רוצים להישאר בריאים? תעברו לתזונה אורגנית. מחקרים מוכיחים שחומרי הדברה, כימיקלים ורכיבים מהונדסים במזון הרגיל עלולים לחשוף אתכם לשורה של מחלות
מחקרים רבים מעידים שלחומרי הדברה מקבוצת הזרחנים האורגניים יש השפעה שלילית על התפתחות מערכת העצבים של עוברים, תינוקות ופעוטות, ואפילו חשיפה לריכוזים נמוכים עלולה להוביל להופעת הפרעות קשב וריכוז. כך, למשל, במחקר שפורסם בכתב העת ”פדיאטריקס” (Pediatrics), נמצא קשר בין חשיפה של נשים בהיריון לכלורפיריפוס ובין בעיות קשב, למידה והתנהגות של ילדים בני שנה עד שלוש.
מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין חשיפה לחומרי הדברה לירידה ברמות הטסטוסטרון. לדוגמה, במחקר שפורסם בכתב העת ”אפידמיולוג’י” (Epidemiology) נמצא שרמות הטסטוסטרון בדמם של המשתתפים עם הרמות הגבוהות ביותר של
| חומרי הדברה בחסה? הטסטוסטרון בירידה (צילום: יוסי סליס) |
כלורפיריפוס היו נמוכות ב־20% בהשוואה לגברים שאצלם נמצאו הרמות הנמוכות ביותר של אותו כימיקל.
במחקר שפורסם בכתב העת ”אנווירומנטל הלת’ פרספקטיבז” (Environmental Health Perspectives) נמצא קשר הדוק בין ספירת זרע נמוכה אצל גברים לחשיפה לחומרי הדברה שונים, בהם דיאזינון. החוקרים מצאו שגברים שבשתן שלהם נמצאו הרמות הגבוהות ביותר של חומרי הדברה, היו בסיכון גבוה משמעותית לספירת זרע נמוכה יותר. הסיכון לספירת זרע גרועה הוערך כגבוה פי 17 במקרה של הדיאזינון.
תגובות אלרגיות הן אחד הסיכונים הבריאותיים הבעייתיים ביותר המקושרים עם הנדסה גנטית במזון. בספר ”רולטה גנטית: הסיכונים הבריאותיים המתועדים של מזונות מהונדסים גנטית”, שכתב ג’פרי סמית (Jeffrey m. Smith), אחד המתנגדים הבולטים למזון המהונדס, יחד עם 30 מדענים וחוקרים בעלי שם בינלאומי בתחום, הם מתארים כמה מחקרים שבהם חיות שהואכלו במזון מהונדס פיתחו תגובות אלרגיות במערכת החיסון. לדוגמה, אצל חולדות שהואכלו בחיטה מהונדסת, נמצאה רמה מוגברת של תאי דם הקשורים למערכת החיסון, וחלבון בלתי מזיק באפונה מהונדסת הפך לאלרגן קטלני. על פי הספר, גם בקרב בני אדם דווחו חשדות לאלרגיות כתוצאה מאכילת יבולים מהונדסים. למשל, בבריטניה דיווחו חוקרים שהאלרגיות לסויה נסקו ב־50% בשנה אחת זמן קצר לאחר שהסויה המהונדסת יצאה לשוק.
בישראל החקלאות אינה מבוססת על הנדסה גנטית, אך חלק גדול ממוצרי הסויה והתירס המיובאים לארץ מגיעים מארצות הברית, שמגדלת כ־70% מתפוקת היבול המהונדס העולמי. נכון להיום, אין חובת סימון על מוצרי המזון שיש בהם חומרי גלם מהונדסים, כך שכאשר אתם קונים מוצר מזון, לא תוכלו לדעת אם הוא מכיל רכיבים כאלה.
יש חוקרי הנדסה גנטית במזון המודאגים מהעובדה שמחקרים בחיות מצביעים גם על נזקים למערכת העיכול. כך למשל מתאר סמית’ בספרו מחקר שערכו מומחי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה־FDA) ושבו האכילו עכברים בעגבניות מהונדסות. שבעה מתוך 20 עכברים פיתחו פצעים בקיבה. לדברי המומחים, סוג הפצעים שנמצאו בקיבתם של העכברים עלול להוביל לדימום מסכן חיים, בייחוד בקרב קשישים המשתמשים באספירין.
בעשורים האחרונים עלתה שכיחותן של כמה מחלות סרטן, בהן סרטן האשכים ולימפומה נון־הודג’קינס, שתי מחלות ששכיחותן כמעט הוכפלה, וכימיקלים שונים הם החשודים העיקריים לעלייה. במחקר שפורסם בכתב העת ”כּאנסר” (Cancer), מצאו חוקרים אמריקאים קשר מובהק בין חשיפה לחומרי הדברה ובין הסיכון להתפתחות לימפומה נון־הודג’קינס. מומחים מסבירים שחומרים אלה פוגעים בדי.אן.איי של הרקמות ויש להם זיקה מיוחדת למערכת הדם, ובעיקר ללימפוציטים של תאי B, שבהם מתפתחת המחלה.
