כשהכל מתחבר בדרבי, גם החיבורים רועדים
את הדרבי הראשון של עונת 02/03 יזכרו בעיקר אוהדי הפועל ת"א, בזכות הטילים ששיגרו סלים טועמה, בן לוז ופיני בלילי לחיבורים של לירן שטראובר. את העונה עצמה יעדיפו דווקא אוהדי מכבי לזכור, כשהצהובים זכו באליפות היחידה שלהם באותו עשור
את עונת 2002/03, ככלל, אוהדי מכבי ת"א יזכרו לטובה. סוף סוף אליפות, ועוד בפוטו פיניש מטורף על פני מכבי חיפה, ועם מספר שחקנים שנכנסו לספר ההיסטוריה של המועדון: אבי נמני, טל בנין, ג'ון פנטסיל, ברונו הייס, ברוך דגו, רודריגו גולדברג ולירן שטראובר.
חלקו את המקום השני
לדרבי הראשון של העונה הגיעה מכבי בפורמה. לאחר שהפסידה 1:0 למכבי חיפה בבלומפילד במחזור השלישי, במשחק מביך במיוחד, אספו את עצמם שחקני מכבי וניצחו בשישה מתוך שבעת המשחקים הבאים, כולל שתי חמישיות, לרשת הפועל פתח תקווה ומכבי נתניה, ועם הפסד בודד, בטדי לבית"ר ירושלים.
הפועל הגיעה לדרבי עם אותו מאזן נקודות כמו מכבי (21, כששתיהן חולקות את המקום השני), אך לאחר כמה תוצאות מרשימות פחות: 0:0 מול מכבי פתח תקווה ו-1:1 מול הפועל כפר סבא. בין הניצחונות על הפועל באר שבע והפועל ראשון לציון, רשמו גם האדומים הפסד בית למכבי חיפה. ואז זה קרה: הדרבי הגיע.
טועמה. השתיק את אוהדי מכבי ת"א באותו דרבי (צילום: ראובן שוורץ)
הטיל הראשון - שייך לטועמה
כ-15,500 האוהדים, רובם אדומים (הפועל אירחה), עדיין לא הספיקו להתמקם וכבר שרק דני קורן לכדור חופשי אדום, כ-20 מ' משער, אלכסונית מימין. סלים טועמה כיוון, לקח תנופה, ובעט את הכדור היישר לחיבורים, או נכון יותר, היישר לפניהם של אוהדי מכבי בשער 11 - 0:1 להפועל, שטראובר לא יכול היה לעשות כלום.
במכבי ניסו להתעורר ולהיכנס למשחק. נמני ואלכסנדר פרוחננקובס החליפו ביניהם מסירות ששחררו את הסמל הצהוב לכמה בעיטות טובות, אך שום דבר שבאמת איים על שביט אלימלך. מכבי שלטה לאורך רוב הדקות במחצית הראשונה, אבל טיימינג, אין כמו טיימינג בכדורגל. השעון שבין שער 7 לשער 8 בבלומפילד הראה על 44 דקות מהפתיחה, עוד דקה יורדים לנוח, כשהפועל מוליכה בשער בודד. או שלא?
הטיל השני - שייך לבלילי
יוסי אבוקסיס הרים כדור קרן משמאל. ברונו הייס הרחיק את הכדור אל מחוץ לרחבה, אך פיני בלילי כבר חיכה לכדור כ-25מ' מהשער. בלילי שחרר בעיטת יעף אדירה לחיבור השמאלי של שטראובר (אפילו ולטר זנגה בשנותיו הגדולות לא היה מצליח לעצור טיל כזה) ו-0:2 להפועל, באחד השערים היפים שנראו פה אי פעם.
גם הכניסה של קובי מוסא לאחר ההפסקה במקומו של גדי ברומר לא ממש שינתה את פני המשחק (מישהו באמת חשב שהיא תשנה?). גולדברג וכפיר אודי, כל אחד בצד שלו, החליפו בהתאמה את פרוחננקובס ובלילי, ופה חלה התעוררות מסויימת במכבי, אך שמונה דקות מוקדם יותר נגמר הסיפור.
הטיל השלישי - שייך ללוז
דקה 53: טועמה פרץ בשמאל והרים כדור לבן לוז, שעמד 16 מ' מהשער, בקו ישר. אקס מכבי, שגדל במועדון, שחרר בעיטה מהאוויר, שוב לחיבורים של שטראובר - 0:3 ענק להפועל. השוער הצהוב, שרגיל לצעוק על ההגנה שלו אחרי השערים שהוא סופג, לא יכול היה להגיד לאף אחד כלום. מי יעצור גולים כאלה?
חצי השעה האחרונה כבר היתה זמן זבל. מכבי תקפה מדי פעם, רק כדי לכבוש שער כבוד, ושמונה דקות מהסיום זה הגיע: לאחר איבוד כדור של אודי, נמני מצא את גולדברג. רודריגול התקדם לכיוון השער, עבר מגן אחד ובעט לפינה הרחוקה ופנימה - 3:1, לא ממש ממתיק.
הדרבי נגמר, ושלב הסיכומים הגיע. רוב הכותרות דיברו על זה כך ש"במכבי מתחילים להתכונן לעונה הבאה", "נגמרה עוד עונה במכבי בלי תואר", ועל "מירוץ דו ראשי בין מכבי חיפה והפועל ת"א". אז דיברו. הפועל אמנם שמרה עצמה בתמונה עד לבאזר, אך במכבי עשו יותר מזה. הצהובים יצאו שלושה מחזורים מאוחר יותר לקריית אליעזר, וחזרו עם 2:3 ענק על מכבי חיפה.
הסוף כמובן ידוע לכולם. ניצחון של מכבי במחזור האחרון 0:3 על הפועל פתח תקווה העניק את האליפות לניר קלינגר ושחקניו, אך עוד בדרך הגיעה הנקמה המתוקה של מכבי, בדמות 0:1 בדרבי על הפועל, משער בודד של רודריגול. אני, אגב, ראיתי את המשחק הזה מהקווסאן שבבנגקוק.
לפנייה לכתב/ת 
