שתף קטע נבחר

קיבל שבת

נתי רביץ מציג בהבימה, משחק בטלנובלה, כותב מוזיקה, מגיש בטלוויזיה וכותב תסריט. אבל בשבת הוא עוצר הכל, והולך לבית הכנסת: "מה שאני מקבל ביום הזה, אי-אפשר להסביר במילים". מי ינחש במה עוסקת תוכנית הטלוויזיה שלו?

לנתי רביץ כמעט שאין זמן לנשום. הוא מציג בארבע הצגות ב"הבימה", מצלם תוכנית שבועית בשם "עונג שבת" לערוץ "הידברות", כותב ומלחין חומרים לאלבום מוזיקה, עובד עם אחיו דורון על מופע קומי, כותב תסריט, ומתחיל בקרוב צילומים לסדרת טלוויזיה חדשה. אבל בשבת, הוא שובת מכל מלאכתו אשר עשה. הוא לובש בגדי חג, מתפלל ולומד תורה. הוא לא מרים טלפונים, לא רואה טלוויזיה, וכבר לא נוסע להורים לארוחה (אלא אם הוא בא לכל השבת). וכשיוצאת השבת, הוא כבר מתגעגע אליה.

  

"לפני שמונה שנים, כשנולד בני הבכור, ליאון, הנוכחות שלי בחדר הלידה גרמה לי לאיזה היפוך בראש, והתחלתי להבין שיש השגחה עליונה, שיש משהו מעבר למה שאני רואה", הוא מספר

בראיון ל-ynet לרגל עליית העונה החדשה של תוכניתו "עונג שבת" בהידברות. "לראות חיים באים לעולם הזה היה בשבילי מעמד הר סיני. התחלתי לחקור והבנתי שיש אמת שמוסתרת ממני. התחלתי לשמוע קלטות והרצאות, נפגשתי עם רבנים והקשתי קושיות. שאלתי גם שאלות לא נעימות, כמו מה זו העליונות הזו של היהודים על פני עמים אחרים? מי אמר שהתורה היא אמת? ולמה אתם היהודים, עם כל הכבוד, יכולים להחליט שכך זה קרה ולהכתיב לי את החיים ולהגיד שאני חי בטעות? תקפתי ושאלתי. היה לי חבר שממש נתן לי שיעורים פרטיים, הוא הסביר לי דרך ההיגיון ודרך הרגש, והתחלתי לראות שיש חיבור. זה היה כמו לנקות אבק ואז אתה יכול לראות את תמונה".

 

ומה ראית בתמונה?

 

"שבאמת יש בורא אחד לעולם, ומלבדו אין שום דבר, והתורה היא תורת אמת, והמצוות הן מתנה. יש דברים שנראים לנו בעולם הזה כמו הגבלות, אבל כשאתה מבין את עומק הדברים, את פנימיותם, אתה מבין שמצווה היא לא מהמילה ציווי, אלא מצוותא. מצווה היא הדרך להתחבר" 

 

אז אתה שומר מצוות?

 

"אני משתדל לקיים מצוות שאני יכול. מה שאני יכול אני מקיים, ומה שלא - לא. הזמן יעשה את שלו, השאיפה שלי היא לקיים מצוות כמה שיותר, כי זה פשוט עושה טוב. בהתחלה אתה לא מבין למה אתה מקיים, אבל אתה מבין שמה שאתה עושה זו הזדמנות. אני לומד את המצוות תוך כדי תנועה. אני עדיין מוגבל בגוף גשמי ורגיל לצורת חיים מסוימת, ואני לא רוצה לעשות שינוי קיצוני ולא ולגרום לעצמי לעצבות וחרטות. אני רוצה שזה יבוא בעדינות ובאהבה, ולא בצורה של סבל ושבירה. אני רוצה שזה יבוא בצורה כזו שזה לא יפעל רק על עצמי, אלא שגם מי שיראה אותי מבחוץ ירצה להתקרב".

 

אח, אין כמו שבת

בינתיים, כך נראה, את שמירת השבת רביץ הצליח להכניס יפה-יפה לאורח החיים שלו. עם שקיעת החמה ביום שישי הוא מקבל את השבת לביתו, ומבלה איתה עד צאת הכוכבים.

 

"השבת היא תענוג שאין כדוגמתו", הוא מסביר, "זו מתנה, ואחד החסדים הגדולים שקיבלנו. זה לא ייאמן איך שזה פועל. השבת שלי מתחילה בהכנה נפשית. אני קורא ולומד פרשת שבוע, ואז אני כותב לחברים שלי במייל כמה שורות על הפרשה ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה היום. אני עושה את זה גם בשבילם וגם בשבילי, כי מכניס אותי למוֹד של שבת. אחרי המקלחת אני לובש בגדים שמיוחדים לשבת כדי להרגיש את היום הזה גם מבחינה גשמית וחיצונית. אני הולך לתפילות, ומתרכז בלימוד תורה שעוזר לי להבדיל את היום הזה משאר ימות השבוע.

