איך מגיעים: אל צומת קיבוץ אל-רום, הקיבוץ הגבוה ביותר בארץ, ניתן להגיע מגשר בנות יעקב דרך צומת קצרין, נפח, עין זיוון או מרום גולן.
נעמוד בפיתוי להיכנס לקיבוץ, נצפין מן הצומת על כביש 98, ולאחר 2 ק"מ נגיע אל הכפר הדרוזי בוקעתא.
מכאן נמשיך אל צומת שסימן ההיכר שלו הוא שלט המפנה ימינה (מזרחה) אל עמדת האו"ם (נק' 1). לשם נפנה גם אנחנו. ניסע כקילומטר עד לפנייה שמאלה (צפונה) (נק' 2) אל כביש חמור-סבר, לעבר סידר אל־ערוס (חזה הכלה) (נק' 3), הלא הוא הר כרמים.
מפת הטיול. חפשו את המקומות לפי הנקודות
נעלה אל ראש הגבעה בין חפירותיו של מוצב נטוש, ונביט צפונה מפינתו הצפונית-מערבית, אל בריכת רם המכחילה, אל הכפר מסעדה ואל החרמון. מכאן ומזרחה משתרעת ארץ הדובדבן, והרחק במזרח נראה הגבול עם סוריה. בפינה המזרחית של המוצב ולמטה ממנה יש טין צהבהב המשמש לתעשיית הדיבס, דבש הענבים המפורסם מן הגולן. מכאן ניתן גם לחזות בפלאי הטראסות של הדרוזים.
ממזרח נראה הגבול הסורי. הגולן המושלג (צילומים: באדיבות אתר מפה)
שבים לצומת (נק' 2) וממשיכים מזרחה. הדרך מתחלפת בכביש. מהצומת (נק' 4) נפנה שמאלה (צפונה) בעמק פנימי המכונה מנפוחה, נמשיך כ-4 ק"מ במישור עטור דובדבנים (מעתה זהו שם המשחק) על גבי כביש רע, אבל אפשרי.
במזלג הדרכים (נק' 5) נפנה שמאלה (מערבה), ונתחיל לרדת בין מטעי הדובדבן בשיפולי הר רם (תל חווארית) שסלעי גיר ובזלת משמשים בו חליפות. כביש זה, שלכיוון מזרח חוצה את הגבול ונמשך עד מזרעת בית ג'ן הנמצאת בסוריה, הוא אחד מצירי הכניסה אל "המובלעת", אותו שטח סורי שצה"ל כבש במלחמת יום כיפור.
בשולי הר רם, בישורת המישורית, נראה מימין (צפון) מתקן שאיבה (נק' 6), וכ־200 מ' מערבה ממנו, דרך הפונה ימינה (צפונה). ניתן לנסוע בה כחצי קילומטר עד עין אל-משרפי (נק' 7). כאן נעים לפתוח את הצידנית ולהתכבד.
נשוב דרומה אל הכביש שנהפך דרך סלולה, ונמשיך מערבה עד למסעף רחב (נק' 8) הפונה שמאלה (דרומה). מבין מטעי התפוח ניבטת בריכת רם, ואליה אנו באים (ניתן לרדת ממש עד קו המים) (נק' 9). הבריכה היא בעצם אגם טבעי קטן, שנמצא בתוך לוע של הר געש כבוי. על שפתו יש בוסתן חביב שהכניסה אליו בתשלום, ובמעגן הסמוך ממתינות סירות פדלים ומשוט.
נשוב על עקבותינו אל המסעף ונמשיך מערבה. נחלוף על־פני המסעדה של סלים שופי (נק' 10), ונמשיך לצומת (נק' 11) על־פני גשר נחל סער.
כאן נפנה שמאלה (דרומה) לכיוון הכפר מסעדה, וניסע לעבר צומת הכביש היורד לבניאס (נק' 12).
נמשיך ישר (דרומה), ולאחר 200 מ' שמאלה (מזרחה) (נק' 13), ונרד בין בתי הכפר לעבר בית הקברות הדרוזי. שוב נעלה אל שולי בריכת רם, שלא בדרך המוכרת. מיד עם התגלותה נראית משמאל (מערב) דרך עפר קצרצרה, שנמשיך בה עוד כ-50 מ' לעבר גובתה (בור-מיט), מכתש געש נטוע מטעים ותאנים בשוליו.
נמשיך לצלוח את הכביש צפונה לעבר עמק יעפורי (נק' 14) (מרג' אל-יעפורי), המכוסה כולו מטעי תפוח של תושבי מג'דל שמס. מימין כבר נראה קברו של נבי יעפורי, המקום השלישי בקדושתו לדרוזים.
ממשיכים דרך עמק יעפורי צפונה, כשמימין ערוצו של נחל סער. ממש לפני העלייה למג'דל שמס יש פנייה ימינה (צפונה) (נק' 15) אל מעבר בנוי בין סלעים, ממש בסמוך לגבול. כדאי להעפיל אל מצבור הסלעים שמשמאל (נק' 16) ולצפות צפונה אל "גבעת הצעקות". על ראש המצבור ניצב מאובן ענקי של אמוניט. שווה הצצה.
נחזור אל נק' 15 ונמשיך מערבה, אל כביש מסעדה-מג'דל שמס.
נפנה שמאלה ונדרים כ-3 ק"מ עד למסעף ימינה (מערבה) (נק' 17), לפי השילוט המכוון אל היישוב נמרוד. לאחר כקילומטר נפנה שמאלה (דרומה) (נק' 18) וניסע כ-400 מ'. משמאל (מזרח) נראים מצוקי אבן חול צבעונית. נעלה על דרך עפר שמאלה (מזרחה) (נק' 19) ונעפיל ברגל כ-50 מ' צפונה, אל מרומי המצוק (נק' 20). מימין ומשמאל נראות ארבע בריכות של מי גשם שצבעיהן שונים זו מזו: צהובה מימין, חומה ואדומה משמאל.
לאחר תצפית מזרחה על עמק יעפורי ובריכת רם, ומערבה על הבריכות, נראה בחזית את הבריכה הירוקה. נקיף אותה מימינה ונשוב אל הרכב. עזי הנפש יוכלו לחתוך את המדרון שמאלה (מערבה), תוך שימוש בידיים, אל שפת הבריכה האדומה. זהו מסלול הליכה באורך של כחצי קילומטר במעלה הר קטע, אשר כשמו כן הוא. נחזור לצומת (נק' 17) ומשם דרך נווה אטי"ב וכביש 989 לבניאס ולקריית שמונה.
- סוג רכב: רגיל
- אורך המסלול: 23 ק"מ
- משך הטיול: 8-6 שעות
- למסלולי טיולים נוספים - מפה
