הגרלת מוקדמות יורו 2012
מאוד ריגשה אותי. אני חושב שהבית שהוגרלנו אליו, הוא כזה שאפשר להתמודד בו בצורה שווה מול כל הנבחרות. הנבחרת האולימפית בתקופתי, ניצחה את קרואטיה בבית ובחוץ כשעל הקווים בצד השני עמד סלאבן ביליץ', כך שאפשר להתמודד מולם בצורה יפה.
בנבחרת הקרואטית יש שחקנים טובים, אבל בלא מעט אלמנטים הם מזכירים אותנו. הסגנון והאופי של השחקן הקרואטי, מזכירים במידה מסויימת את אלו של הישראלי. אם הצלחנו לעשות את זה עם הנבחרת הצעירה, אז אפשר לעשות את זה גם עם הבוגרת.
לא ברור איזה יוון נקבל אחרי משחקי הגביע העולמי. חלק משחקניה מתבגרים, ובוודאי תהיה שם תחלופה גדולה של שחקנים. שם המשחק במפגשים מול יוון הוא סבלנות, מה שלא היה בקמפיין האחרון.
דבאלשווילי. ניפגש בקרוב (צילום: אלי אלגרט)
נבחרת גיאורגיה, אותה אנחנו לא מכירים מספיק, למעט אולי ולדימיר דבאלשווילי, עשויה להיות זו שתקבע מי תעלה, במיוחד כשהיא תשחק אצלה בבית. אם ישראל תצליח לנצח במשחק החוץ בטביליסי, היא תוכל לעשות את זה ולהעפיל ליורו שיתקיים בעוד שנתיים וחצי בפולין ואוקראינה.
לטביה הראתה סימנים של התקדמות בקמפיין האחרון, ואפילו סיימה מעלינו, אבל אם נהיה מרוכזים, צריך ואפשר לעבור אותם. אותו כנ"ל לגבי מלטה, שנחשבת
|
מוקדמות היורו - הבית הישראלי |
|
| דירוג |
נבחרת |
| 1 |
קרואטיה |
| 2 |
יוון |
| 3 |
ישראל |
| 4 |
לטביה |
| 5 |
גיאורגיה |
| 6 |
מלטה | |
אולי לחלשה בבית, אבל אנחנו לא נמצאים בעמדה של זלזול באף אחת מהנבחרות.
זה בית שנותן לנו את האפשרות לעשות את זה, מבחינה ריאלית ולא בגדר של פנטזיה. אם נעשה את הדברים כמו שצריך, אם נהיה מרוכזים, נעבוד בצורה יסודית, ונתרכז בכל משחק בצורה הטובה ביותר, אפשר יהיה לקחת את ההזדמנות הזו ובלי לדבר יותר מדי.
מבחינה מקצועית, הבית הוא די שווה ונקודת המפתח היא הפן המנטאלי - כיצד נתמודד עם הלחצים שיופעלו על השחקנים מבחינת רמת הציפיות. זו המשוכה בה כשלנו בעבר. המפתח השני כאמור, הוא המשחק בגיאורגיה, שעל פי האינטואיציה שלי צפוי להיות מכריע. בסך הכל, אני אופטימי.