חשיפה לחומרי הדברה נחקרת כיום גם בהקשר להתפתחות תסמונות אוטיסטיות. כך, למשל, מחקר אמריקאי מצא שתינוקות שאמהותיהן התגוררו במהלך ההיריון סמוך לשדות שרוססו בחומרי הדברה המכילים זרחנים אורגניים היו בסיכון
| פה לא תמצאו רעלנים (צילום: יוסי סליס) |
גבוה יותר לאוטיזם לעומת תינוקות שאמהותיהן התגוררו הרחק מהשדות המרוססים. כמה מחקרים מצביעים על כך שחלק מהאנשים נולדים עם נטייה גנטית לרגישות גבוהה יותר לרעלים סביבתיים ולכן פגיעים יותר לסיכונים מהם. במחקר שפורסם בכתב העת ”מולקיולר פסייכיאטרי” (Molecular Psychiatry) נמצא שאנשים בעלי גרסה פעילה פחות של הגן 1PON (גן האחראי לפעילותו של אנזים שנקרא פראוקסנאז, שתפקידו לטהר את הדם מזרחנים אורגניים) נטו יותר ללקות באוטיזם כשנחשפו לרעלים אלה.
העמידות הגוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה מהווה כיום בעיה כלל עולמית. בשנים האחרונות מזהירים אותנו המומחים מפני קבוצה גדלה והולכת של חיידקים המכונים חיידקי על, שחלקם עמידים בפני כל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים. התוצאה עלולה להיות הרת אסון ולהוביל למצב שבו לא יהיה בידינו פתרון לזיהומים מסוכנים.
הסיבה לכך היא השימוש הנמרץ שנעשה בתרופות אלה וקמפיינים בכל העולם קוראים כיום לרופאים ולמטופלים להמעיט בשימוש בהן. אבל מה שידוע פחות, הוא שלמעשה השימוש הנמרץ ביותר באנטיביוטיקה נעשה בגידול בעלי חיים בתעשיית המזון שאנו אוכלים. בגידול רגיל מקבלים העופות, הבקר, הצאן והחזירים כמה סוגים של אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים וטפילי מעיים, שהתפרצות שלהם בבעלי החיים עלולה לגרום נזק כלכלי כבד למגדלים.
תגובת משרד החקלאות: ”התקן הישראלי קובע אילו חומרי הדברה מותרים לשימוש בגידולים השונים ובאיזו רמה, ורמת השאריות הנקבעת כמותרת כוללת גם טווח ביטחון שמונע כל מצב של סיכון.
”הרישוי בישראל דורש מחומר הדברה שיהיה יעיל, בטוח לצמח ובטוח למשתמש, לסביבה ולצרכן של התוצרת המרוססת, ומביא בחשבון את הפרטים הרגישים ביותר באוכלוסייה. שימוש בתכשיר לפי הוראות תווית האריזה לא אמור לסכן את האוכלוסייה.
”משרד החקלאות מקיים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית באמצעות דגימת התוצרת אצל החקלאים ובדיקתה. משרד הבריאות מבצע פיקוח דומה בנקודות המכירה של התוצרת”.
1. דיאזינון. חומר ממשפחת הזרחנים האורגניים, חומרים כימיים הפועלים בדומה לגזי עצבים המשמשים בלוחמת אב”כ באמצעות שיבוש פעילותה של מערכת העצבים. משרד החקלאות אסר לאחרונה את השימוש בו להדברת טפילים בחיות מחמד ובגינה הביתית, אך עדיין הוא מותר לשימוש חקלאי.
2. כלורפיריפוס. גם הוא חומר ממשפחת הזרחנים האורגניים. לצד הדיאזינון, הוא נחשב לאחד החומרים מקבוצה זו שנגדם הצטברו רוב העדויות המרשיעות.
משרד החקלאות אסר לאחרונה השימוש בו להדברת טפילים בחיות מחמד ובגינה הביתית, אך עדיין הוא מותר לשימוש חקלאי.
3. BT. רעלן המשמש בגידולים מהונדסים גנטית. הוא מיוצר באופן טבעי על ידי חיידק ומוחדר אל תוך גידולים חקלאיים.
כשחרק נוגס בצמח, הרעלן יוצר חורים בקיבתו והורג אותו. חברות הביוטכנולוגיה טוענות שרעלנים אלה נהרסים במהירות במערכת העיכול שלנו, אך מתנגדי ההנדסה הגנטית מציגים מחקרים המראים שהוא אינו נהרס במלואו במהלך העיכול.
4. פרמטרין. חומר קוטל חרקים ממשפחת הפירטואידים, כימיקלים סינתטיים הפוגעים במערכת העצבים של החרק. כיום החומר הזה אסור לשימוש בגידולים מהצומח, אך משמש להדברת טפילים בבעלי חיים בתעשיית המזון.
5. אנטיביוטיקה. תרופות אנטיביוטיות ניתנות לבעלי החיים בתעשיית המזון כדי למנוע זיהומים וטפילי מעיים ולזרז את הגדילה שלהם. על פי משרד החקלאות, כשהעוף או הבשר מגיעים לצלחת שלנו, לא נותרות בהם שאריות של החומרים הרעילים.
