"גדלתי בבית של אבא אלכוהוליסט ואמא חרשת אילמת, שאני הייתי הפה שלה. באסיפות הורים תרגמתי לה מה שהמורים אומרים. כשהייתה צריכה ללכת לביטוח לאומי - הלכתי איתה. הייתי מתבייש בה. עם אבא לא ממש הסתדרתי. ככה יצא שלא היה לי ממש מה לחפש בבית. עברתי למשפחה מאמצת בקיבוץ, גמרתי את בית ספר והתגייסתי לגולני.
"אבל תמיד הייתי גונב. בתור ילד ככה, פה ושם מהמכולת. זה בא ממקום של חסר. לפעמים גם הייתי גונב ג'ינסים מחבלי כביסה. בצבא גנבתי לחבר'ה את החבילות ששלחו להם מהבית. אמרתי לעצמי – וואלאק,
| גם אני הייתי שם |
|
| "האויב הכי גדול שלי הוא אני בעצמי" / מיכאל מחפוד |
|
"אין מקום לחשוב בכלא על חרטה. האדם לא מתפנה לחשוב על כך שהוא פגע במישהו וזה דבר איום ונורא בגלל שהוא עסוק בפגיעה שלו עצמו, כואב את הכאב שלו. אני מכיר את המצב הזה כי גם אני הייתי שם". לרגל יום האסיר הבינלאומי המתקיים היום (ג'), מיכאל מחפוד מספר "בגוף ראשון" על הקמת עמותת 'א.ל.א' |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
"ממש לפני סוף הצבא הגיעו לקיבוץ חבר'ה מהשכונה. עשו לי כבוד. הייתי במקום כזה שכל תשומת לב שקיבלתי כל כך החמיאה לי. פשוט נפלתי לידיים שלהם. השגתי להם נשק, נתפסתי ונשפטתי לשנה.
"אחרי שהשתחררתי מהכלא התמכרתי לסמים והפכתי לגנב מקצועי. הייתי חייב את הכסף כדי לקנות את הסם, וכך נכנסתי ויצאתי מבתי כלא. אבל בית סוהר זה הדבר הכי נורא שיכול להיות. כשהדלת נסגרת אחריך בתא, יש רק חושך. אבל היום אני חושב שהייתי מפלצת ואם לא היו שמים לי אזיקים, הייתי ממשיך לפגוע.
"במאסר האחרון הציעו לי להיכנס לתוכנית שיקום בכלא חרמון. בכלל לא האמנתי בזה, אבל הסכמתי רק בגלל שידעתי שבכלא חרמון התנאים טובים. חשבתי שאני מסדר אותם, אבל יצא שהם סידרו אותי... עברתי שם תקופה מאוד קשה אבל היא השתלמה. אחר כך המשכתי להוסטל של רשות שיקום האסיר והיום אני נקי מסמים כבר שש שנים.
"כשעוד הייתי בכלא חרמון באו לבקש ממני להשתתף בסרט 'אסירי קבלן' נגד ההפרטה. בהתחלה נורא נפגעתי מהתהליך. פגשתי הרבה אנשים שבכלל לא מעניין אותם לשקם אסירים. רוב הציבור הרי בכלל לא מקבל את העובדה שאנחנו עוברים שינוי. לכן גם מאוד קשה למצוא פרנסה טובה אחרי שאתה יושב בכלא.
אמנם חששתי שהחשיפה תגבה ממני מחיר אישי, ואחרי שהסרט הוקרן ממש פחדתי ללכת לעבודה. אבל הסכמתי להשתתף בסרט כי אני מרגיש חייב – בעבר הייתי במקום אנטי ממסדי אבל היום אני מרגיש
חייב לשירות בתי הסוהר, שהציל אותי. לכן אני גם בא לכל שיחה שמזמינים אותי אליה במחלקות השיקום של הכלא.
"ביטול ההפרטה של בתי הסוהר הוא כמו אור להרבה אנשים. לחשוב על זה שבית הסוהר יהיה בידיים של קבלן? אם הוא יהפוך לעסק, הרי יחסכו ויקצצו כמו שמקצצים בכל עסק. אוכל פחות טוב, פחות שיקום פחות עובדות סוציאליות. היו מקצצים על החלשים כמו שעושים בכל מקום במדינה שלנו.
"לכן אני חושב שהחלטת בג"ץ לבטל את ההפרטה כמוה כהחלטה לעזור לחסרי אונים. אין דבר מושלם בעולם. גם שב"ס לא מושלם, אבל עדיין אני שמח שבתי הסוהר נשארים בידיים שלהם".
את הדברים סיפר אסיר משוחרר (השם המלא שמור במערכת) במסגרת חגיגת חנוכה לביטול הפרטת בתי הסוהר שנערכה בארגון 'ממזרח שמש',
בית מדרש חברתי שמפעיל קבוצות לימוד מגוונות של סטודנטים, רבנים, הורים וכן אסירים משוקמים ברשות שיקום האסיר.
