"כבר זמן רב שהבן שלי ואני זקוקים למשקפיים", סיפרה ג', מהגרת עבודה. "אבל משקפיים זה דבר מאוד יקר". היא מתגוררת בארץ עם בנה בן החמש שנולד פה, וכמובן רוצה את הטוב ביותר עבור בנה, אבל זה לא פשוט בשעה שהיא מפרנסת גם את שלושת ילדיה האחרים שנותרו בגאנה עם אביהם.
"הרבה פעמים אני ביקשתי ממנו להביא משהו ופשוט הבנתי שהילד לא רואה", הוסיפה. "הגננת התקשרה והתלוננה שהוא חייב משקפיים". גם היא עצמה לא רואה היטב, אבל לא ציינה זאת עד שנשאלה על כך. חייה לא מאפשרים לה לחשוב על עצמה.
כל לקוי ראיה יודע שחיים ללא משקפיים הם כמעט בלתי אפשריים. אולם עבור מהגרי עבודה ופליטים רבים אחרים מדובר במציאות יומיומית. רובם לא זכאים לביטוח בריאות, אלא לביטוח בריאות של חברות הביטוח עצמן ולא של קופות החולים. לעיתים קרובות מדובר בביטוחים חלקיים ובעייתיים שבאים לטובתם של המעסיקים. מהגרים אלו מתמודדים עם בעיות רפואיות קשות, שלא תמיד זוכות למענה נדרש. נושא כה משמעותי לאיכות החיים שלהם כמו היכולת להשיג משקפי ראיה כלל לא זוכה להתייחסות, ואלו הסובלים מבעיות ראיה חמורות מתנהלים בחייהם דה פקטו כנכים.
כמו במקרים אחרים בהם אוזלת ידם של השלטונות יוצרת פגיעה ממשית במעוטי יכולת, המגזר היחיד שמרים את הכפפה הוא המגזר השלישי. "ליונס",
ארגון מתנדבים מהגדולים בעולם שזכה לכינוי "אבירי העיוורון", חרת על דגלו את הלחימה בעיוורון בעולם השלישי. בשיתוף "רופאים לזכויות אדם" ורשת חנויות אופטיק דורון, נרתמו כדי לסייע לעובדים זרים שידם אינה משגת משקפיים.
משקפיים אינם נמצאים בראש סדר העדיפויות של מהגרי העבודה. עדי ששון
אימאן אגבאריה, מנהלת המרפאה הפתוחה של "רופאים לזכויות אדם", הסבירה: "מהגרי עבודה, חסרי מעמד ופליטים סובלים מכך שאינם מבוטחים בקופות החולים. משקפיים אינם נמצאים בראש סדר העדיפויות של מהגרי העבודה ואני שמחה שניתן יהיה לעזור בעזרת הפרויקט לאלו שיזדקקו למשקפיים".
במסגרת המבצע פתח ארגון "ליונס" בקמפיין התרמת משקפיים משומשים בקריאה לתרום זוגות משקפיים שאינם בשימוש. כמו כן הוצבו קופסאות לאיסוף משקפיים ישנים בכל אחד מ-15 סניפי אופטיק דורון ברחבי הארץ. במקביל, הופצו מנשרים במרפאת "רופאים לזכויות אדם", שתפנה את הזקוקים לבדיקות לחנויות הרשת כשהם מצויידים בשובר. עובד זר שיגיע עם ילדו, יעבור בדיקת ראייה על ידי אופטומטריסט מומחה ויוכל לקבל משקפיים חינם אין כסף.
ג' ובנה זכו לבדיקת ראייה חינם, ובהמשך אף קיבלו משקפי ראייה. "אני לא מאמינה כמה טוב אני רואה עם המספר הזה", אמרה. "קשה להאמין שיכולתי להסתדר בלי משקפיים עד עכשיו".
רן כהן, מנהל מחלקת מהגרים וחסרי מעמד ברופאים לזכויות אדם, סיפר ש"מאז תחילת פעילותה של יחידת עוז נתקלנו בילדים למהגרי עבודה שהוריהם מפחדים אפילו לשלוח את הילדים לבדיקות ראייה, מחשש
שייתפסו". לדבריו, במצב כזה אותם ילדים הולכים לבתי הספר בלי יכולת לתפקד כראוי. "ללא הפרויקט הזה, לילדים אלו לא היה סיכוי להשיג את משקפי הראיה שמשפיעים מאוד על איכות החיים שלהם".
בארץ הוצגה לפני כמספר חודשים תערוכה בשם "מרכיבים" של האמנית דפנה טלמון. התערוכה התקיימה בבית קסטיאל בתל אביב, ובה הוצגו פרוטרטים של אנשים שונים שצולמו עם משקפיים עם מסגרת גדולה כהה ובולטת. לאורך יותר משנתיים, עם יותר מארבע מצלמות שונות, צלמה טלמון מעל 1,000 חברים בני משפחה, בעלי חיים ואחרים, שהרכיבו את המשקפיים המוגדלות.
טלמון החליטה לתת גוון חברתי לתערוכה ובקשה מן הבאים לתערוכה יבואו עם משקפיים ישנים שיתרמו למען נזקקים בפרוייקט של ארגון הליונס. בתערוכה נאספו 149 זוגות משקפיים, ונתרמו כ- 40 מסגרות חדשות לילדים ולמבוגרים.
פנינה אפרתי, נציבת ארגון ליונס ישראל, הוסיפה: "יש תפיסה מוטעית בציבור שמשקפיים הם דבר פעוט לאוכלוסיה שמתמודדת עם בעיות רבות ומורכבות, אולם מדובר בשינוי משמעותי לאיכות החיים". כדוגמא, סיפרה על אחד מבתי הספר ש"ליונס" אימץ בבאר שבע, ובו שני ילדים שלא היה להוריהם תקציב למשקפיים.
"הם קיבלו משקפיים במסגרת הפרויקט ומאז חל בהם שינוי אדיר. הם פורחים מבחינה חברתית ומתנהלים בצורה טובה יותר. הילדים האלו קבלו במתנה את הראייה". אפרתי סיפרה עוד, כי תרומת משקפי ראייה וניתוחי עיניים הם פעולות שארגון ליונס מקיים כבר שנים בעולם השלישי, אולם בשנת היובל לארגון החליטו שיש להפנות את העזרה גם לישראל.
- משקפיים ניתן להעביר לתרומה בסניפי מועדון הליונס
או בחנויות "אופטיק דורון" בכל הארץ.
