צילום: Index Open, רפרודוקציה: אלעד גרשגורן
"אלמלא הרוסים היינו 20 שנה אחורה"
כיצד היה נראה המשק בלי העלייה שהחלה לפני 20 שנה? הכלכלן שלמה מעוז טוען שהיא הגדילה את הייצור, הפריון, הצמיחה וההשכלה בעשרות אחוזים: "הרוסים הצילו אותנו. צריך להגיד תודה לרוסיה". ד"ר יוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית חושב אחרת: "ישראל יצרה את ההשכלה וההיי-טק בעצמה. הרוסים שינו הרבה דברים אבל לא עשו מהפכה כלכלית"

"אין זו בדיה, ראיתי במו עיני: רוסים באים שוב לארץ ישראל", כתב המחזאי נסים אלוני לפני 20 שנה ברשימותיו, אחרי ביקור בנתב"ג, "ב-01:00 בלילה מגיע מטוס מבוקרשט, וכמה מאות רוסים באים ממנו. ב-03:00 מופיע עוד מטוס, מבודפשט, ואף הוא גואה רוסים. ב-05:00 נוחת מטוס נוסף מוורשה. המונים. ממוסקבה, מלנינגרד, מקייב. פקידי מחלקת העלייה של הסוכנות מתקבצים ליד שער המטוס. הדלת נפתחת, והרוסים יוצאים בהמוניהם. פניהם עייפות משעות ארוכות של טיסה ושבועות של אריזה וטיפול בבעיות בירוקרטיות. במבט עיניהם אפשר לקלוט יותר חרדה מהתרגשות. נראה כי רוסית היא השפה היחידה שרובם יודעים לדבר".

 

בשנות ה-90' עלו לישראל כ-950 אלף איש, כ-30% מיהודי ברית המועצות לשעבר וכ-0.4% מכלל אוכלוסייתה, שהפכו ל-15% מאוכלוסיית ישראל. כותרות "ידיעות אחרונות" מ-1990 משקפות את ההתרגשות שאחזה בתושבי מדינת ישראל: כתבות ציוניות נלהבות על המתנדבים המסייעים לעולים; כתבות צבע על ימיהם הראשונים בארץ; כתבות על נוכלים שמרמים אותם ועל רשתות השיווק שגוזרות קופון עקיף מסל הקליטה, ואינספור כותרות היסטריות על המשבר שהעלייה הייתה אמורה לגרום לחברה הישראלית: "שרנסקי הכריז על מצב חירום"..."בתקציב חסרים 3 מיליארד שקלים לקליטת העולים, שיילקחו מהשכבות החלשות"... "מנכ"ל הסוכנות: לעולים אין היכן לגור, נשכן אותם במחנות צה"ל"..."בשטח כבר יש מחאה נגד העלייה".

 

כיום, במבט לאחור, האם ניתן לקבוע שהעלייה גרמה למשבר, או לשגשוג? כיצד היו המדינה והמשק נראים בלעדיה? שאלנו שני כלכלנים בכירים - וקיבלנו שתי תשובות שונות בתכלית.

 


העולים ואנחנו: תסריט מאת הכלכלן שלמה מעוז

העולים ואנחנו: תסריט דמיוני
  ישראל במציאות ע"פ נתוני הלמ"ס ישראל בלי העלייה ע"פ הנחות מעוז
שיעור בעלי השכלה גבוהה 20.4% 10%
היקף הייצוא בשנת 2008 80 מיליארד דולר 50 מיליארד דולר
היקף הצריכה ב-2008 422 מיליארד שקלים 350 מיליארד שקלים

שיעור ההוצאה הביטחונית

בתקציב המדינה

15% 20%

 

 

"הרוסים מפרנסים פרזיטים ששונאים אותם"

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה, יוצא מגדרו מהתלהבות כשהוא נשאל על העלייה. "הרוסים הצילו את ישראל, בגדול", אומר מעוז ל-ynet, "העלייה שיפרה את מצבנו כמעט בכל פרמטר. השוק קיבל מיליון קונים חדשים. מאות חברות, מחברת החשמל עד יצרני הביסקוויטים, הגדילו ב-20% את הקהל השבוי שלהם".

 

האוכלוסייה גדלה באותה מידה, וחלק גדול מהמוצרים הללו מיובאים, אז מה המשק הרוויח?

