קשה לומר שחובבי הקולנוע הגיבו בזעם לידיעה על המהפך המרעיש בסדרת סרטי "ספיידרמן",
עם החלטתם של אנשי סוני להיפטר מהכוכב טובי מגווייר ומהבמאי סם ריימי ולהשיק מחדש את עלילותיו של איש העכביש בקיץ 2012. "תודה לאל!" זעקו הטוקבקיסטים, "הללויה!" קראו אחרים.
לא חסרים צידוקים לתפנית הזו ולעמדה התומכת בה: אפשר לטעון שמגווייר הוא טיפוס בכייני מדי בשביל תפקיד של גיבור על, ושריימי הוא במאי אינפנטילי מדי, באופן כללי. שתי הטענות הללו טומנות בחובן לא מעט אמת, ובכל זאת – יש משהו עצוב בפרידה מסדרת שוברי הקופות החיננית הזו.
"ספיידרמן". לא כל גיבור על צריך עומק
כן, מגווייר הוא גיק יבבני וריימי במאי שטחי וילדותי. אבל הפגמים הללו לאו דווקא פוסלים אותם מעיסוק באיש העכביש, אלא הופכים אותם לאנשים המתאימים ביותר לעבודה. ספיידרמן, יש לזכור, הוא לא באטמן, וזה לא מתבטא רק בחליפה הצבעונית. עוד בימי הקומיקס דבקה בו תדמית קלילה ומבדרת יותר מזו של רבים מהקולגות שלו בעסקי הסופרהירוז. לא כל גיבור על זקוק לטיפול אפל ומתוחכם כמו זה שהעניק כריסטופר נולאן לאיש העטלף. פיטר פארקר, מה לעשות, הוא באמת גיק - ויש בהוליווד מספיק מקום לסרטי קומיקס קלילים וצבעוניים כמו אלה שמספק ריימי.
אני מודה, מאז ומעולם רחשתי חיבה עמוקה לסם ריימי, מימי הטראש העליזים של "The Evil Dead" ועד "קחי אותי לגיהנום"
הנהדר והמשעשע מהקיץ האחרון. הוא אמנם לא במאי עמוק ובוגר במיוחד, אבל טרילוגיית "ספיידרמן" הפכה בידיו המיומנות לא רק לסדרה מצליחה מסחרית, אלא לרצף מהנה של סרטי אקשן קומיים למחצה שהגיע לשיאו בסרט השני, ללא ספק אחד מסרטי הקומיקס הטובים ביותר של העשור.
הסרט השלישי אמנם היה נפילה בכל קנה מידה, עם הדיאלוגים הצ'יזיים המיותרים וההתנצחויות הרומנטיות המייגעות בין פיטר ומרי-ג'יין, אבל גם לטובים ביותר מותר לטעות פעם או פעמיים בקריירה שלהם. מעבר לזה, אי אפשר להתעלם מהעובדה ש"ספיידרמן 3", על אף מגרעותיו, היה גם
המצליח ביותר בסדרה - כך שקשה לומר שהוא מהווה עילה לסילוקו של ריימי מהובלת המותג הקולנועי. דווקא הסרט הרביעי יכול היה לאפשר לריימי ומגווייר להוכיח שטרם אבד עליו הכלח, ושספיידרמן עודנו בידיים בטוחות.
אם אתם בכל זאת מסרבים לנטוש את מחנה המואסים במגווייר וריימי, קחו בחשבון שהתנעה מחודשת של סדרת "ספיידרמן" עלולה להוות פתח לאסון: סביר להניח שעלילותיו המתחדשות של איש העכביש, שצפויות לפקוד את המסכים ב-2012, ינסו לקרוץ לקהל צעיר ולהידמות יותר ל"דמדומים" מאשר ל"באטמן מתחיל" ו"האביר האפל".
אז אפשר לעלוז על מות גיבורים ולהאמין שהעתיד טומן בחובו איש עכביש מוצלח יותר מזה של ריימי. כותב שורות אלה לפחות, מעדיף להתאבל. עוד שנתיים וחצי נגלה מי צודק.
