באחת הפעמים שאלו אותו מהי ההגדרה ל'אדם גדול' והוא ענה ש'אדם גדול הוא כזה שאף פעם לא קטן', וזו הדמות שעולה מהסיפורים, אדם שגם בפרטים הקטנים הוא גדול, אדם שמחכה למחלק העיתונים בבוקר כדי לקחת ממנו את העיתון ולברך אותו בברכת בוקר טוב"
על אביו נכתבו אלפי עמודים, אך דמותו של הרב צבי יהודה קוק - שהיה ממנהיגי הציונות הדתית וראש ישיבת מרכז הרב - כמעט נעדרת ממדף הספרים. בישיבת "אור עציון" מוציאים את הספר "בני מלאכים", שנועד לשנות מעט את התמונה
עשרות ספרים נכתבו על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מי שהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון ומאבות הציונות הדתית, אולם ספרים בודדים בלבד (פחות מחמישה) נכתבו על בנו, הרב צבי יהודה קוק, שעמד בראש ישיבת מרכז הרב
והיה ממנהיגיה הרוחניים של הציונות הדתית.
על אף שתלמידיו הקימו חלק ניכר מהישיבות הגבוהות של הזרם הציוני, והם עומדים בראש רבים מהמוסדות התורניים הציונים, וכתבו ספרות תורנית ענפה - עליו נכתב מעט מאוד. אחד מתלמידיו הראשונים של הרב צבי יהודה ומי שעומד היום בראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, החליט לתקן את העניין. בימים אלה עומד להוציא המכון התורני של ישיבתו - "אור עציון" - את הספר "בני מלאכים". מדובר בספר ביוגרפי מקיף על חייו ופועלו של הרב, שהיה דמות מורכבת, איש שחי עשרות שנים לבד, ומינף בעקשנות את אחד המפעלים השנויים במחלוקת כיום: ההתיישבות ביהודה ושומרון.
"למה לא יצא עד עכשיו ספר מקיף לציבור הרחב על הרב צבי יהודה זו שאלה שצריך להפנות לכל מי שלמד בישיבת מרכז הרב", אומר ראש המכון התורני, הרב שלום קליין. "היו לו תלמידים רבים שהיה להם קשר עם הרב, וראו בו דמות גדולה, אבל למעט הרב אבינר ואביהו שוורץ, לא נכתבו עליו ספרים, וגם אלה שנכתבו לא היו מיועדים לציבור הרחב. יכול להיות שהסיבה לכך היא שמדובר בדמות שיש לה כמה וכמה פנים. הוא תפקד כמחנך, איש תורה, צדיק, מחזיר בתשובה, אדם שעושה טוב וכמנהיג שהוביל אחריו תנועה גדולה. ולכן במקרה כזה איסוף החומר ובירור הדמות הם תהליך קשה יותר".
גדולת הרב - בפרטים הקטנים
למעלה משנה נערכה עבודת מחקר של איסוף חומר וראיונות על ידי הסופרת הילה וולברשטיין, ובהמשך הועבר הספר לעריכתו של קליין. במשך חודשים ארוכים אנשים מתחומים שונים שטחו בפניה סיפורים אישיים על מפגשים
מחקר:
הרב צבי יהודה קוק צינזר את הכתבים של אביו / צופיה הירשפלד
כך מייצרים מיינסטרים: הרצי"ה ערך, השמיט וצינזר את כתבי אביו כדי לבסס את דמותו בזרם המרכזי של היהדות - וגם כדי להתאים את דמות האב לתפישותיו
גדולים וקטנים עם הרב צבי יהודה, כשהמטרה הייתה להציג את דמותו בצורה נגישה. הסיפורים שנאספו מציירים את הרב לא רק בדברים הגדולים שעשה, אלא גם בפרטים הקטנים.
"גם אני, שלמדתי שנים בישיבה, גיליתי דברים חדשים", מתוודה הרב קליין. "מסיפורים שאספנו עולה דמות של אדם מדוד ושקול. שום דבר לא נעשה מתוך התפרצות, או בלי שליטה. הייתה לו מודעות עצומה לסביבה. בכל ההליכות שלו הוא ידע למצוא את השפה הנכונה ולתת את היחס הנכון לכל אחד. הקשר שלו לאנשים מכל החוגים היה קשר של אהבה. הייתה בו אהבה לכל יהודי, ולכל מי שנברא בצלם, וזה מה שהדביק אליו כל-כך הרבה אנשים, שחזרו בעקבות כך אל מקורות.
"באחת הפעמים שאלו אותו מהי ההגדרה ל'אדם גדול' והוא ענה ש'אדם גדול הוא כזה שאף פעם לא קטן', וזו הדמות שעולה מהסיפורים, אדם שגם בפרטים הקטנים הוא גדול, אדם שמחכה למחלק העיתונים בבוקר כדי לקחת ממנו את העיתון ולברך אותו בברכת בוקר טוב, אדם שנסע באוטובוסים, שישב ולמד עם אנשים צעירים ומבוגרים מכל הסוגים. דמותו הייחודית בולטת במיוחד כשרואים היום את ההנהגה והמנהיגים. במקרה של הרב צבי יהודה מדובר במנהיג שידע להעלות את המציאות ולא לרדת בתכונות הנפש".
להתנחל באדמות
חלק מהמציאות שעמה התמודד הרב צבי יהודה היה התיישבות ביהודה ושומרון. אומרים עליו שבפינוי מסבסטיה הוא אמר לחיילים קחו מכונת יריה ותהרגו אותי. נכון או לא, המשפט הזה מבטא את הלהט העצום שהיה לו לנושא.
"אני חושב שזה ברור לחלוטין שההתיישבות ביהודה ושומרון נזקפת לזכותו", מבהיר קליין, "אין ספק שתחילת ההתישבות, שיש דורשים אותה לזכות ויש דורשים אותה לגנאי, הייתה הרבה בגללו. מבחינתו, הקמת הישובים הייתה קריטית, הוא ראה מרכזיות לכך שמדינת ישראל תשב גם שם. הייתה לו מודעות שאם לא יקימו שם יישובים, אז האחיזה של המדינה במקומות האלה תיחלש. עמדתו בעניין זה ממחישה שבלי ספק מדובר באדם עם ראייה מאוד מפוכחת ורחוקה, במנהיג שהקדיש את עצמו לא בשביל כבוד ומנעמי שלטון, אלא היה מסוגל לראות קדימה ולהיאבק ולהתעקש. הוא אמר את דבריו בצורה נחרצת והתעקש שהדעה שלו תישמע. גם כשהוא היה קול בודד במדבר, הוא לא ויתר".
על אף שהרב צבי יהודה היה דמות מורכבת, יוצרי הספר ביקשו להציג לקהל הקוראים אדם שאפשר להזדהות עמו, ושהמגזר הדתי-ציוני יראה בדמות הזו מנהיג שדרכו ממשיכה. "בציבור הדתי -לאומי יש פלגים שונים", מסכים קליין, "באופן טבעי, כשאדם גדול נפטר יש לו
הרבה ממשיכים שהולכים לכיוונים שונים. המטרה של הספר הזה לצייר דמות שכל מי שהולך בדרכו, גם אם זה בנתיב אחר, שכולם יהיו מאוחדים סביבו, שלא יהיה ויכוח סביב הדמות, אלא שיוכלו להזדהות, ולא להגיד שזה לא הרב שהכרנו. כי את הדמות הזו צריך להמשיך וללמוד ממנה".
לכאורה, באופן טבעי, מתבקש היה שלאו דווקא ישיבת "אור עציון" תוציא את הספר הזה, אלא ישיבת מרכז הרב או מכון הרב קוק. "בהחלט ייתכן שזה היה טבעי יותר, אבל דברים קורים", אומר הרב קליין, "אנחנו לא עושים זאת בניגוד, אלא מתוך רצון להסכמה, ואף העברנו לראש ישיבת מרכז הרב עותק מהספר שיעבור עליו. בכל מקרה אני מניח שגם העובדה שיש לנו מכון תורני שעוסק בספרות נותן לנו כלי שאין לישיבת מרכז הרב. כמו כן, הרב דרוקמן הוא אחד מראשוני תלמידיו של הרב צבי יהודה, כך שאין חיסרון בכך שהישיבה שלו עוסקת בנושא הזה".
