תושבי האיטי נקרעים: מה עלה בגורל יקירינו?

כשמאות אלפי אזרחים האיטי מוגדרים כנעדרים, רבים מתקשים לגלות מה עלה בגורל יקיריהם. המוני גברים, נשים וילדים במדינה המוכה מסרבים לסור מהריסות מבנים שבהם עשויים להימצא אבות, אמהות, אחים, אחיות וילדים.

רעש האדמה בהאיטי - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• מרוץ נגד הזמן לחלק מזון ולחלץ לכודים
• נתניהו: אנו מדינה קטנה עם לב גדול
• אובמה, קלינטון ובוש: "זמן לחמלה"
• אחרי 4 ימים: פיקוד העורף חילץ לכוד
• אנשי זק"א: "מחללים שבת בגאווה"
• מיוחד: נחום ברנע מדווח מעיר המוות
  

צוותי חילוץ ממשיכים זה היום החמישי לפעול ברחבי האיטי במטרה לאתר אנשים שעדיין לכודים תחת שברי אבנים. במקביל, פועלים ארגוני סיוע ומשלחות בינלאומיות להעניק מזון, אוכל ואספקה למיליוני בני אדם שנותרו ללא קורת גג וכנראה איבדו את יקיריהם.

בתוך הכאוס שנזרע בבירה פורט-או-פרינס נאלצים התושבים לחיות עם תחושת אי-ודאות קשה הנובעת מכך שרבים אינם יודעים מה עלה בגורל חברים ומשפחה. ממשלת האיטי קברה עד כה כ-20 אלף גופות, אך נתונים אלה לא כוללים את כל הגופות שנמצאו על ידי סוכנויות, ארגונים ומשלחות של זרים וגם לא גופות שנמצאו ונטמנו באופן עצמאי. קברי האחים מחד וההריסות שלא פונו מאידך הופכים כל ניסיון לאתר קרובי משפחה למאמץ בלתי אפשרי. 

ג'ואן לרבור, גננת בת 43, התמקמה ליד הריסות מלון היוקרה "מונטנה" בפורט-או-פרינס. אחיה, אלן, היה במסעדת המלון ביום שלישי האחרון כאשר רעש האדמה העז טלטל את האי. "יש לי תקווה, משום שעדיין יש אנשים בחיים שם למטה", אמרה לרבור.

הריסות מלון "מונטנה" (צילום: AFP)

איש לא יודע כמה אנשים נקברו חיים או מתים מתחת למלון, משום שרישומיו נקברו גם כן. לברור הגיעה למקום אחרי ששמעה שכלבי גישוש איתרו שלושה ניצולים. בינתיים היא מחכה בנקודה זו, מקווה לראות את אחיה פעם נוספת ומביטה בצוותי החילוץ הממשיכים למצוא גופות. "בכל פעם אני מקווה שזה לא אחי. אני לא יודעת מה קרה לו, אבל אני חייבת לדעת", אמרה.

עם זאת, כשהרשויות הזמינו תושבים לזהות את כל ההרוגים שנמצאו עד כה במלון, לרבור לא הצליחה לאזור אומץ ולהסתכל על הגופות במו עיניה. "כשהסתכלתי על השקים זה היה ברור שהגופות היו נפוחות. לא יכולתי לשאת את המחשבה שזה יהיה הזיכרון האחרון שלי מאחי. לבסוף הצצתי לשק אחד, והיו שם רק רגליים".

אמצעי התקשורת העיקרי: דיבור

בתוך האיטי, שבה התקשורת האלקטרונית שבקה חיים, קמו התארגנויות שונות בעיירות ובשכונות של פורט-או-פרינס ששמו לעצמן מטרה לאתר נעדרים. המתנדבים לקחו על עצמם לאסוף את שמות ההרוגים והנעדרים וכן לקרוא בקול את הרשימות במקומות מרכזיים. 

מחכים בתור למזון (צילום: AP)

הכאב שבחוסר הידיעה הוא גם נחלתם של ילידי האיטי לשעבר שהיגרו למדינות שונות ברחבי העולם. אנשים אלה משתמשים באתרי אינטרנט, ובעיקר ברשתות חברתיות, כדי לאתר קרובי משפחה וחברים שהקשר עימם נותק בחמשת הימים האחרונים.

ישנה רק רשת סלולר אחת שעובדת בכל האיטי, וגם היא פועלת באופן חלקי בלבד. הטלפונים הקוויים הושבתו לגמרי. אמצעי התקשורת היחיד העומד לרשות התושבים הוא דיבור.

לכן, הצלב האדום השיק אתר האינטרנט המאפשר לקרובי משפחה ולחברים לפרסם שמות נעדרים. בתוך 24 שעות כבר פורסמו באתר 18 אלף שמות.

הרשויות בפורט-או-פרינס הציבו פקידים במוקדים שונים הרושמים את שמות הנעדרים. "אנשים יכולים לתת לנו מידע, ואנחנו נפעל למצוא את הנעדרים ולקשר ביניהם לבין משפחותיהם", הבטיח סיימון שורנו מהצלב האדום.

מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, עושה דרכו להאיטי. בשיחה עם עיתונאים לפני צאתו, הוא סיפר על שלוש המטרות העיקריות של צוותי הסיוע של האו"ם: הצלת חיים, הגברת הסיוע ההומניטרי ואבטחת הציוד והמזון המגיעים למדינה, בניסיון להביא אותם לאלו שזקוקים להם. "זה האירוע הקשה ביותר עבור האו"ם אי-פעם", אמר באן על הרעידה, שבה נהרגו גם עשרות עובדי כוח שמירת השלום של האו"ם.