרו לעצמם וידרסו כל קבוצה בינונית ומטה שתיקרה בדרכם. זה הזמן של אלישע לוי לתת לשחקנים שמגיע להם מקום בהרכב ולאפשר לפצועים לנוח ולהחלים. בין משחק למשחק, הוא יהיה חייב למצוא את החיזוק המתאים ולהביא לבוס שלו שמות ספציפיים. אסור לו לחכות להנחתות של שחקנים, כפי שקרה לא מעט בחיפה בשנים האחרונות. המקרים של פאוליניו, אנדרסון שאבייר ודומיהם לא יכולים לחזור על עצמם.
4) חילוף מנצח, קהל מפסיד. תחילת המחצית השנייה בבלומפילד. יוסי שבחון עומד להיכנס כמחליף במכבי ת"א ואלפי אוהדים צהובים מראים את הצד המכוער שלהם ושורקים בוז לשחקן קבוצתם. שבחון, שלא הצליח להטביע את חותמו על המועדון, סותם להם את הפה במחצית מצוינת, ניידות ובישול השער הראשון למאיוקה. יובל אבידור, עוד אחד שכבר קיבל שריקות בוז במהלך העונה, הופך גם הוא לחילוף מנצח עם שער בכורה. הברכות לנמני, הגינוי לקהל של מכבי.
5) פעם שלישית גלידה. בשבוע שעבר כתבנו שעד נר שמיני אלי מחפוד יהיה מאמן הפועל פ"ת - ולא טעינו בהרבה. עוד לא סגרנו סיבוב אחד והקבוצה שהיתה פעם אימפריה מינתה מאמן שלישי. המנגל של הנהלתה ממשיך לבעור, וחבל רק שהיא לא רואה את הבעיה האמיתית - סגל שבקושי מתאים לליגה הלאומית. רק אם ייעשה חריש עמוק בחודש ינואר, יהיה לקבוצה הזו סיכוי להינצל בחודש מאי.
6) פרדי על הבוקר. גם ביריבה העירונית לא רואים את האור אחרי שהחליפו מאמן. רוני לוי הלך, פרדי דוד הגיע ומה קיבלה הקבוצה? תיקו בדרבי והפסדים לבני יהודה ולהפועל חיפה. נקודה אחת מתשע. בניגוד להפועל פ"ת, לדוד יש סגל ששווה הרבה יותר ממה שהוא מראה עד היום. האם ההוקוס פוקוס המקווה עוד יגיע? האם הלוזונים עומדים לצאת מהתקופה השחורה? אם לא, אל תתפלאו אם דוד לא יהיה המאמן האחרון של הקבוצה בעונה זו.
7) ערך ספורטיבי. כדורגל ישראלי, מודל 2009. נכנס ראש העירייה לחדר ההלבשה של נצרת עילית ומפציר בשחקנים שלא יעלו ליגה, כי אין לו כסף לתקצב את זה. אין למדור שום מילה רעה לראש העיר. הוא באמת צריך לדאוג לנזקקים, ללקויי למידה, למערכת החינוך ולשיפור פני העיר - לפני שהוא מביא חלוץ טוגולזי קורע רשתות ששייך לסגל הרחב של נבחרתו. גם המקרה הזה מייצג את הכדורגל הישראלי, זה שהגדיל את הליגה הבכירה שלו ל-16 קבוצות, בלי לבצע בדיקה לעומק אם התשתיות, המקצוענות, התקציבים, המתקנים, השופטים והאנשים המתפעלים את ההתאחדות בנויים לזה בכלל.
8) עטר 1. תודה לאנשי רשות השידור שאיפשרו לאלירן עטר לצאת לטקס בחירת שער השנה בשווויץ. תודה לאלירן עטר שמדי עונה מספק לנו הצצה נדירה לכישורים יוצאי הדופן שלו. השער השני מול הפועל ב"ש הוא אחד היפים שנראו השנה באירופה. אפשר כבר לבנות גם על הטקס הבא.
9) עטר 2. יש מאמנים שנועדו למועדונים ספציפיים. ראובן עטר למכבי נתניה, למשל. תראו איך המכונה המשומנת הזו עובדת פנטסטי תחת הדרכתו של עטר. ההסטה של אוראל דגני למרכז ההגנה, הביטחון של אלמוג כהן ושלו מנשה שחזר, ושמחת החיים החזירו את הקבוצה של עטר לחלק העליון של הטבלה. חבל רק ששני אוהדים מטומטמים הרסו קצת את החגיגה בדוחא כשירקו לעברו של חאלד חלאיילה המורחק.
10) כל אנשי הקמפיין. פארסת מינוי המאמן הבא לנבחרת ישראל מגוחכת מיסודה. מועמד X שמטופח מטעם מקורבים, אינטרסנטים וכלי תקשורת מסוימים זוכה לקמפיין מפנק. מועמד Y זוכה לאותו דבר מצד מקורבים, אינטרסנטים וכלי תקשורת אחרים. כנראה שמי שיהיה חזק יותר וישפיע יותר, ינצח. במקום להקים ועדת איתור של אנשי מקצוע נטולי פניות, שוב זו תהיה בחירה בלעדית של יו"ר ההתאחדות והמקורבים לו בלבד, ולאחר מכן החלטתם תובא ל"אישור" (כלומר חותמת גומי) של מזכירות ההתאחדות. מדוע לא מקימים ועדה מקצועית כפי שקורה במספר רב של גופים חצי ציבוריים כמו ההתאחדות לכדורגל? ללוזון הפתרונים.
ולסיום סיומת: טבלת הליגה המקוצצת