 

"מכך שעם הגידול בצריכה חל גם גידול עצום בייצור ובייצוא. ההיי-טק קיבל מהעלייה את הדחיפה הגדולה שלו, מהחיבור בין הידע של יוצאי צה"ל לידע של הרוסים. מסיפורים כמו הסיפור של אותו יזם, שעשה מיליונים משבב שקנה מרוסי אחד שפגש בחוף הים. ההיי-טק הפך לטובה את מאזן התשלומים, הגדיל את הכנסות המדינה ממסים, והפך אותנו ממשק גירעוני למשק שחי בעודף".

 

ההיי-טק מעסיק רק חלק קטן מהאוכלוסייה, ורק חלקו הקטן רוסי. מה עם כל השאר?

 

"אני מתכוון להיי-טק לא רק במובן הצר של חברות תוכנה, אלא לכל תעשייה טכנולוגית כולל טבע, ישקר, אינטל, טאואר, ועוד מאות מפעלים שהם רוב התעשייה הישראלית. במסדרונות של כל מפעל כזה שומעים רוסית. מדובר בעובדים משכילים, חרוצים ודייקנים עם משמעת עבודה. הם הגדילו את פריון הייצור באופן דרמטי".

 

אתה יכול לכמת את השינויים הללו? 

 

"אני מעריך את הגידול בייצוא במצטבר ב-40%, ואת השיפור בפריון במשהו כמו 1% לשנה, שזה במצטבר כ-30%. הם הגדילו, בעקיפין, גם את הפריון של הישראלים הוותיקים. הם אמביציוזים, וזה גרם לוותיקים לחשוש למעמדם והפך אותם לחרוצים ותחרותיים יותר.

 

"הם השפיעו בצורה דומה גם על ההשכלה. הישראלי הממוצע גילה שיש לו שכן רוסי עם תואר, ורצה גם הוא. לדעתי, זאת הסיבה לפריחת המכללות. אני מעריך שבזכות העלייה שיעור האקדמאים עלה ב-50%-60%. הם הגיעו ממדינה עם מערכת חינוך מצויינת למדינה עם מערכת חינוך בעייתית, והעלו את הרמה. מדובר בשוד מוחות ענק. צריך להגיד תודה לאמא רוסיה שנתנה להם לבוא". 

 

האם אלה הסיבות לכך שערים עם אחוז גדול של עולים התפתחו יותר מערים אחרות?

 

"בהחלט. תראה מה קורה באשדוד, בנתניה, במגדל העמק. הערים הללו גדלו וקיבלו מאסה קריטית שאיפשרה לספק להן שירותים שלפני כן לא היו כלכליים. בכל עיר שקלטה עלייה צצו קניונים ומקומות בילוי. כל המדינה שינתה את פניה".

 

"העלייה גרמה גם שינויים לרעה: הם הביאו תרבות שתייה מגעילה, למשל. אבל בסך הכל, אם היה צריך לחזור אחורה ולהחליט שוב אם לקלוט אותם, הייתי לוקח בשתי ידיים".

 

האם העלייה לא השפיעה לרעה בתחום הנדל"ן והעלתה את המחירים? 

 

"זה נכון. צפיפות הדיור נעשתה מטורפת, וזה בא לידי ביטוי גם במחירים וגם בבנייה בשטחים פתוחים ובנזק סביבתי. מה לעשות? הם צריכים לגור איפשהו".

 

כיצד הם השפיעו על שוק העבודה? רבים מהם נאלצים לעבוד בחברות כוח אדם, בתנאים גרועים. האם בכך הם פגעו, שלא באשמתם, בתנאים של כל השכירים?

 

"התופעה המכוערת של חברות כוח האדם הופיעה בשנות ה-80', כשעבדתי באוצר. אנחנו אשמים בה כי עצרנו את קליטת העובדים במגזר הציבורי. אבל זה נכון, שהחברות הללו ניזונו בעיקר מהעלייה הרוסית, שנאלצה לעבוד אצלן, וכך הן צמחו". 

 

רבים מהעולים הם קשישים שעלו אחרי גיל הפרישה, ומקבלים קצבת זיקנה מבלי שעבדו כאן. זה לא הכביד על המשק?

 

"מדובר בכסף קטן. הם לא מקבלים פנסיות אלא רק קצבאות עלובות. מי שנפגע מכך זה בעיקר הם עצמם. העלות העיקרית שלהם היא בכך שהם נזקקים לטיפול רפואי בלי ששילמו ביטוח בריאות. אבל מה אפשר לעשות? שלא יקבלו תרופות?"   

 

"מה שמקומם זה שהטענות הללו נשמעות מאנשים שהרוסים עצמם מפרנסים בעבודה קשה. הם מחזיקים את כל הפרזיטים ששונאים אותם. מספר הפרזיטים גדל בהתמדה, ובסוף לא נוכל לשאת אותם יותר. מהבחינה הזאת, העלייה הרוסית דחקה את הקץ ב-15 או 20 שנה. בלעדיהם, היינו עלולים כבר עכשיו לקרוס ולחזור 20 שנה אחורה".

 

אתה מדבר על אנשים שאינם עובדים, או על החרדים והערבים שאינם משרתים בצה"ל?

 

"גם וגם. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל הוא נמוך גם כך, והיה נמוך עוד יותר אלמלא העלייה. בנוסף, רוב העולים מתגייסים, עם מוטיבציה גבוהה, ומאפשרים לא רק לחרדים להשתמט, אלא גם לכל מיני חכמלוגים בתל-אביב. בכך, בעקיפין, הם תרמו למשק, כי הם איפשרו להקטין את אחוז ההוצאה הצבאית מתקציב המדינה ומהתמ"ג".

 

מדוע?

 

"כי צה"ל נעשה קטן יותר ביחס למדינה. מדינה גדולה יותר יכולה להרשות לעצמה לשחרר יותר חיילים משירות. הצבא לא נעשה קטן יותר ותקציב הביטחון לא קטן, אבל שניהם קטנו באופן יחסי, ובכך איפשרו למדינה לגבות פחות מסים ולהעביר יותר כסף לצרכים אחרים. כשמשקל תקציב הביטחון קטן, קטן גם הנזק הכלכלי שנגרם ממלחמה. מלחמה היא תמיד דבר נורא, אבל מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה גרמו, בנוסף לכל, גם למשבר כלכלי, ובמלחמת לבנון השנייה זה לא קרה.

 

"תראה בכמה דברים הרוסים הועילו", מסכם מעוז, "אנחנו צריכים לחבק אותם, ולא לחזור בשום אופן על הטעויות והעוולות שנעשו בשנות ה-50'".

 

"הכללות עם קורטוב של גזענות" 

לא כל הכלכלנים מסכימים עם התיאור הנלהב של מעוז. "העלייה הרוסית לא גרמה למהפכה כלכלית", אומר ל-ynet הפרופסור יוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית, "בטווח הקצר, העלייה יצרה ביקושים צרכניים גדולים ועצרה את המיתון שפרץ במשק מאז 1989, בגלל האינתיפאדה הראשונה. אבל בטווח הארוך, קשה לדעת מה היה המצב בלעדיה. אלה חישובים היפוטתיים ולא מדעיים, כי יש כאן הרבה נעלמים. אבל אני לא רואה אף סיבה לחשוב שהמדינה הייתה במצב כלכלי שונה אלמלא העלייה".

 

הזינוק הגדול של התעשיות הטכנולוגיות חל בשנות ה-90', בדיוק כשהם הגיעו לכאן.

 

"המנוע המרכזי להיי-טק היה הסבסוד שהוא קיבל מהלקוח הראשון והגדול שלו, צה"ל. הזינוק הגדול שלו היה עוד לפני העלייה, בסוף שנות ה-80', כשהממשלה קיצצה במערכת הביטחון ומהנדסים חיפשו עבודה".

 

טוענים שהרוסים העלו את פריון העבודה, ובכך תרמו לגידול בייצוא ובתוצר.

 

"הפריון עולה בעקביות מתחילת שנות ה-70'. לא הייתה קפיצה בפריון בשנות ה-90', כך שאני לא רואה סיבה לחשוב שהשיפור הוא בזכות העלייה". 

 

זה לא פוליטיקלי-קורקט, אבל יש לנו בעיה: האוכלוסיות הכי פחות משכילות, עם שיעור ההשתתפות הכי נמוך בעבודה, מתרבות מהר יותר מאוכלוסיות אחרות, ומורידות את הממוצע. והנה הגיעו הרוסים, שנחשבים לחרוצים, עם השכלה מעל הממוצע ושיעור השתתפות גבוה בעבודה. הם בלמו את התהליך הזה.

 

"אלה הכללות עם קורטוב של גזענות. ממי הם יותר חרוצים? מהערבים? אני לא בטוח. נכון, הם עובדים יותר מנשים ערביות ומגברים חרדים. אבל הנשים הערביות מולדיות הרבה ילדים בגלל שהן לא עובדות, לא להיפך. והן לא עובדות, בגלל אפלייה קשה נגד הערבים גם בשוק העבודה וגם במגורים. תוציא אותן מהגטו, והן יולידו פחות". 

