שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ההצעה לתיקון חוק הפרטיות - מספיק בקושי / דעה
    החוק להגנת הפרטיות טוב, אבל יש בעיה ביישום שלו. גם תזכיר הצעת החוק להגברת הסמכויות של הממונה על הגנת המידע, מגיע מאוחר מדי - ומציע מעט מדי

    הגנת הפרטיות בישראל ממשיכה לדלג צעד קדימה וצעד אחורה, בריקוד לא כל כך חינני.

     

    האח הגדול ממשיך לאסוף מידע

    חוק הגנת הפרטיות כולל הסדר משפטי מפורט בנושא, ועל הנייר, הוא אכן נאה. בפועל, המציאות עגומה. מחקר אמפירי (שנערך על ידי ניבה אלקין-קורן והחתום מטה) שבדק אתרי

    אינטרנט ישראליים מצא שמידת הציות של האתרים הישראליים נמוכה מאוד. מחקר של עמותת אשנ"ב (PDF) מצא שאתרי אינטרנט אוספים מידע על ילדים, בהיקפים מפחידים.

     

    הכנסת העבירה את חוק נתוני תקשורת לפני שנתיים, ובשנה האחרונה את חוק המאגר הביומטרי. ובינתיים גוגל שמה באזז על כולנו. האח הגדול אוסף מידע, התאגידים – אוספים עוד יותר מידע.

     

    החוק הקיים מרשה לאסוף מידע, לשמור אותו במאגרים ולעבד אותו, בכפוף לכמה מגבלות, כמו חובה להודיע לנו שאוספים מידע ולאיזו מטרה ישמש, חובה לשמור את המידע בסודיות ותחת אבטחת מידע.

     

    מותר להשתמש במידע רק למטרה שלשמה נאסף. אספו מכם מידע בסופרמרקט כדי לתת לכם הנחה? אסור להעביר את המידע לתאגידים אחרים. אספו מכם מידע בבית הספר? אסור להעביר את המידע לאחרים. הבעיה היא לא כל כך בחוק, אלא ביישום שלו.

     

    הכירו את "הממונה על הגנת המידע"

    תזכיר החוק החדש שפורסם אתמול (ג'), משדרג את רשם מאגרי המידע ל"ממונה על הגנת המידע", ומצייד אותו בכלים חזקים יותר לאכיפה. הממונה יוכל לפעול באופן עצמאי, ללא תלות במשטרה, ובעיקר, יוכל להטיל קנסות משמעותיים, בלי לחכות לפרקליטות ובלי לפנות לבית משפט.

     

    גם כיום יש לרשם סמכות כזו, והוא אפילו השתמש בה לא מזמן נגד חברה אחת (קנס של 167 אלף שקלים) ונגד עיריית רמת-גן (5000 שקלים קנס). לפי החוק החדש – הקנסות יהיו מהירים יותר וגבוהים בהרבה.

     

    הרשות למשפט מידע וטכנולוגיה, והעומד בראשה, עו"ד יורם הכהן, עובדים יפה, ורשמו כמה הישגים, אבל במשרד המשפטים בירושלים עובדים לאט.

     

    יותר משלוש שנים לקח להם לנסח את הצעת החוק הנוכחית, על בסיס המלצות של ועדת שופמן (גילוי נאות: החתום מטה היה חבר הוועדה). אבל התזכיר הנוכחי הוא לא רק מאוחר (אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא), אלא גם מספיק בקושי.

     

    אבל לא משנה כמה יפה תעבוד הרשות, היכולת שלה לבדוק כשלים ולהטיל קנסות מוגבלת. שדרוג הסמכויות של הרשם הוא רק חלק קטן מהחבילה שוועדת שופמן הציעה בינואר

    2007. מרכיב מרכזי היה לצמצם את חובת הרישום המיותרת, שמבלבלת ומציקה לעסקים. הצעה כזו נמצאת בקנה של משרד המשפטים.

     

    לא מספיק גזעי

    ועדת שופמן הציעה עוד הצעות, שמשרד המשפטים לא מקדם. במיוחד, ההצעה לאפשר תביעה ייצוגית בנוגע למאגרי מידע ובנוגע לפיצוי ללא הוכחת נזק. החוק מאפשר כיום פיצוי ללא הוכחת נזק, אבל רק במקרים של הפרת פרטיות מהסוג הישן – כאשר מישהו מציץ לכם לבית, או מצלם ללא רשות. פיצוי כזה צריך להחיל גם בנושא מאגרי המידע.

     

    חוק תביעות ייצוגיות מאפשר כיום להגיש תביעה ייצוגית בקשר לנושאים מוגדרים בלבד. חלק מהם מכסה ענייני הפרטיות, אבל לא את הכל. כאשר חמישה עורכי דין יריבו מי ראשון בתור במזכירות בית המשפט בהגשת תביעה ייצוגית בנושא פרטיות, המצב יהיה טוב בהרבה. במקרה של שמירת סמס בפלאפון, זה עבד יופי.

     

    בינתיים, ההצעה היא צעד בכיוון הנכון, אבל צעד קטן מדי, או במילים הלקוחות ישירות מבית האח הגדול: לא מספיק גזעי.

     

    ד"ר מיכאל בירנהק הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א והיה חבר בוועדת שופמן

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ההצעה לתיקון חוק הפרטיות - מספיק בקושי / דעה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים