שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עוף החול של הבייטים: הסיפור של קומודור
    איך חברה אחת לתיקון מכונות כתיבה שהקים ניצול שואה מלודז', הפכה לאחת מחלוצות המחשוב האישי וליוצרת של המחשב הנמכר ביותר בכל הזמנים - הקומודור 64? חלק א'

    LOAD “*”,8,1

     

    למיליוני אנשים בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, הפקודה הזו של טעינת תוכנית והרצה שמקורה במחשב הקומודור 64, הייתה חלק מההיכרות הראשונה שלהם עם עולם המחשוב האישי ועולם התכנות.

     

    אך לא רבים מכירים מה שניצב מאחורי סמל ה-C והדגל: היסטוריה רבת תהפוכות של חברה חלוצית, שלצד אפל ואטארי, הייתה אחת החברות הראשונות בעולם לייצר מחשבים אישיים - כאלה המיועדים לבית, ולא למשרד.

     

    קומודור ניצלה ממוות עסקי פעמים רבות, והיא נחשבה לסוג של חתול בעולם המחשוב של אז: היו לה כנראה תשע נשמות, והיא תמיד נחתה על הרגליים. זהו סיפורה.

     

    אחד מששים

    ג'ק טרמל, נולד תחת השם איידק טרימלסקי ב-1929, בלודז' שבפולין. בגיל עשר היה עד לפלישת הנאצים לעיירת הולדתו, וכיהודים, כל משפחתו נשלחה לאושוויץ. אביו נפל קורבן לניסוי

    של ד"ר מנגלה ומת, לאחר ש"מלאך המוות" הזריק לגופו דלק.

     

    אך טרמל, ששרד את מחנות הכפיה ("להיות אחד מ-60 ששרדו לעומת עשרת אלפים שמתו, שום דבר לאחר מכן לא היה קשה בשבילי”, סיפר פעם), היגר לארצות הברית. ב-1948, הוא התגייס לצבא האמריקני, שם הוכשר כמתקן מכונות כתיבה. לאחר ארבע שנים של שירות צבאי, פתח חברה קטנה לתיקון ומכירת מכונות כתיבה, ובשלב מסוים עבר לקנדה שם פתח חברה דומה, בשנת 1958.

     

    טרמל, שחיפש שם עם הדר צבאי שיתקשר לדרגה גבוהה, בחר בשם קומודור (דרגה בכירה מאוד בצי, מקור השם הוא בתואר אבירות צרפתי) – כיוון שהשמות "ג'נרל" ו"אדמירל", כבר היו תפוסים.

     

    ממחשבונים למחשבים

    ב-1962, לאחר הסתבכויות פיננסיות שכמעט והרגו את החברה, פגש טרמל את אירווינג גולד (Gould), שהשקיע 400,000 דולר בחברה תמורת 17% מהמניות ותפקיד יושב הראש. גולד שלח את טרמל בשנים שלאחר מכן להתמחות באסיה בייצור של המצאה חדשה: מחשבוני כיס.

     

    בשנים הבאות קומודור, שעברה לפאלו אלטו בקליפורניה (לימים חלק מעמק הסיליקון), שגשגה בעולם בזכות מכירות המחשבונים, עד שנדחקה מהשוק בידי טקסס אינסטרומנטס, ועברה בשנת 1975, להפסד של חמישה מיליון דולר. אך באותה שנה לוותה קומודור שלושה מיליון דולר כדי לקנות חברת שבבים בשם MOS – מה שהפך אותה מחברה המייצרת
    מחשבונים, לחברה המייצרת מחשבים.

     

    "מחשבים להמונים, לא למעמדות העליונים"

    לאחד ממהנדסי MOS, צ'אק פאדל, היה רעיון מוזר: מחשב אישי לבית. טרמל נתן לו את החופש לבזבז את הכסף שלא היה, וכך נולד ה-PET: Personal Electronic Transactor, שהוכרז בינואר 1977, והיה ככל הנראה, המחשב האישי הראשון בעולם (חודשים לפני צאתו של ה-Apple II לשוק).

