מתברר כי מה שנאמר על-ידי שר המשפטים יעקב נאמן
לפני חודש לא היה פליטת פה כלל ועיקר: הנה מגיעה הצעת חוק הרחבת סמכויות בתי דין רבניים
לעניינים אזרחיים להניע את מהפכת המשפט עברי.
ההצעה העולה מחר (יום ב') בוועדת השרים לענייני חקיקה אמורה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ולאפשר להם לדון גם בעניינים אזרחיים כערכאה עצמאית על-פי פרשנותם הבלעדית לעקרונות הדין הדתי וללא צורך באישור פסקי דין על-ידי בבית המשפט המחוזי. למעשה, לאחר הסכמת שני הצדדים המדיינים - בתי הדין
| דורנר נגד חוק בתי הדין: |
|
| "ירדפו נשים עד מוות" / קובי נחשוני |
|
שופטת העליון בדימוס תקפה בחריפות את ההצעה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, וכינתה אותה "חוק קטלני" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
יהפכו להיות ערכאה מקבילה לבית משפט מחוזי ועליון, כשפרט לבג"צ שום ערכאה משפטית לא תוכל להתערב בהחלטותיהם.
בכך יווצרו בישראל שתי ערכאות אזרחיות מקבילות, ומיושמת הלכה למעשה מהפכה שיפוטית שנויה במחלוקת - מהפכת ה"פלורליזם השיפוטי".
אלא שמי שדוגל בפלורליזם שיפוטי חייב להסיר את המונופול על ענייני הגרושים ונישואים. אדרבא, יקבלו בתי הדין סמכות שיפוט גם בעניינים אזרחיים ויניחו לאוכלוסייה שאינה מעוניינת להינשא בבית הדין הרבני. לא ניתן לאחוז בחבל בשתי קצוות: או פלורליזם שיפוטי או מונופול על הנישואים, ביחד זה לא הולך.
רק השבוע קיבלנו תזכורת לכישלונה של מערכת בתי הדין. ב-2009 הוטלו סנקציות על סרבני גט ב-44 מקרים בלבד - ירידה של כמעט 40 אחוז מן השנה שלפני כן. מתוך הנחה כי סרבני הגט לא פחתו בשנה האחרונה, יותר מכל משקף נתון זה את אוזלת ידה של המערכת החוששת מפני העברת מסר ברור וחד-משמעי כלפי גברים הסוחטים את נשותיהן וגוזלים את כבודן וחירותן. לצערנו, בבתי הדין הרבניים נרמסות זכויות בסיסיות של נשים דבר יום ביומו. ועכשיו כל זה יורחב גם לתחום האזרחי.
יש להבין כי מתן סמכויות אזרחיות הכפופות לדין הדתי לערכאה שהופכת להיות חלק ממערכת השיפוט במדינת ישראל דורשת בירור רציני ביחס למקורות הסמכות וקודקס החקיקה שתפעל על-פיה. האם משהו יכול לומר כיצד בתי הדין יפסקו בעניינים אזרחיים? האם יש למישהו מושג לפי איזה קודקס חוקים יפסקו הדיינים - האם על-פי השולחן ערוך, החושן-משפט או הרמ"א? מי יהיה הגורם המפקח על פסיקות בית הדין? מי יהיה ערב לכך שעקרונות של זכויות אדם, זכויות אישה ושוויון בין המינים, ישמרו בבתי הדין הרבני? כיצד יפסקו הדיינים
בדיני עבודה? ומי ערב כי עקרון "טובת הילד" יישמר (הרי על-פי ההלכה בנים הולכים עם האבא)?
נראה בצד מתן סמכות גורפת זו, לא טרחה המדינה לתת רשת הגנה מספקת לאלו העשויים להיפגע ממנה. אלה עשויים להיות הצד החלש שבין הצדדים המידיינים - נשים, קטינים, עובדים ובני מיעוטים, שיילחצו להגיע לבית הדין, וכשירצו לצאת משם כבר לא יוכלו.
ולסיום, ואם בתי הדין פועלים בהסכמת שני הצדדים על-פי דין תורה בלבד: מדוע זה על חשבון משלם המיסים? מה לנו כי דיינים שנבחרו על-ידי הוועדה למינויי דיינים של משרד המשפטים במטרה לעסוק בענייני מעמד אישי, יעסקו על חשבון הציבור בהלכות "שור שנגח חמור"? האם עבור זה הם נבחרו?
ושלא לדבר על הפרת הסטטוס-קוו, אבל זה כבר סיפור אחר.
- עו"ד בתיה כהנא דרור היא מנכ"לית ארגון מבוי סתום למען מסורבות גט.