 

"הפסקתי לקרוא עיתון. לא כי אני מחזיק מעצמי צדיק, אלא כי זה מתחיל להיות כמו רעש. מה זה נותן לי? אני יכול לקבל הרבה יותר כשאני קורא ספר שיש בו קדושה. בכלל, בקריאה של ספר אפשר להרחיב את הדעת או את הלב, אבל בלימוד תורה נכנס אור לכל המערכת. קשה להסביר את זה. למי שלא עושה את זה, זה נשמע משונה. אבל מהרגע שהתחלתי לשמור שבת כהלכתה, ברוך השם, בכל מוצאי שבת אני מחכה לשבת הבאה. וזה לא שאני בא ממצוקה או משבר או תסכול, נהפוך הוא, אני מאוד נהנה מחיי היומיום שלי, אני מרחף כשאני מנגן ושר, המשחק נמצא אצלי בעצם הנפש ואני מאוד מחובר למקום הזה. אני אוהב את הבלי העולם הזה, ואני רואה את הבורא גם במקומות האלה, אבל את מה שאני מקבל בשבת, אי אפשר להסביר במילים".  

 

אני מניחה שהתוכנית שלך "עונג שבת" קשורה לתחושות האלה

 

"התוכנית 'עונג שבת' כשמה כן היא. מטרתה להביא את השבת בצורה החיובית והנעימה ביותר, גם לאלה ששומרים שבת, אבל יותר מכוון לאלה שלא שומרים שבת. זה בא להסביר להם שהשבת היא תענוג ייחודי. אני מארח רב שמדבר על פרשת השבוע ואיש מוכר מעולם הבידור או מהעולם העסקי, שנותן את הזווית האישית שלו על שבת. מתנהלת שיחה מרגשת ומצחיקה. בהמשך יש ילד שאומר דבר תורה על שבת ובסוף כל תוכנית אישה אחרת מדליקה נרות".

 

ואיך פרשת שבוע, קידוש וקדושה מתקשרים לטלנובלה כמו "נשות הטייסים" שבה אתה משחק בימים אלה?

 

"אני לא יודע איך זה מתחבר. אין לי מושג ירוק. זו עבודה ששייכת לבורא העולם, כמו כל יצירה ובריאה של משהו חדש. אבל אני חושב שזה שיפר אותי כשחקן, כי אני יותר מחובר לעצמי, אני יותר מכיר את עצמי. אני בתדר של הודיה. יהודי זה מלשון הודיה, וכשאתה מתחבר לכוח האינסופי ואתה חלק ממנו, אז אתה יותר משופר, אתה כבר לא כבול ואתה מקבל מלמעלה כוחות מחודשים".

 

התהליך הזה שינה את היחס שלך לעבודות שמציעים לך?

 

"כן, היו דברים שבגללם סרבתי לקבל עבודה, אבל אני לא רוצה להכנס לפרטים"

 

גם כשאתה מחובר לעצמך וגילית את האור, קורה שאחרים שנמצאים לידך לא חווים את זה בדיוק כמוך, וכל הקדושה והכוחות החדשים נשמעים להם כמו סינית, או ארמית לצורך העניין. זה בדרך כלל קורה עם הורים, או עם אמא, אם נדייק שוב.

  

"לכל אמא באשר היא, ובטח לאמא יהודיה, קשה לקבל שינויים שעוברים על הבן שלה, וזה נכון באותה מידה אם הייתי מגיע עם פירסינג במקום אינטימי, או יוצא מהארון. כל דבר שמהווה שינוי, הוא לא נוח לאמא, וגם דבר כזה. זה פשוט לא הבן שהיא רגילה לראות. תמיד הגעתי לארוחה בשבת ופתאום אני לא. הצעתי שהם יבואו אליי, וזה מה שקורה - לפעמים הם באים אליי ולפעמים אני עושה אצלם את כל השבת. זה לא קל, אבל הם רואים שאני לא עושה שום דבר פזיז או קיצוני, הם רואים שטוב לי ושאני אבא יותר טוב ובן יותר טוב, ושחקן יותר טוב, ובנאדם יותר טוב. כמו שאחד החבר'ה

בישיבה אומר 'החלטתי לעשות קריירה מלהיות בנאדם'. כשאתה רואה שבנאדם מטהר את עצמו ואת סביבתו, אם אתה אוהב אותו - אתה מקבל אותו".

 

השיחה עם רביץ עומדת להסתיים. כבר איחלתי לו הצלחה בכל אחד ממאות הפרויקטים שבהם הוא משתתף, אבל האמת שעדיין לא ברור מה הוא. הוא שומר שבת כהלכתה, משתדל לקיים מצוות, לומד תורה, אבל עדיין מצהיר שהוא מקיים רק מצוות ש"הוא יכול". רגע, אז הוא דתי? במקרה של רביץ הוא מעדיף לא להיכנס לפרטים, או במקרה הזה להגדרות.

 

"אני לא מגדיר את עצמי", הוא מצהיר. "כשאתה מגדיר אתה שם גדר, אתה שם גבול, ואדם הוא דינאמי הוא יכול היום להיות ככה ומחר אחרת. אני יהודי מאמין. יהודי ירא שמים. אבל אני לא רוצה להגדיר את עצמי יותר מדי כי אז זה יכניס אותי למתחם שאני אצטרך להתנהל לפיו, ואת זה אני לא רוצה".  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
רביץ. הולך עם כובע
צילום: עידו ארז
הידברות. פותחים עונה חדשה
בטלנובלה נשות הטייסים
צילום: עידו לביא
מומלצים