שנתיים אחרי אלבומם הראשון,
ואחרי אין ספור מסעות והופעות בדרך, חוזרים א-גרויסע מציאה,
להקת הרגאיי-פאנק-דאב-כלייזמר-פולק-וכל סגנון שעדיין לא המציאו לו שם, ומשחררים את "סור מרע", סינגל ראשון מתוך ה"תנועה לשחרור מיותר", אלבומם הקרב ובא.
בניגוד לאלבום הבכורה, שבו הכל היה בשיטת "עשה זאת בעצמך", הפעם ההרכב נעזר בדודוש קלמס מהדג נחש שייתן פרשנות הפקתית משלו על הקונסולה - מה שמתבל את הסלט המוזיקלי של החבורה בניחוחות היפ-הופ, שמורגשים היטב כבר בסינגל שאתם שומעים כאן.
לכבוד החגיגה הצפויה, שתלווה בסיבוב הופעות קצר, תפסנו לשיחה קלילה ולא מחייבת על מוזיקה ועל בריאות נפשית את נדב בכר, הגיטר-הירו החב"דניקי הראשון ויושב ראש ועד הזרם המשיחי של ההרכב.
אז מה נשתנה אחרי שלוש שנים, או שאולי לא השתנה?
"אני דווקא מקווה מאוד שלא נשארנו אותם נגנים, אולי קצת השתפרנו אחרי שלוש שנים שנגנים ביחד. בכל מקרה, כשהתחלנו הזרם היהודי היה בחיתולים, ועכשיו זה ממש נחמד שמפסיקים עם החיתולים. וגם חסכוני, במיוחד אם אתה קונה האגיס".
מרשים שחבורה משוגעת כמו שלכם שרדה את כל תהליך ההקלטה, שנתיים זה לא צחוק.
"כן, גם אנחנו לא חשבנו. אבל אני כן יכול להגיד שמרוב עריכות אינסופיות על המחשב קיבלתי כאבים דוקרניים בידיים וברגליים, ועד היום אף רופא לא הצליח לפענח מה יש לי".
אני הייתי ישר הולך למיון אולי הייתי שוקל להופיע שם.
"זה רעיון לא רע, אנחנו נבדוק את זה. אבל תתפלא, דווקא הגענו לא רחוק משם. הופענו בבית אבי חי, ובזמן הבאלנס אמרו לנו שנגמרו כל הכרטיסים, דבר שמאוד שימח אותנו. לאט לאט האולם התחיל להתמלא, אך הגיל הממוצע של הקהל הוא 65 פלוס. מנהל ההצגה ניגש אלינו ואמר שהיו גם כמה חבר'ה עם כסאות גלגלים, אך הוא הסביר להם בלשון עדינה שנראה לו שזה לא ממש מתאים לגילם. טוב, אין מה לעשות, אין לנו משהו אחר לנגן. אורן (צור, הסולן - י.ה) פתח ואמר 'מקווה שהשם 'א-גרויסע מציאה' לא בלבל אתכם וגרם לכם לחשוב שבאתם לראות איזו הצגה ביידיש' או משהו בסגנון, והתחלנו לנגן
"לאחר שיר ראשון שמח ורועש במיוחד, ניגשה אחת הגברות מהקהל אל הסאונדמן ואיימה עליו בתביעה משפטית אם הוא לא מנמיך את הדבר הנורא הזה. אנחנו
מצידנו התחלנו לחלק כוסיות ערק לכל הקהל הקדוש, עד שאותה גברת נראתה מתופפת עם אצבעותיה על רגלה בקצב המתאים. בסוף כולם היו מרוצים. האמת, כולם חוץ מאישתו של הקלידן שלנו, ששתה כלוט ובקושי רב עמד על רגליו".
צריך איזה הכנה נפשית מיוחדת לקראת האלבום או שהכדורים הרגילים יספיקו?
"זה הולך להיות קוסמי. מי שיקנה את האלבום מצפה לו מהפכה בחיים. מיד אחרי שהוא ילחץ play יפול עליו שטריימל שחור מהשמיים ויצמח לו זקן. אגב, לנשים אני מציע להיזהר מזה באופן ספציפי. אחר כך, המאזין עלול להתחיל להתנועע בצורה מהירה קדימה ואחורה, ולמלמל את המילים של השירים בדבקות עצומה".