 

והחרדים?

 

"גם הם סובלים מאפלייה. מלבד זאת, חוק טל אוסר עליהם לעבוד עד גיל 35 אם הם לא משרתים בצה"ל. אי אפשר לכפות עליהם להתגייס, ובגלל החוק, הם גם מתבטלים מעבודה. נכון, הם מולידים הרבה ילדים. אבל מה הפיתרון? לאפשר להם לעבוד, או להביא בכל 20 שנה מיליון עולים שיעבדו במקומם?"

 

ומה לגבי ההשכלה?

 

"ישראל ייצרה את ההשכלה שלה בעצמה, באיכות יותר גבוהה מרוסיה. האוניברסיטאות כאן במצב טוב יותר מאשר ברוסיה. יש כאן בעיות קשות בחינוך, שהוזנח מאוד, אבל זה קרה ב-20 שנה האחרונות, אחרי שהרוסים הגיעו".

 

מה לגבי הטענה שהעלייה הגדילה את מלאי המתגייסים לצה"ל, ובכך איפשרה למדינה להקטין את שיעור הוצאות הביטחון בתקציב?

 

"זה נכון במידה מסויימת, ולא גדולה. תקציב הביטחון מושפע בעיקר מהמצב הפוליטי. לפני מלחמת ששת הימים היינו מדינה קטנטונת אבל הוצאות הביטחון היו קטנות בהרבה".

 

אתה באמת חושב שלרוסים אין יתרונות בשוק העבודה המודרני על אוכלוסיות אחרות?

 

"אין ספק שיש להם הון אנושי גבוה. אבל הם סובלים, שלא באשמתם, מתופעה ידועה שכל מהגר בעולם סובל ממנה: ההון האנושי שלהם נשחק עם עלייתם, ושווה הרבה פחות ממה שהיה שווה בארץ מוצאם. הם לא יודעים את השפה ואת הנהלים המקומיים, ותורמים בפועל פחות ממה שההשכלה הפורמלית שלהם שווה".

 

אז אתה לא מסכים עם הטענה שהם משתכרים פחות מדי ביחס להשכלתם ונאלצים לעבוד בתנאי ניצול?

 

"הם אכן משתכרים פחות מדי ביחס להשכלתם הפורמלית. אגב, לעלייה הייתה השפעה רבה על שוק העבודה: היא גרמה להיחלשות העבודה המאוגדת. זה לא קרה בגלל העולים עצמם אלא בגלל ההנהגה ששברה את ההסתדרות, אבל העובדה שהגיעו לפה המון עובדים לא מאוגדים שלא ידעו להתאגד, תרמה לכך".

 

"העלייה גם איפשרה את ההחלטה להפסיק את העסקת הפלסטינים מהשטחים. העולים לא החליפו את הפלסטינים בעבודה - העובדים הזרים עשו זאת - אבל קיומה של העלייה נתן לממשלה ביטחון שאיפשר לה לעשות זאת. ייתכן שדווקא לכך הייתה השפעה רבה על הכלכלה. אי אפשר לדעת כיצד הסכסוך עם הפלסטינים היה מתפתח אם הם היו ממשיכים לעבוד כאן, והסכסוך משפיע על הכלכלה יותר מכל דבר אחר".

 

אם הרוסים לא היו מגיעים והפלסטינים היו ממשיכים לעבוד בישראל, המצב הפוליטי והכלכלי היה טוב יותר?

 

"אני לא יודע. קשה לעשות תסריטים כאלה. אבל ייתכן שלעלייה עצמה יש קשר למצב הפוליטי. הנטייה שלהם להצביע למפלגות ימין בטח שלא תרמה לו".

 

אולי זאת הסיבה שאתה, כמו אינטלקטואלים נוספים, מסתייג מהם?

 

"אני לא מסתייג מהם. הם תרמו למדינה תרומה עצומה. קשה לדמיין את התרבות, למשל, בלעדיהם. אני אומר דבר פשוט: הם לא יצרו שינוי כלכלי מכריע. ישראל הייתה מדינה מערבית עם תעשייה משגשגת אתם, וגם בלעדיהם".

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אלמלא הרוסים היינו 20 שנה אחורה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    העלייה הגדולה
    "שוד מוחות". עולים חדשים מגיעים לישראל
    צילום: ששון תירם
    "צפיפות הדיור נעשתה מטורפת". שלמה מעוז
    צילום: עמית שעל
    ynet ספיישל
    ביטוח