     

    ה-PET נמכר בחנויות האלקטרוניקה "רדיו שאק", תמורת 595 דולר (באירופה המחיר היה כפול), ועד מהרה הצטברו הזמנות בסך שלושה מיליון דולר – שהצילו את החברה. שוב.

     

    קומודור התמקדה אז בשוק הביתי, תחת הסיסמה שטבע טרמל: “מחשבים להמונים, לא למעמדות העליונים". והוציאה ב-1980 את ה-VIC-20, מחשב עם יכולות גרפיקה וצליל מתקדמות לזמנו, שמכר 2.5 מיליון יחידות. קומודור הייתה חברת המחשבים הראשונה שהגיעה למיליארד דולר מכירות.

     

    אגדה נולדת

    בתערוכת CES בינואר 1982, הוצג ה-VIC-30, שהיה שם הפיתוח של המחשב שלימים ייקרא הקומודור 64: מחשב עם זיכרון וסביבת עבודה בנפח של 64 קילובייט, מיד הפך לשיחת

    התערוכה ויצא לשוק באוגוסט של אותה שנה. המחשב הנמכר ביותר בהיסטוריה נולד.

     

    ה-C64, היה יותר חזק ויותר זול ממתחריו כמו ה-Apple II או המחשבים של IBM. הוא היה קל לתכנות, הציג מיד עם העליה את מערכת ההפעלה מבוססת בייסיק, עם מסך כחול (שהיום, כמה משעשע, קיבל משמעות הפוכה, שלילית, בזכות Windows), נעים וידידותי. היה לו מקום לכרטיסי הרחבה, הוא התחבר גם לטייפ קלטות או כונן תקליטונים חיצוני - להרצת תוכניות ומשחקים ומסך התצוגה שלו היה כל טלוויזיה ביתית.

     

    הוא הציג 16 צבעים (למרות שהשבב הגרפי שלו היה מסוגל להציג 128 צבעים, לטענת מפתחיו) ושבב הצליל שלו, ה-SID 6581, היה מהפכני לתקופתו ויכל להשמיע שלושה "קולות" במקביל.

     

    אגב, אחת התעלומות הגדולות של הקומודור 64 הייתה מדוע הציגה המערכת רק 38,911 בייטים פנויים, על אף שהזיכרון המלא היה 64,000 בייטים? התשובה היא שכמעט חצי מנפח הזיכרון נתפס בידי מערכת ההפעלה – קומודור בייסיק 2.0.

     

    מעל ל-10,000 תוכנות

    יכולת התכנות הקלה יחסית שלו, ותפוצתו הגבוהה, הפכו אותו למושך למפתחים. בשנות קיומו של הקומודור 64 נוצרו עבורו למעלה מ-10,000 משחקים ותוכנות שונות. מי מבעלי הקומודור לא זוכר את  International Karate, את Boulderdash או את “אולימפיאדת קיץ”? עוד אחראית קומודור, על מחשביה, לפריחתה של סצינת ה"דמואים", מאמצע שנות השמונים עד שנות התשעים המוקדמות.

     

    ברם, שיטות הניהול הברוטליות של טרמל והתנהלותו מול ספקים, הוציאו לחברה שם רע בתעשיה, והביאו לכך שקומודור נאלצה לעבור לפנסילווניה – וב-1984, החליט גולד להיפטר ממייסד החברה בעל האישיות הבעייתית. טרמל עזב את קומודור עם 100 מיליון דולר בכיס, ואגו פגוע.

     

    המשך יבוא

     

    בחלק ב' : האם קומודור שרדה את עזיבת המייסד, המלחמות מול אטארי, על המוות של קומודור והלידה מחדש

     

    תמונות קומודור 64 באדיבות Shane Doucette, תחת רישיון CC-BY-SA

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עוף החול של הבייטים: הסיפור של קומודור"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shane doucette, CC-BY-SA
    קל לתכנות. ספרים ומחסניות זיכרון
    צילום: shane doucette, CC-BY-SA
    באדיבות Commodore Gaming
    הלוגו של קומודור
    באדיבות Commodore Gaming
    מומלצים